עוללות אפרים סג

של העז רמז למלכות ישמעאל. והראה הקב"ה שגם הם לא יקבלו התורה בשביל לא תגנוב ואיל משולש הראה לו את עשו שנמשל לאיל כמו שנאמר במלחמת גוג על אדום ודם נשיאי הארץ תשתו אלים עם כרים והראה לו שלא יקבלו' מצד לא תרצח והם כאיל המנגח לכל צד כטבע בעלי המדון. חזר ואמר ויקח לו את כל אלה רמז לאומרו חזר על כל האומות ולא קבלוה בשביל הגאוה שבהם זה"ש שרי האומות הראה לו ר"ל הדבר הכללי שכל שרי האומות שוין בה זה הגאוה לפיכך אמר ר"נ שהראה לו מקום הסנהדרין המורה על גדר הענוה כדרך שנתבאר למעלה במאמר ס"ה ע"ש ובזה רמז לו שישראל דוקא יקבלו התורה כי הם שלמים בגדר ארבעתן ומצד התורה יזכו לירש הארץ וזה השיב לו על אומרו במה אדע כי אירשנה לכך נאמר ויבתר אותם בתוך אמנם את הצפור שישראל נמשלו בו לא בתר וזה לפי שישראל נמשלו ליונה ומצינו במדרש הרבתי כמה מיני דמיונים שבין ישראל ליונה זו. ומכלל ד' דמיונים המורים על זה שישראל נבדלים מן האומות בד' מידות אלו א' מה היונה עיניה יפות כך ישראל עיניהם יונים ומה היונה דבוקה בבן זונה אף ישראל דבקים באלהיהם כו' מה היונה הילוכה נאה אף ישראל שנאמר מה יפו פעמיך בנעלים ומה היונה מן הנרדפים כי ע"כ נבחרו למזבח כך ישראל כו' סיבה א' מיעוט חמדת הממון זה הוא שאמר מה היונה עיניה יפות כי כל הלהוט אחר הממון הוא בעל עין הרע כנודע וכמו שאמר ועיני האדם לא תשבענה ומי שאינו להוט אחריו הוא בעל עין יפה ע כל כלה שעיניה יפות כו' וזה"ש כל כלה שעיניה יפות כל גופה אין צריך בדיקה וזה דבר שהחוש מכחישו כי לפעמים אע"פ שעיניה יפות כולה כעורה אך שלא בסתם יופי דברו כ"א ביופי של המידות טובות אשר על זה ראוי לחקור ולא על היופי החיצוני כמ"ש שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל ואמר כל כלה שעיניה יפות בזולתה ואינה להוטה אחר הממון וכן מצינו באלעזר שלא בדק את רבקה כ"א בג"ח ואמר שאם תהיה גומלת חסדים היא האשה אשר הוכיח ה' לבן אדוני אז כולה אין צריכה בדיקה על דרך שאמרו ואהבת לרעך כמוך כולל כל התורה בודאי שמדה זו מיוחדת לבעלי עין יפה שעינם יפה באחרים כן השלם בעסק של ממון בוודאי הוא שלם בכל מעשיו כי בג' דברים האדם ניכר בכיסו כו' סיבה ב' שאין בהם בעלי מצה ומריבה זה"ש מה היונה מן הנרדפים כו' ר"ל שהוא מן הנעלבים ולא מן העולבים. סיבה ג' מיעוט התאוה ומכללה תאות המשגל זה"ש מה היונה דבוקה בבן זוגה דוקא וכו' סיבה ד' מיעוט הגאוה זה"ש מה היונה הילוכה נאה כד"א אל תבואני רגל גאוה וכמ"ש יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון פירשו רז"ל שהלכו עקב בצד גודל וזהו פסיעות דרך גסות ולפי שנמשלו לצפור מצד ד' בחינות אלו ע"כ נאמר ואת הצפור