עוללות אפרים צ

והתלמיד אין לשום אחד קדימה ואיחור על חבירו כי כמו שהתלמיד מקבל מרבו כמו כן ארז"ל ומתלמידי יותר מכלם לפיכך נמשלה התורה למעין המתגבר שכל עוד ששואבין ממנו הוא הולך ומוסיף וגובר. כך כל עוד שיוסיפו התלמידים לשאוב מימי תורתו הוא הולך ומתגבר בתורה ע"כ אמרו יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך. או יאמר אין מוקדם ומאוחר בתורה כי בכתר כהונה זכה אהרן והוא קדם לכל אדם. ובכתר מלכות זכה דוד אך בתורה אין מוקדם ומאוחר והכל שוין בה לכך נאמר ואל משה אמר עלה אל ה' לפי שברח משה מן השררה ע"כ נאמר לו עלה הנה כי הירידה מחייבת העלייה כאמור ובזה נשלם כוונת מאמר זה בס"ד: עלית למרום שבית שבי וגו' עמוד טז מאמר קטז מאמר המלאכים על השמים

בגמ' כשבקש הקדוש ב"ה ליתן התור' לישראל אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו וגו' מוטב שתתן הודך על השמים אמר הקב"ה למשה חזור להם תשובה אמר לפניו רבש"ע מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שפתותיהם אמר לו אחוז בכסא כבודי כו' אמר להם תורה מה כתיב בה כו' מיד הודו לו וכל אחד מסר לו דבר שנאמר עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם וגו' עיין מאמר זה במסכת שבת פרק רבי עקיבא

הלא זה הדבר אשר דברנו בשם ה' אפס קצהו תראה במאמר הקודם שהאדם היה תכלית המציאות וכלו תראה במאמר זה שהתורה שבעבורה נברא העולם לא היתה כי אם לצורך האדם ואם כן האדם הוא העיקר. הפך דעת החוקרים כמו שיבא ביאור ענין זה לפנינו

הקדמת ענין זה מבואר שתכלית כל הנמצאות האדם ודיעה זו הסכימו עליה כל חכמי התורה. זולת הרמב"ם בספר המורה חלק ג' פ' י"ב ביטל שאלת התכלית ולעג על האומרים שהאדם תכלית המציאות ואף על פי שהרב הנזכר גדול שמו בישראל הנה כל חכמתו לא עמדה לו נגד החולקים עליו אשר הלמו ומחקו ראשי טענותיו ומחצו וחלפו רכות אמריו יען כי בנפשו דבר כי לנמצאים העליונים מצא לו עזר מתוך החקירה הפילסופית האומרים ידיהם רמה ולאדם לא מצא עזר כנגדם מתוך המקרא האומר ותחסרהו מעט מאלהים. וכן מקראות רבות המעידות עדות ה' נאמנה שכל העולם לא נברא כי אם לצוות לזה ודבר זה מבואר על מכונו באר היטב בחיבורי הגדול הנקרא רבבות אפרים ביאור רחב על התורה בו תמצא מבואר בהתחלת פרשת בראשית כל הענין ההוא לשכנו תדרשו ובאת שמה ומקרא מסייע על ידינו שנאמר ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מלפניהם וילך מאחריהם. ולפי הנראה כל איש משכיל ישוב יתפלא בפסוק זה מלאך ה' מאן דכר שמיה כי עדיין לא נכתב בתורה שהלך המלאך לפניהם לכך לבי אומר שבקריעת ים סוף זה נרמז לישראל תכלית הליכתם שהיא כדי לקבל התורה והחכמה שנמשלה לים כמ"ש ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים כי בזמן שנסתמו מקורות וצינורות החכמה הרי הוא כאילו הפסיק להם הדרך בנתיבות החכמה זה הים גדול ורחב ידים ואין מקום לעבור החכמה ההיא כי רבו מימיו ומתפשטות על כל גדותיו וכל זה הוא רמז לעומק המושג וקוצר דעת המשיג קיז סוד ולא יכול משה לבא אל אוהל מועד וארז"ל ז' ימים סובבים ארץ ישראל כמ"ש ולא יכול משה לבא אל אוהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן ויש לשאול והלא כבר נאמר ויבא משה בתוך הענן ע"כ נראה לפרש שביאה זו היינו לכנוס בסודות האלהיות העמוקות הנרמזו באוהל מועד זה עם כל כליו ולא היה למשה שום מבוא לבוא ולכנוס בסודם מצד קוצר דעת המשיג ועומק המושג מצד קולר דעת המשיג זה"ש כי שכן עליו הענן היינו ששכן על משה עב וחשכת חומרו שהמשיל כענן זה המחשיך ומבדיל בינו לבין אור השמש כך החומר מסך מבדיל בין האדם לבין אור שכלו לכך נאמר הענן ולא נאמר ענן ה' כמו שהזכיר בסוף הפרשה לפי שבחשכת החומר ידבר. מצד עומק המושג זה"ש וכבוד ה' מלא המשכן שכל מעשה המשכן מלא סודות ונפלאות המרמזות לכבוד ה' אשר אין חקר לכבודו עד שנאמר ויקרא ה' אל משה עשה לו דרך ומסלול בהסירו ממנו שני מונעים אלו עד שהיה לו דרך ומסלול לבא בסוד ה' כמו כן בים סוף זה קרע להם הקב"ה ועשה להם דרך ומסלול בים החכמה ונפתחו להם צינורות החכמה. זה"ש בירושלמי דברכות ששבעה ימים בעולם וכן בפ' המוכר את הספינה ז' נהרות סובבים א"י והוא כנגד ז' מיני חכמה הנכללים בתורת ה' כמ"ש חצבה עמודיה שבעה והם סובבים א"י שהוא אוירא דמחכים ועל דרך ארז"ל שבקריעת ים סוף זה נקרעו כל הימים שבעולם והוא רמז נפלא שכאשר יהיה להם דרך ומסלול בחכמת התורה שנקראת ים סוף כי היא סוף ההצלחות וכמ"ש סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור וגו' אז יהיה להם דרך בכל ז' מיני חכמות שכולם נכללו בתורת ה' ולפי שבעונותינו הרבים מקוצר רוח נסתמו מקורות החכמה כמ"ש ואבדה חכמת חכמיו וגו' ע"כ באה ההבטחה שלעתיד תחזור החכמה לאיתנה לכך נאמר בגאולה אחרונה כי מלאה הארץ דעה כמים לים מכסים וכתיב והחרים ה' לשון ים מצרים והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים והיתה מסילה לשאר עמו כאשר היתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים וזה אי אפשר להבין כפשוטו שהרי