עוללות אפרים ז

נאמנה על מציאת השי"ת ועל כל עקרי דת תורתינו ועל כל המעשים הנרצים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם חיים נצחים ועל דרך חיים תוכחות מוסר להעיר הישנים תרדימת הזמן ושוכחים האמת בהבלי העולם אשר לזה לבד היתה הכוונה בחיבור זה בכן אני הדל באלפי והצעיר בחכמה לא לכבודי ולא לכבוד בית אבא נערתי חלצתי לעזרת ה' בגיבורים כי אם ליראת ה' ולכבוד תורתו הקדושה ולכבוד כל בית ישראל יצאתי מגדרי לדרוש לתור בחכמה לגלות ספוני טמוני החכמות שבמאמרי רז"ל ובמקראות כאשר החלותי מעודי כבימי חורפי חברתי ספר מוסר נקרא עיר גבורים ויען ביען שבזמן שחברתי החיבור ההוא לא היה בידי לא לחם ולא שמלה והייתי ערום מכל חכמה גם בביתי לא היו ספרים וחיבורים בעיר יערסלב עד אשר הבאתי בחיבור ההוא כמה מאמרים ופסוקים שלא כצורתם ולא הזכרתי שם המסכתא או המדרש כי לא ידעתי מקומו ולא כתבתי רק מה ששמר כח הזוכר ממה שקריתי בבחרותי וא"כ איפה חששתי פן ואולי המצא ימצא בו דבר שאינו מתוקן אליבא דכולי עלמא כאשר ראיתי אחרי רואי כמה קנאין פוגעים בי כדרך ומנהג דור זה שכל מגמת פניהם להתעולל עלילות על איזו חיבור חדש להתגולל ולהתנפל עליו לדבר סרה וכל משאם ומתנם ללקט מתוכו הדברים שסובלין לעג הרבה יגיעת בשר ודם והדברים הנכוחים שבו יכחיד תחת לשונו ויסתירם לא יזכרו ולא יפקדו וכן באתי להוסיף שנית ידי ולתקן בחיבור זה העוות הנופל בחיבור הראשון באופן שיהיה נאות ומקובל ולא ישאיר אחריו מקום ללון לבעלי התלונה כי כל איש משכיל יבחן בעין שכלו מה טיבו ומה יפיו כי יש בו תועלת נמצא לכל איש מישראל ולולא שחיבור הראשון היה על סדר הפרשיות הייתי מסדר חיבור זה על סדר הפרשיות ובסיבה זו בחרתי בדרך אחר כי על משכבי בלילות הייתי מפלס מעגל רגלי אם לחבר איזו פוסק או מנהג כבר מלאו כל הספרים דעה כמים לים מכסים עד אשר כמעט לא הניחו אחריהם מקום לזולתם להתגדר בו לחדש איזו פסק או מנהג ואם אמרתי להכניס ראשי בביאור הפרשיות ומגילות כבר דברו בו הראשונים כל הצורך כנודע מחיבוריהם. וא"כ אין טוב לאדם כי אם לחדש איזו דבר אז יאמר הרואה ראה זה חדש הוא לפניו לא היה חיבור נאה מספיק דרושים לכל חפציהם וראיתי לחלק חיבור זה על ד' חלקים כנגד ארבע זמנים מתחלפים ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם: חלק הראשון מדבר בדברי מוסר שהמשכיל צריך ליתן כנגד עיניו בכל יום ובכל עת ובכל שעה והם תדירין ותמידין כסדרן לעורר לב כל ישן ונרדם ואשר לא שם אל לבו מה תהא באחרית הזעם ובקראו בחלק זה ישוב אל לבו ויעיר משינת תרדימתו כמו שיבא. חלק השני מדבר בדברי מוסר הבאים מזמן לזמן ואינם תדירים כל כך והם הסודות הרמוזות במועדיהם בפסח ועצרת וסוכות ר"ה ויום כיפור שבת חנוכה ופורים. חלק שלישי מדבר בסודות האלהיות הרמוזות בענינים הבאים לעתים רחוקים זה מזה כמילה ופדיון הבן ובר מצוה ונישואין והם ענינים אינן תדירים כל כך. חלק רביעי מדבר בג' עמודים והם תורה עבודה וג"ח כצדקה וביקור חולים והלויה המת. וזה סדרם: מהות החבור מוסר לכל יום

חלק ראשון כבר אמרנו שהוא מדבר בדברים מעוררים לגלות אוזן אנשים מה תהא בסופו כאשר עבר קציר כלה שהעה"ז נמשל בו והוא יסובב על מאמרו של מונבז וחלק זה נחלק לששה עמודים כמספר הבחינות שנזכרו במאמרו של מונבז ונוסף עליהם עמוד שביעי בהתחלה הכולל כל ששה בחינות אלו וא"כ איפא החלק הראשון חצב עמודיו שבעה

עמוד א קחו מוסרי ואל כסף מדבר בששה תנאים כוללים כל הצלחות האדם והם יסוד לכל המעשים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם

עמוד ב מדבר בהבדל שבין הגונז למטה ובין הגונז למעלה ע"ד המאמר זקני ת"ח כל זמן שמזקינים חכמה ניתוסף וכו'

עמוד ג מדבר בהבדל שבין הגונז במקום שאין היד שולטת לבין הגונז במקום שהיד שולטת עד"ה בהתהלכך תנחה אותך משל לאדם המהלך באישון לילה כו' ומתירא מן הקוצים כו'

עמוד ד מדבר בהבדל שבין הגונז דבר שעושה פירות לגונז דבר שאינו עושה פירות ע"ד המאמר למה הוא דומה לאילן שענפיו מרובין כו'

עמוד ה מדבר בהבדל שבין הגונז נפשות לגונז ממון עד"ה ומקנה רב היה לבני ראובן כו' שעשו הטפל עיקר ולא ממוצא וממערב ממה שאדם יוצא לסחורה ממזרח למערב כו'

עמוד ו מדבר בהבדל שבין הגונז לעצמו ובין הגונז לאחרים ע"ד המאמר של חוני המעגל כי היכא דשתלו לי אבהתי אשתול אנא לבני כו'

עמוד ז מדבר בהבדל שבין הגונז לעה"ב ולבין הגונז לעה"ז וע"ד המאמר ביום ההוא יהיה ה' אחד אמר רבי יוחנן לא כעה"ז העולם הבא כו'

חלק שני מדבר בסודות ונפלאות הרמוזות במועדי ה' בפסח ועצרת וסוכות ור"ה ויו"כ ושבת וחנוכה ופורים יען כי לא ראיתי שום מחבר שיכניס ראשו לבאר בפרטות כוונות כוללות לכל ענין הנעשה בימים המקודשים זולת מעט מזער שם ראיתי בעקידה פרשת אמור ואחרי מות בכן נתתי אל לבי לדרוש ולתור בחכמה לבא בסודם בשם ה' וראיתי לחלק חלק שני זה על מספר מ"ו עמודים וזה סדרם: בפסח

עמוד א מדבר בסוד ד' דברים שהיו סיבת גאולת מצרים וענין זה יסובב על ארז"ל במדרש בשביל ד' דברים נגאלו אבותינו ממצרים כו' ובו יבואר סוד הפסח ומצה ומרור ומועד: