עוללות אפרים עט

ענינו או מצד הקנאה או החמדה שדואג על מה שאין לו כפי רצונו לאפוקי מתלמידיו של אברהם אוכלין בהשקט בעה"ז ופניהם צהובים מכל מאכל המעט הוא אם רב כדניאל שלא אכל רק זרעונים והיה יפה תואר. ובזה משבח הכתוב את דוד באומרו והוא אדמוני עם יפה עינים היינו לפי שהיו עיניו יפים בזולתו בלתי מקנא בזולתו לכך היה אדמוני וטוב רואי לא כן הרשעים שנאמר בהם הכסיל חובק את ידו ואוכל את בשרו ומזה הצד חשך משחור תארם לא תואר ולא הדר לו לעולם לא יאיר זיו קלסתר פניו ולא יקבל בפנים מאירות שום אדם והסדקים הם המידות הידועות כקנאה ושנאה הבוקעים בקיעים בעם ה' אלה ומפרידין בין אחים לבלתי היות עיסת בית ישראל באגודה אחת כאותן תרי בזעי דבלועי קרח שבארנו בחיבורינו עיר גבורים פרשת קרח אלו הם בקיעי עיר דוד כי רבו וגו' ונתנו סימן לבקיעות אלו שהם כקרני חגבים כי מתוך הקנאה כל א' מישראל יש לו קרן חזות בין עיניו ולדעתו קרני ראם קרניו בהם ינגח את כל איש מישראל ובאמת שבגלות החל הזה אינן אלא כקרני חגבים מיום שנגדעה קרן ישראל מאז והלאה קרן ישראל חלוש מאוד כחגבים כד"א ונהי בעינינו כחגבים וכה"א אל תרימו למרום קרנכם. וכן מצינו בעקידה פרשת אמור באחד שראה הלבנה רבוצה כו' קרניו דומות לצבי כו' והוא רמז לחלושת קרן ישראל כקרני הצבי שנופלין בכל שנה. כך קרן ישראל אין בו כח בגלות החל הזה והממונים שבינינו קרניהם נופלים בכל שנה שממנין אחרים תחתיו אמנם לאומרים שהמצה פחיתות הוא יראה להראות פנים גם לדיעה זו שהיא על שם המצה ומריבה ולפיכך היא חסירה התיקון ואין בה מלח המורה על קיום איזו דבר כמו ברית מלח עולם ואין לגזור הקיום במקום המריבה כמ"ש כל מחלוקת שאינו לשם שמים אין סופו להתקיים פי' לדבר מאמר שלמה שאמר דלף טורד ביום סגריר ואשת מדנים נשתוה כי אחר הדלף בא מצה באלפ"א בית"א. לכך נאמר ושמרתם את המצות כי כן טבע המריבה צריך שימור גדול שלא יתרבה כמ"ש פוטר מים ראשית מדון כי כאשר לא ישקוט מהר אז מעצמו יתגבר עד עלות חמת גבר לאין מרפא כעיסה זה העולה מעצמו אם לא ישתמר כראוי והיות העיסה נילוש במים שלנו ככה המצה ומריבה נילוש במי המחשבות שלנו הלילה כמ"ש מים עמוקים עצה בלב איש וכתיב החושבים רע על משכבותם לאור הבוקר יעשה ובהפך זה נאמר בשעת השלום ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד כי לא יחרידוהו המחשבות הרעות כאמור: ועיסה כזה קשה להתעכל כן המריבה קשה העיכול כנודע ואין הברכה בעיסה זו כמו בסתם עיסה שאוכל קמעה ומתברך במעיו וכשאין שלום אין כלום כמ"ש השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך וכתיב ואכלתם לחמכם לשובע ונתתי שלום בארץ שהשלום גורם השביעות וחרדת אדם יתן מוקש האכילה. ולשני הדרכים שהנחנו תהיה המצה על כל פנים סימן גאולה וחירות כי על שם זה היתה נקראת לחם עוני וכתיב והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם ה' וכן אם מעליותא היא בהרחקת השאור שבעיסה שכן נאמר לעתיד ואת הצפוני ארחיק מעליכם. וכן אם באה להראות פחיתות המצה והמריבה ומעלת השלום הנה בסבה זו יהיו ישראל לאחדים בארץ ויזכו לביאת הגואל שנאמר בו למרבה המשרה ולשלום וגו': כוס ישועות אשא ובשם ד' אקרא עמוד יב בד' כוסות מאמר קא בסוד ד' כוסות וד' פרשיות

כך שנו חכמים בירושלמי רבה בין פרשיות הללו יכול להפסיק אך בין פרה להחודש לא יפסיק וסימנך בין כוסות הראשונים יכול להפסיק חוץ בין שלישי לרביעי לא יפסיק

אם השכר האלהי מוגבל בד' זמנים ליתן שכר טוב ליריאיו לאיש ואיש כפעלו לפיהו ישיב שכרו הנה בזה נודע לנו היחס והדמיון שבין ארבע פרשיות אלו לארבע כוסות הללו

הקדמת ענין זה מבואר שהשכר האלהי בא בד' זמנים מוגבלין כמו שאנו אומרי' בתפילת יוצר דשבת אין כערכך ה' אלהינו בעה"ז ואין זולתך מלכנו לחיי העה"ב אפס בלתך גואלינו לימות המשיח ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים. ומצינו בדברי הרמב"ן שכתב בשער הגמול שבני התחייה יאכלו וישתו ואחר התחייה יבואו לחיי העה"ב וכן כתב הרמב"ם וכן מצינו ברבינו בחיי פרשת בראשית ופרשת אחרי מות ובפ' נצבים. ולפי שמדרך הכתובים לכנות השכר טוב בכוס ישועות ע"כ מצינו בכל המקרא בד' מקומות זכרון כוס לטובה. א שנאמר ה' מנת חלקי וכוסי. ב כוסי רויה. ג כוס ישועות אשא. ד שנאמר כי כוס ביד ה' ויין חמר מלא מסך ויגר מזה אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ ואני אגיד לעולם אזמרה לאלהי יעקב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק. ומדקאמר אך שמריה ימצו וגו' וכל אך ורקין מיעוטין הן לומר רק השמרים לבד ישתו כל רשעי ארץ אמנם היין הטוב ישתו הצדיקים לכך אמר מיד וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק כי מדרך השמרים לרדת למטה והיין למעלה לכך אמר תרוממנה קרנות צדיק ולפום ריהטא יראה שד' כוסות אלו שנזכרו בד' פסוקים הללו מרמזים על ד' זמנים אלו. א כוס ישועות אשא דרשו רז"ל על שכר העה"ז כמ"ש רז"ל חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה שנאמר צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא וכתיב כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא וזה דווקא בעה"ז שהרי ארז"ל לא כעה"ז העה"ב בעה"ז על בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת ועל בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב אבל בעה"ב כולם יאמרו הטוב והמטיב