עוללות אפרים ו
Ollolot Efraim 6 · עוללות אפרים · free full Hebrew text
Open in the reader →רוח חכמה ויראת ה' לדרוש בעת רצון ולדבר טוב על ישראל דבר בעתו מה טוב ומה נעים מדבש ונופת צופים הלא מתוק האור התוריי וטוב לעינים לראות במצות ה' ברה מאירת עינים במחנה העורים אשר עינים להם ולא יראו את פועל ה' הנה בזה החיבור שויתי עזר על גבור ועתה שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה הלא אם תמצאו חידתי נירו לכם ניר בעגלה מלמדה אפרים
הלא טוב לחסות בה' אשר דבר טוב על ישראל להטיב אחריתם באחרית הימים תהיה כלחוך השור את עשו איש שדה בהיות בית יוסף בכור שור לאש וקדושו ללהבה ובית עשו לקש ובערו יחד בשדה אחר ואין מכבה קנאת ה' צבאות אשר יקנא ה' לארצו ויחמול על מיטב צאן מרעיתו ויען ויאמר אל עמו ולמה עזבתן את ה' איש מלחמה קראן לו ויאכל צריכם מסביב לחם אבירים כי לחמנו הם ועצמותיהם יגרם וחיציו ימחץ מחץ ראש על ארץ רבה כי רבה רעת יושבי בה אשר עזרו לרעה ולא הביטו אל צור מעונה אלהי קדם אשר העלה ואשר הביא את עמו בכור הנסיון לדעת את אשר בלבבם היעמדו בנסיון ועל משמרתם יעמודו לשמור משמרת ה' לבלתי לכת אחרי הבחורים בדרכי תוהו ובשיקוציהם נפשם חפצה וינבלו צור ישועתם כי נבלה עמם תמיד וכן לא יעשה בבית יעקב כי עינינו נשואות אל מרום מראשון ועליו הורגנו כל היום עד אשר יפוח זה היום אשר קוינוהו ונסו הצללים סר צילם מעליהם וה' אתנו הוא שומרנו וצילנו יסכך לראשינו ביום נשק ובצל שדי נתלונן אשר צלו מרובה מחמתו אשר בה ילהט רשעים מסביב בהוציאה מנרתקה וצילה ילדת גם היא שמש צדקה ומרפא וזרח בחושך אור לישרים בלבותם ויתמלא הבית כלו אורו וכבוד בהיכלו והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לחשוף זרוע קדשו לקחת לו גוי מקרב גוי במשאות כאשר ישא האומן את היונק ויעל כיונק לפניו כי נער ישראל ואוהב אשישי ענבים אהבה בתענוגים להתענג על ה' ברוב שלום במשכנות מבטחים ויש אחרית ותקותם לא יכרת להם איש יושב על כסא ה' לרעות ביעקב עמו ועמד וראה בעוז ה' וינהג את הצאן שה פזורה ישראל אחר המדבר אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה אב המון גוים ראש אמנה קריה נאמנה לעשות לנו שם שם ויד על כס יה ויאמץ ברכים כושלות וידים רפות ותשב באיתן קשת ישראל לא נסוג לאחור מראש פרעות אויב כשנים קדמוניות כי בעת ובעונה ההיא בריאה יברא ה' חדשה בארץ ורוח נכון יחדש בקרבו וישליך כל איש מידו השרץ אשר שרצו למיניהם וחטא את הבית האנושי מכל נגע פגע רב כי השחית כל דבר דרכו עד אשר סר ה' מעלינו בסיבת פירוד הלבבות הלא הוא ברבת בני עמי גלוי ומפורסם הן עם אחד ושפה אחת ראוי להיות לכלנו כי אב אחד לנו ואל אחד בראנו ומדוע לא יהיו לאחדים בארץ כלו והנה כהיום אין שלום במעגלותם וחלק לבם כי תצא אש מסלעי המחלוקת ואין מכבה ואדרבה כל אחד בוער עליה עצים בבוקר בבוקר עד אשר תעלה השלהבת מאליה לא תכבה וכל זה היה מיום שגברה אגרופה של חנופה וגסות הרוח שירדו לעולם ויותר האמת והאמונה לבדו ואיש אין בארץ לבא עליו וכל אחד הטוב בעיניו יעשה האמנה בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב אלי גיל ויוסר מתוכו לב רגז והיו לאחדים ולגוי אחד בארץ לבלתי היות שם ערוב וערבוביא להיות כקטן כגדול לרהב הנקלה בנכבד ככל אשר אנחנו עושים היום פה כי אם כל איש ואיש על מקומו ומדריגתו ובא שלום ואז בא יבא רוח אפינו משיח ה' אבל יאחר עד שתכלה רגל גאוה מן השוק ולא יוסיפו לגבהה עוד להתאוה תאוה אהבה בתענוגי בני האדם וחשוקיהם כסף כי אם גרסה נפשם תאוה אל משפטי ה' אמת ותורותיו ולא יהיו רעבים ותאיבים ללחם כי אם לשמוע דבר ה' וסרה קנאת ה' צבאות מעל עמו ויעבור אלהים רוח של הנחה על הארץ רוח עצה וגבורה וירם קרן משיחו וקרנים מידו לו וכו' והם רבבות אפרים
הלא טוב לשמוע גערת חכם כי מן גערתו ינוסון לעזרת ה' בגבורי' כל איש חי חיל רב פעלים אשר תורת אלהיו בלבו החפץ שלום העיר קטנה אשר הוא יושב בקרבה וחטא את הבית האנושי ויקציע אותו מבית ומחוץ מור ואהלות וקציעות מתוכו ומברו ויציץ ציץ מחרכי שכלו לראות במסתרים תום ויושר כבוד אלהים בהסתר דבר וסוד ה' אשר מסר ליריאיו איש כפי אשר תשיג יד שכלו מסת נדבת לבו כי זה כל האדם המשכיל הנברא בצלם פנימי להבין ולהשכיל בתורת ה' וידיעת מציאתו ית' והעקרים התלוין בדרוש זה עמוק עמוק מי ימצאנו ומי יבא עד תכונתו ומי זה הוא ואיזהו אשר מלאו לבו לאמר יגעתי ומצאתי און לי ירדתי לקצבי הרים ולעומק מים רבים אדירים ומטית לארעא ועמדתי על סוף החקירה ההיא הנעלמת מעין כל חי הלא ידעת אם לא שמעת מה שקרה לחכמי הפלוסופי' שצללו במים אדירים והעלו חרס בידם וכשלו כשלון גדול במציאת השי"ת וא"כ בטענה זו יפטור כל איש משכיל עצמו שלא לבא בסודות עמוקות וטמונות באוצרות תהומות אך אמנם כבר בטלו רז"ל דעה זו באמרם לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה כי כל איש משכיל חי רב פעלים חייב לבדוק בחורין ובסדקין עד מקום שיד שכלו מגעת ודיו והשאר מניחו לזולתו אך שהחקירה כשהיא מתוך אומד הדעת לבד יקרה לחוקר ההוא מה שקרה למחקרים שאם בא האחד ובנה מגדל וראשו בשמים והעמיד יסודות על אומד שכלו פתאום יבא אחריו איש אחר ויהדפו ממצבו ויפיל חומת מגדלו והשתות יהרסון וא"כ צדיק מה פעל ושוא עמלו בוניו בו כי מי יודע אם הסברה ראשונה עיקר או האחרונה וא"כ אין טוב לאדם כי אם לסמוך על הקבלה האמיתית ולחקור איזהו מקומן של המקראות והמאמרים אשר יעידון יגידון עדות ה'