עוללות אפרים פ

הרי בבירור שדרשו רז"ל מקרא זה על העה"ז וכן מוכח מתוך פשוטו שאמר מיד נדרי לה' אשלם. וכבר ידעת כי היום לעשותם ולא למחר לעשותם. ופסוק כי כוס חמר וגומר ידבר לימות המשיח כי בזמן ההוא ישתו הרשעים השמרים כמ"ש ועשה ה' בהר הזה לכל העמים משתה שמנים משתה שמרים וגו' ולהצדיקים יתן כוס של תנחומין לאבילי ציון לכך אמר וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק. כי בזמן ההוא ירם קרן משיחו ופסוק כוסי רויה מדבר בזמן התחייה וכן מצינו בבירור שדרשו רז"ל מפסוק זה שכוס של דוד לעלמא דאתי רכ"א לוגין מחזיק שנאמר כוסי רויה כמנין רוי"ה. וכן פשוטו של המזמור המתחיל ה' רועי לא אחסר יראה שבסעודה של צדיקים לזמן התחייה ידבר ואמר בנאות דשא ירביצני בזכות דין שלום ואמת שעשה בעה"ז נוטריקון דש"א וכמ"ש אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם. על מי מנוחות ינהלני כמ"ש יבא שלום ינוחו על משכבותם. נפשי ישובב למקום חוצבה כמ"ש תורת ה' תמימה משיבת נפש היינו למקום חוצבה. ינחני במעגלי צדק כמ"ש והלך לפניך צדקך גם כי אלך בגיא צלמות עם כל יורדי דומה מ"מ לא אירע רע כי אתה עמדי לפי ששבטך היינו יסורי העה"ז. ומשענתך המה ינחמוני. תערוך לפני שלחן נגד צוררי בסעודה שלעתיד כדברי הרמב"ם שיהיה אכילה ושתייה ממש דשנת בשמן ראשי בתליסר נהרי דמשכי אפרסמון שהראו לרבי אליעזר בן פדת כוסי רויה ע"ד שאמרו בפרק חלק א"ר תנחום בר חנילאי כל המרעיב עצמו על ד"ת בעה"ז הקב"ה משביעו לעה"ב שנאמר ירויון מדשן ביתך וגו' לכך אמר כאן דשנת בשמן ראשי כוסי רויה. וממלת רויה דרשו שמחזיק רכ"א לוגין כמנין ארך זה"ש מיד אך ורק בתנאי זה שטוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי בעה"ז ובזכות זה ושבתי בבית ה' לאורך ימים לעולם שכולו ארוך וטוב ופסוק ה' מנת חלקי וכוסי מדבר בעה"ב שאחר התחייה שאין שם לא אכילה ולא שתייה אלא צדיקים יושבין ונהנין מזיו השכינה לכך אמר ה' מנת חלקי ר"ל לחזות בנועם ה' וד' מיני שכר אלו נרמזו בד' לשונות של גאולה שזכרו רז"ל והצלתי וגאלתי והוצאתי ולקחתי. א והצלתי יאמר על השכר שבעה"ז שהאדם צריך הגנה והצלה מן מקרי הזמן ומאויב הפנימי דהיינו היצה"ר ומאויבים חיצונים. ב וגאלתי יאמר על ימות המשיח כי עד הנה היו ישראל ממושכנים בעונותיהם כי הם החובות שיש להקב"ה עלינו ובגלות נתמשכנו ב' בתי מקדשות לפיכך שייך לשון גאולה בפדיית המשכן. ג והוצאתי רמז ליציאת האדם מן העה"ז אל עולם הבא אחר המות כד"א במתים חפשי וגו' וכתיב יחד אסירים שאננו וגו' וזהו בעצם היציאה מן האסורים. ד ולקחתי הוא לשון דיבוק וזה רמז לדביקות האחרון ותקות כל מקוה כי בזמן ההוא יהיו הצדיקים דבוקים בזיו שכינתו יתברך וכנגדם באו ד' כוסות הללו. כוס ראשון של קידוש האומרים עליו אשר בחר בנו מכל עם הוא שכר העה"ז בהנחילנו תורת אמת וחקים ישרים שהיום לעשותם ולא