עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryעוללות אפרים

עוללות אפרים עב

Ollolot Efraim 72 · עוללות אפרים · free full Hebrew text

Open in the reader →

רע וכמעשה של ההוא רוכל שהיה מחזר בעיירות כו' ומעשה הרוכל הוא דרוש נאה ויאה לפרשה זו נתבאר כל המעשה ההוא בדרך נפלא ויפה בענין המילה בחיבור זה במאמר תנ"ד ע"ש וכל הענין ההוא שייך להיות כאן. ד על העדר התורה זה"ש שם על עין הרע והוא חולשת ראות השכלי בעיונים האלהיים ועל זה אמר זאת התורה לכל נגע הצרעת כי העיון התוריי הוא ראש ובנין אב לכולם כנודע. ה על העדר המצות זה"ש על עבודת אלילים כו' והוא העדר עבודת השי"ת והוראת תורתו הקדושה זה"ש להורות ביום הטמא כו' זאת תורת הצרעת וגו' אלו הן בעצם ה' זאת תורת שבפרשת צו. א התורה זה"ש זאת תורת המנחה העשויה משמן וסולת שהתורה נמשלה לשניהם כנודע. ב המצות זה"ש זאת תורת החטאת הבא על חטא המעשה כנודע. ג החמדה בדבר שאינו שלו זה"ש זאת תורת האשם הבא על הנהנה מן ההקדש או הגוזל מזולתו כנודע. ד השלום זה"ש וזאת תורת זבח השלמים והשלום הוא החותם בכולם כדאיתא במדרש הרבתי. ה הגאוה זה"ש זאת תורת העולה הבא על הרהור הלב והוא מי שלבו גסה עליו וע"ד המדרש האומר כל המתגאה נידון באש שנאמר היא העולה על מוקדה עיין ברבינו בחיי ובזה נשלמו כוונות ענינים אלו בדרך שני. וה' יראנו נפלאות מתורתו והמשכיל יוסיף עליהם לקח כיד ה' הטובה עליו איש לפי שכלו: אך ביום הראשון תשביתו שאור עמוד ט מאמר פט אין ביעור חמץ אלא שריפה

תניא רבי יהודה אומר אין ביעור חמץ אלא שריפה כו' וסוף המסקנא בגמ' שר"י יליף דין חמץ מדין נותר שגם הוא בשריפה (פסחים כ"ז)

אם האיש חיל רב פעלים יהיו עיניו פקוחות על כל דרכיו להשתמש בצרכים ההכרחיים והמותר יחרים אזי תגלה ותראה הדמיון והיחס שבין חמץ לנותר עד שראוי להשוותם

הקדמת ענין זה מבואר שרוב בני תמותה ההולכים בחושך לאסוף ולכנוס לפרוץ הגדר המוגבל ברצון אלהי ולהשתמש במותרות היא העצה היעוצה מפאת יצרם הרע המלפף אורחות כל בוצע דרך נחש עקלתון הנחש הקדמוני והוא השאור שבעיסה כמבואר בנוה שלום מאמר י"א פרק ב' על ארז"ל ומי מעכב שאור שבעיסה מעכב כי השאור עשוי מרתיחת החום והלחות וגורם העפוש כך היצה"ר נולד גם הוא מרתיחת הדמים וגורם התאוה וההפסד ועליו נאמר בהושע כלם מנאפים כמו תנור בוערה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו. ופירש רש"י שהוא היצה"ר אע"פ שכפי הנראה מסברא בעלמא המשילו רז"ל היצה"ר לשאור שבעיסה איבעית אימא קרא ולא סברא כי בפסוק זה פי' רש"י להדיא וז"ל בוערה מאופה שהוסק מיד הנחתום כן יצרם הרע בוער בקרבם ישבות מעיר מלוש בצק פי' ישבות יצרם הרע שהוא מעירם כמו האופה השובת מלוש בצק עד שיחמיץ כמו כן יצרה הרע שובת עד שיחמיץ העיסה עכ"ל הרי בהדיא שנמשל לשאור הגורם החימום ונמשל לתנור בוערה והרי הוא דבר הבא באש לפיכך אין לו תקנה כ"א באש כמ"ש כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש ודינו כדין הנותר כי המותרות שהיצה"ר מבקש ורודף אחריהם קצם בשטף ואש הגיהנם שורפם ומכלה כל המותרות ההם כך ביעור היצה"ר ובטולו באש דווקא. והנה עינינו הרואות שבכלל ופרט זכרו רז"ל ארבע מיני ביעור והם ביטול בלב. או זורה לרוח או מפרר לים. או שריפה. ולפי הנחתינו נרמז בד' דרכים אלו ביטול שאור פנימי זה דהיינו היצה"ר. צ סמיכות פסוק אלהי מסכה לחג המצות כי מטעם זה נסמך פסוק את חג המצות תשמור לפסוק אלהי מסכה לא תעשה לך לומר שהאוכל חמץ בפסח כאילו עובד ע"ז וכל משכיל ישתומם על המראה מה ענין הע"ז לחמץ זה והנכון אצלי שלא דבר בזה אלא כנגד היצה"ר הוא השאור הפנימי ונמשל לע"ז כמ"ש לא יהיה בך אל זר שבגוף האדם ממש הוי אומר זה יצה"ר כו' נמצא שיפה נרמז שהאוכל חמץ דומה לעובד ע"ז. צא ד' ביעורים כנגד ד' יסודות וכמו שמצינו בסתם חמץ שמדאורייתא בביטול בלב סגי אלא לפי שהאדם מורגל בו כל השנה חששו חז"ל פן ישכח ויבא לאכלו ע"כ הצריכו ג' מיני ביעור זולת הביטול כמו כן בשאור פנימי זה דהיינו היצר הרע מדאורייתא בביטול בלב סגי לאמור ליבטל ולהוי כעפרא דארעא והביטול בלב הוא בהמולו ערלת לבבו לב טהור ברא לי אלהים כמ"ש מכל משמר נצור לבך וארז"ל בכל לבבך בשני יצרך כו' כי הלב חורש מחשבות עמל ואון והוא צריך תיקון בהכנעה ושברון לב לאמור נפשי כעפר לכל תהיה כאברהם שאמר ואנכי עפר ואפר וכמו שאנו אומרים בתפלת י"ח נפשי כעפר לכל תהיה דוגמת הביטול שאומרים ליבטל ולהוי כעפרא דארעא וזה סגי מדאורייתא שנאמר לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה שהקב"ה מקבל אפי' תשובה כזו ונקרא' תשובת הבאה היינו שיבא דבר זה לידו ולא ישוב עוד לכסלה ובזה סגי מן התורה אך שחז"ל חששו אחר שהאדם מורגל מעודו עם יצרו הרע יש לחוש פן יבא לאכול מלחם כזביו ופיתויו כמ"ש כי תשב ללחום את מושל בין תבין וגו' אל תתאו למטעמותיו כי הוא לחם כזבים וכל זה מדבר בפיתויי היצה"ר המושל בעיר קטנה זו שהאדם נמשל בה ואמרו חז"ל שלא סגי בהכי לבטלו בלבו לבד ולגמור בדעתו ולשוב אל ה' כי אם צריך האדם שיעשה עוד תחבולות מבית ומחוץ לבערו מכל וכל עד שהחמירו בחמץ בפסח להיות במשהו כי כך הוא היצה"ר דומה מתחילה לחוט השערה ואחר כך מבצבץ ועולה א"כ אפילו המשהו צריך ביעור והוסיפו