לא בתר כי זה הוא סיבת קיומם וסיבת גאולתם כמ"ש יחרדו כצפור ממצרים וכיונים אל ארבותיהם ר"ל לפי שנמשלו לצפור וליונה ע"כ יחרדו ממצרים וילכו בראש גאולים. עא בזכות ד' דברים נגאלו ממצרים וכן ארז"ל בזכות ד' דברים נגאלו אבותינו ממצרים שלא שינו את שמם כו' בשכבר פרשנו מאמר זה בדרך אחר נוכל לומר שיש בו ג"כ רמז שנגאלו בזכות ד' מדות אלו בהיות שד' מידות הרעות היו שיבת גלות מצרים וסיבת גלגול ירידתם למצרים. א חמדת הממון וידוע שכל חומד ממון זולתו הוא קנאי וזה מצינו באחי יוסף שנתקנאו בו בעבור כתונת פסים שהוסיף לו אביו עד אשר נתגלגל הדבר וירדו למצרים, ת' שנה כמספר עין רע עולה למספר ת' כך היו בגרות ועבדות ת' שנה. ב המריבה זה"ש וימררוהו ורובו פירש"י נעשו לו אחיו אנשי ריב. ג התאוה זהו שנאמר וילכו לרעות את צאן שהלכו לרעות את עצמן כו' וכתיב וישבו לאכול לחם והנה ארחת ישמעאלים באה. ד הגאוה זהו שמצינו שהיו מזלזלים בבני השפחות לקרותם עבדים והיו מתגאים עליהם זה"ש את דבתם רעה כי כבר אמרנו שד' מידות נקראו רעה ולפיכך בא בעל מדרש זה להורות שבצאת ישראל ממצרים תקנו ד' מדות אלו עד שהיו שלמים בהם זהו שאמרו בזכות ארבעה דברים גאל הקב"ה את אבותינו ממצרים. א בזכות השלום שהוא מתווך ביניהם זה"ש שלא היה ביניהם לשון הרע המסבב כל דברי ריבות וקטטות. ב בזכות שלא היו בעלי גאוה זה"ש שלא שנו את שמם כי שם אדם יורה על עצם השפלות ושנברא מאדמה כמו שיסד הפייט ביוצר של יום כיפורים וז"ל כי כשמו כן הוא אדם אפר דם מרה הוא כו'. ג העדר תאות המשגל זה"ש ולא היו פרוצין בעריות. ד שלא היו להוטים אחר הממון והיה משא ומתן שלהם צדק ולאו שלהן צדק זה"ש שלא שנו את לשונם שלא שנו לשונם מלבבם לקיים אמרו ודובר אמת בלבבו אך בהפך זה כשקלקלו ישראל וחזרו לסורם בד' מידות האלו נתגרשו מעל שלחן אביהם שבשמים כלה גרש יגרש אותם וכן מצינו במסורת שלשה גרש. א גרש את בן האמה הזאת. ב כשלחו גרש יגרש. ג גרש לץ ויצא מדון וישבות דין וקלון הנה בפסוק זה נרמזו ארבעתן. א גרש לץ היינו השטוף בתאוה כמ"ש לץ היין הומה שכר. ב ויצא מדון היינו איש מדון ומריבה. ג וישבות דין היינו החומד ממון זולתו עד לסוף שיוציאו אותו ממנו בדיינים. ד וקלון היינו המתגאה ע"ד שנאמר ולא תעלה במעלות אשר לא תגלה ערותך עליו וכן בפסוק גרש את בן האמה נרמזו ארבעתן. א חימוד הממון כבר אמרנו שישמעאל לא רצה לקבל התורה בשביל לא תגנוב שבתורה. ב ג ד גאוה תאוה מריבה זה"ש אצל ישמעאל מצחק ודרשו שיש במשמעתו ע"ג ג"ע ש"ד. ע"ג היינו מציאת הגאוה ע"ד אר"ל כל המתגאה כאילו עע"ג כתיב הכא תועבת ה' כל גבה לב וכתיב התם ולא תביא תועבה אל ביתך. ג"ע היינו מציאת תאות המשגל וש"ד היינו מציאת