למחר. כוס שני שאומרים עליו סיפור ההגדה שיש בה רמז לימות המשיח כמ"ש להביא לימות המשיח כו' כוס שעל ברכת המזון רמז לכוס של סעודה לימי התחייה והוא אחר אכילת האפיקומן הגנוז תחת הכר שיש בו רמז לסעודה של עה"ב הצפונה והגנוזה שנאמר מה רב טובך אשר צפנת הכוס הד' שעליו גומרים הלל רמז לעה"ב שהוא השכר האחרון ותקות כל מקוה ועליו גומרין כל ההילול והשבח הנמצא בכל המקראות והוא סוף כל ההילול והודאות ואין שם לא אכילה ולא שתייה כנודע ולפיכך אין מפסיקין בין כוס ג' לכוס ד' לפי שבין כולם יש הפסק בין העולם הזה וימות המשיח יש הפסק הגלות הנמשל ללילה. ובין ימות המשיח לזמן התחייה המות יפריד בינם אך בין זמן התחייה לעולם הבא אין הפסק כי אין שם מות ומשכלת רק שהזוכין אליו יהיו נעתקים ממדריגה זו למדריגה גדולה ממנה והמשכילים יבינו ענין זה וסודו כי עמוק הוא ומי יבא עד תכונתו ובחיבו' זה במאמר שמ"א נתבאר ארז"ל שלשה מציאות מצא הקב"ה דוד אחד מהם כו' ויתבאר שמה שעל ידי דוד יתפרסם בעולם האמונה בהשגחת השי"ת לשכר ועונש וזהו בעצם כוס ישועות שהזכרנו וסוד ד' כוסות אלו. ע"כ מצינו בגמרא שלעתיד יתן הקב"ה כוס של ברכה לאברהם יצחק יעקב משה ויהושע ולא יקבלוהו וכל א' טעמו ונימוקו עמו עד שיתננו לדוד והוא יאמר אני אברך ולי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא ועל אותו כוס יסד דוד מזמור ה' רועי לא אחסר שהרי מאומרו כוסי רויה דרשו רז"ל ש"מ כסא דדוד לעלמא דאתי רכ"א לוגין מחזיק כמנין רויה. וכל ד' זמנים אלו נרמזו בארבע פרשיות שזכרנו בפ' שקלים נרמז השכר שבעה"ז שפלס ומאזני משפט ביד ה' לשקול לכל איש הטובות הזמניות כפי מעשיו והמשכילים ישתמשו בשקלים ההם חציו לה' וחציו לכם זה"ש מחצית השקל תרומה לה' לכפר על הנפש המשכלת וכדי להשקיט תלונות האנשים האומרים יש לנו מקום ללון לשלא נזכה לשתי שלחנות ולהיות בטובה לכך נאמר העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט כי בצאתו מן העולם הכל שוה המרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר והיה כעשיר כהלך ובזה יכירו וידעו כי אין בשקלי כסף אלו שום שלימות. מלבד מה שנרמז עוד ענין פנימי לשקלי' אלו יבא זכרונם בחג השבועו' במאמר קכ"ב ע"ש בפ' זכור בא הרמז על ימות המשיח שאז יהי' נכרת זרעו של עמלק ויהיה השם שלם והכסא שלם בתוספות אותיות אוה בסוד אמרו אוה למושב לו כי בודאי אין השם והכסא שלם מצד העו"ג האומרים ללא אלהים כי אלהים הוא ומוסיפין בתארי שמותיו ית' ומוסיפין עוד כסאות לאלהים אחרים וכל זה חסרון וגרעון בחקו ית' כי כל המוסיף גורע והגרעון שיהיה לעתיד שלא יהיה כי אם ה' אחד לבדו הוא בעצם ההוספה בכבודו ית'. בפרשת פרה יש בה סוד עמוק למבינים לעולם התחייה כמו שיסד הפייט באומרו תקרא כהן כו' תמור מקח אלעזר הכהן ואמר עוד תכונה למשמרת עד נקוקים יקים עד זמן התחייה כמ"ש במדרש אור יקרות וקפאון