עוללות אפרים פח

על מנת לקבל פרס כי אם תהיו כחתן הזה העובד לחותנו מאהבת בתו אשר השיאו. מאמר קיב ג' פעמים כצאת במסורת לזה מצינו במסורת ג' פעמים כצאת. א לא תצא כצאת העבדים. ב כצאת משה האהלה. ג ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. ויש בזה רמז נפלא לשלא ילמוד ע"מ לקבל פרס כ"א מאהבה כאמור וזה"ש לא תצא כצאת העבדים אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס כ"א כצאת משה האהלה כי משה בוודאי למדה מאהבה זה"ש פני משה כפני חמה כחמה זו שאינה מקוה לשום פרס כמו שפי' רש"י בפסוק העידותי בכם השמים וגו' הסתכלו בחמה כו' ומה אלו שאין מקבלים שכר כו' זה"ש ואוהביו היינו העושים מאהבה הם כצאת השמש בגבורתו. קיג על ג' דברים העולם עומד כו' ונראה שמטעם זו נסמכו במסכת אבות דברי אנטיגנוס איש סוכו לדברי שמעון הצדיק שהיה אומר על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל הג"ח כי העולם שנברא בחסד ובחנם כמ"ש עולם חסד יבנה עומד על שלש רגלים שהם ג"כ חנם לעולם. וזה שאין לאדם לבקש שום פרס או שכר בדבר שזה נהנה וזה אינו חסר וכל שכן בדבר שהוא מהנה את חבירו והוא לא די שאינו חסר לנפשו מאומה אלא אפילו נהנה כ"ש שלא ישאל פרס ושכר ושלש אלו שהזכיר כולם חנם לעולם. התורה כמ"ש ראה למדתי אתכם וגו' וארז"ל מה אני בחנם אף אתם בחנם כי משה למדה מאהבה כאמור והדין נותן שתהי' בחנם שהרי כבר אמרו רז"ל ומתלמידי יותר מכולם א"כ למה ישאל פרס אחר שגם הוא מקבל מתלמידו. וכן העבודה שבלב שהיא התפלה ארז"ל כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה וא"כ אין מן הראוי לבקש מחבירו שכר. וכן הג"ח כתיב יש מפזר ונוסף עוד וא"כ למה יבקש שכר אחרי אשר יוסף ה' עליו ככה אלף פעמי' ורז"ל אמרו למה נמשלה התורה למים מה המים חנם לעולם אף התורה חנם לעולם ומצינו שלשתן נמשלו למים. התורה כאמור והתפלה שנאמר שפכי כמים לבך. והצדקה שנאמר שלח לחמך על פני המים כי ידוע מטבע המים הנובעים שכל עוד שמחסרים מהם שואבי מים הם מוסיפים תמיד ובדרך זה ארז"ל שהעוסק בתורה לשמה נעשה כמעין המתגבר לכך נאמר שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו רצה לומר שתמצא שכרך ברוב ימים כי הצדקה תציל ממות לכך נאמר מיד אנטיגנוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק הוא היה אומר אל תהיו כעבדים. ולמד זה מדברים אלו שהזכיר שמעון ובדרך שנתבאר. זה א' מן המעלות שיש לצדיקים על המלאכים מצד פעולותיהם אע"פ שהמלאך בוודאי מצד עצמו הוא גדול כמ"ש ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה מי נתלה במי הוי אומר קטן בגדול וכה"א כי מלאך ה' צבאות הוא יבקשו תורה מפיהו הרי שתולה האדם במלאך אלא שמצד פעולותיו הנעשות מפאת הבחירה בוודאי מעשה הצדיק גדול כי הצדיקים יצדקו ויתהללו ויתפארו במעשיהם הטובים מה שאין כן במלאכים שאינן יכולין להתפאר קיד אל יתהלל חכם בחכמתו כו' וכמ"ש אל יתהלל חכם בחכמתו וגו' כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי כי אני ה' עושה משפט וגו' כי באלה חפצתי וגו' וביאור הענין הוא שלא יהיה תפארת האדם כלל בחכמתו או בגבורתו או בעשרו אחרי שאינן באים מפאת בחירתו ומעשיו כי אם מאת ה' היתה לו זאת למנה. החכמה כמ"ש כי ה' יתן מפיו חכמה העושר שנא' וזכרת כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל והגבורה כמ"ש לא בגבורת הסוס יחפץ וגו' אם כן אין ראוי להתפאר בהם כלל. אך בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי דהיינו המעשים טובים הבאים מפאת הבחירה בהם יצדקו ויתהללו אחרי שהם תולים בטוב בחירתו וזהו שנתן ב' טעמים על שני הענינים שהניח בפסוק. על הענין הראשון שהניח לאמר אל יתהלל בחכמה וגבורה ועושר לזה נתן טעם כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בקרב הארץ רצה לומר ששלש אלו אני הוא העושה אותם ולא הוא ואני הנותן החכמה זה"ש במשפט כי החכמה שהקדוש ברוך הוא נותן לאשר יחפוץ היא במשפט כפי שורת הדין שהרי כבר חפץ הקב"ה שנשמור מצותיו ונהגה בתורתו ואם חפץ ה' בנו לשמור ולעשות ללמוד וללמד בוודאי צריך לחונן את האדם דעת ובינה כי זולת זה לא ידע ולא יבין: אך הגבורה והעושר שהקדוש ברוך הוא נותן לאשר יחפוץ הוא בחסד וצדקה כי כבר ידוע ההבדל שבין הצדקה לגמילות חסדים שזה בגופו וזה בממונו כמו כן מצד המקבלים זה בגופו וזה בממונו או נוכל לומר שזכר ג' מדריגות משפט וצדקה וחסד כי החכמה במשפט כאמור והגבורה היא בצדקה כי צדקה היא מאתו ית' בהוספת השפע ביתר שאת ועוז על זולתו. אמנם העושר הוא על צד הפלגת יתרון הפה לפיכך הוא נותן בחסד גדול בהיות שאין לאדם בו צורך כמו בגבורה וק"ל ועל הענין השני שהניח לאמר שבזאת יתהלל השכל וידוע כי זה תלוי בבחירתו על זה נתן טעם נכבד כי באלה חפצתי נאם ה' כי כבר נשאלה שאלה זו לחכמים הקדמונים. והביאה הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ה' וז"ל אל תתמה ותאמר היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפוץ ויהיו מעשיו מסורים לו וכי יעשה דבר בעולם שלא ברשות קונו ובלא חפצו והכתוב אומר כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ דע שהכל בחפצו יעשה ואע"פ שמעשינו מסורים לנו כי כשם שהיוצר חפץ להיות האש והרוח עולים למעלה והמים והארץ יורדים למטה והגלגל סובב בעיגול וכן שאר בריות טבעם להיות כמנהגם שחפץ בו ככה חפץ להיות האדם רשותו בו כו' והאריך הרב בדבריו ותורף דבריו שנשאר האדם בעל בחירי ואעפ"כ נאמר כל אשר חפץ ה' עשה זה"ש כי