עוללות אפרים סו

פקד פקדתי צ' צ' בו עתיד לגאול את ישראל שנאמר איש צמח שמו ומתחתיו יצמח

הלא זה הדבר אשר אמר הכתוב וחמשים עלו בני ישראל שנמסרו לישראל חמשה מצות כנגד חמשה גאולות ובבחינה זו נאמר ולקחתם לכם אגודת אזוב ואין אגודה פחות מחמשה כמ"ש מנין לחמשה שעוסקים בתורה כו' ואגודתו על ארץ יסדה א"כ חל עלינו חובת ביאור הקוד' להוסיף על חמשיות אלו ביאור עד אשר מתוכן יתבארו לנו סוד ה' אותיות כפולים אלו אך ורק בשנקדים הצעה קטנה וזה תוארה

ידוע ומפורסם שכל מצות התורה לא באו לסתום כי אם לפרש לאדם הקוטבים אשר עליו יסבו בלכתם כל אופני הצלחותיו וידע את הדרך אשר ילך בה ואת המעשה אשר יעשה ולהסיר ממנו הדברים המונעים את האדם מהשגת שלימותו וכפי החלוקה יראה על דרך העברה שהאדם השלם צריך לחמשה ענינים אשר כולם כללים כוללים כל הצלחת איש ואיש והם סיבת הגאולה הגופנית וגאולת הנפש מיד האויב הפנימי דהיינו היצה"ר הא' הוא שצריך לידע את התורה מתחילה ועד סוף כי היא לנו לעינים להורות לנו את הדרך אשר נלך בו ואשר לא צדה ולא ידעה עליהם נאמר לא ידעו ולא יבינו בחשיכה יתהלכו. הב' מלבד מה שצריך לידע את התורה צריך השלם להתרחק מן חבורת הרשעים כמו שאמר ואל תתחבר לרשע כי חברה זו תזיק לו ותמנע ממנו שלימותו אף אם יהיה בן תורה כי ממנו ילמד וכן יעשה. הג' מלבד מה שצריך להתרחק מחבר רע צריך הוא להשתדל לזכות הרבים כשיש לאל ידו כי זולת זה אף אם יהיה שלם בכל דרכיו יכשל בעון זולתו כמ"ש וכשלו איש באחיו ודרז"ל בעון אחיו וזה כלל גדול בתוכחות עלי עון שיש בידו להשיב רבים מעון ומושך ידו ארז"ל שחטא הרבים תלוי בו הד' צריך האדם להיות לזכרון נגד עיניו תמיד מה תהא בסופו ואחריתו כמ"ש זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה יאמר כמתמיה שתמיד ישובו לכסלה אע"פ שאחריהם תמיד בפיהם ירצו נמצא שהדין נותן שזכירת האחרית מועיל מאוד לאדם והוא דרך החכמים הרואים את הנולד כמ"ש החכם עיניו בראשו ר"ל לראות מה תהא בסופו וכה"א סוף דבר הכל נשמע וגו' הה' שצריך האדם להסיר ממנו המונע הגדול הלא הוא חמדת רדיפת העושר הכולל כל חמדות העולם כמ"ש ראש ועושר אל תתן לי וזה אין צריך ביאור שבהיות האדם להוט בבולמוס התאוה יכלה בהבל ימיו וקיצו בשטף וכפי טבע העצלה המצויה באדם צריך האדם זירוז בכולם עז ה' פעמים לשון צו בתורה המורה על הזירוז ולזה מצינו חמשה פעמים בתורה לשון צו. א' צו דתורת העולה. ב' צו דנרות בפ' אמור. ג' צו דשילוח טמאים בפרשת נשא. ד' צו דחלוקת הארץ בפ' מסעי ה' וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו. ויש בהם רמז לאדם שיהיה מזורז בכולם כי אין צו אלא זירוז כו'. א הזירוז על התורה ועל העבודה זה"ש צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כי כבר ידעת שז' קני המנורה מתיחסים לז' מיני חכמות הכלולים בנר מצוה ותורה אור והיא נמשלה לשמן זית המביא אורה לעולם ומגביהי לשבת על כלנה וזה אין צריך לפנים. ב הזירוז בהרחקת הרשעים זה"ש צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל זב וכל צרוע וכל טמא לנפש ולא יטמאו עוד את מחניהם וגו' הם הרשעים שזב טומאתם בם וטמא טמא יקרא כמצורע על חטא הלשון. ג הזירוז בהרחקת העושר שלא יחמוד של אחרים כ"א ישמח במתנת חלקו וגורלו ויעמוד בשלו זהו צו הנאמר בחלוקת הארץ ע"ד איזו עשיר השמח בחלקו. ד הזירוז לזכות אחרים זה"ש וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבור לפני העם הזה וחיזוק זה הוא בעניני אלהות שהמוכיח צריך לקשט עצמו תחילה כדי שממנו יראו וכן יעשו וזה"ש כי הוא יעבור לפני העם. ה הזירוז בזכירת האחרית זמן עליית הנשמה למקום חוצבה זה"ש צו את אהרן וגו' זאת תורת העולה וגומר ועל הדרך שבארנוהו בחיבורינו עיר גבורים פרשת צו. עח סוד ה' ברכי נפשי שאמר דוד וכנגדם אמר דוד ה' ברכי נפשי. א ברכי נפשי את ה' וכל קרבי וגו' רמז לתורה שהיא קנין דבק בעצמותו כאילו היא מונחת בתוך קרביו כמ"ש כי נעים כי תשמרם בבטנך ודוד אמר ותורתך בתוך מעי הפך ממה שנאמר בקנינים הגופנים חיל בלע ויקיאנו מבטנו יורישנו אל וזה ממש דוגמת המשל שהניח בעל העקידה פרשת נצבים באחד שבלע אבנים טובות כו' והנמשל הוא האדם והאבנים טובות הם המעשים טובים הדבוקים בו כדבר הבלוע ע"ש. ב ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו רמז לזכירת הגמול האחרון זה"ש הגואל משחת חייכי. ג יתמו חטאים וגו' ברכי נפשי וגו' רמז לריחוק הרשעים. ד ברכי נפשי את ה' וגומר הוד והדר לבשת וגו' יצא אדם לפעלו וגומר רמז להיות ניזון מיגיע כפיו ולהרחיק ממון זולתו. ה לזכות הרבים באופן שיהיו כל צבאות עושים רצונו ית' לזה אמר ברכו ה' כל צבאיו וגו' בכל מקומות ממשלתו ברכי נפשי את ה' ובהלל מצינו בחמשה תיבות יו"ד יתירה בכל תיבה ואלו הן להושיבי מושיבי מקימי מגביהי משפילי. א כנגד קנין התורה נאמר להושיבי עם נדיבים כדאיתא במס' ברכות פ' ג' שאכלו בינאי מלכא ומלכתא שהושיבו את שמעון בן שטח ביניהם א"ל חזי כמה יקרא עבידנא לך אמר ליה לא את מוקרת לי אלא אורייתא היא דמוקרת לי שנאמר סלסלה ותרוממך ובין נדיבים תושיבך. ב כנגד זכירת האחרית זמן חזרת הנפש למקום חוצבה כי שם ביתה ובעה"ז היא דומה לאשה עקרה המגורשת מבית בעלה זה"ש מושיבי עקרת הבית. ג כנגד הרחקת העושר ולקרב העושר האמתי להיות שמח בחלקו זה"ש מקימי