עוללות אפרים סב

ב סיסרא היה להוט אחר הממון כמ"ש מדוע בשש רכבו וגו' הלא ימצאו יחלקו שלל וגו'. ג ישראל במעשה עגל היו בעלי גאוה ובעלי מדון ומריבה כי מאחר שפירש הראב"ע וכן הסכמת רוב המפרשים שלא היתה כונתם לע"ג כ"א בקשו מנהיג אחר במקום משה א"כ למה לא בררו להם אחד מקרבם אלא מצד רוב גאותם לא היה אחד מהם רוצה לחלוק כבוד לשני גם מצד המריבה שבהם לא יכלו להתפשר על אחד מהם זה שכתוב ויקומו לצחק פירש רש"י לשון גילוי עריות ושפיכות דמים. א הגאוה זהו גילוי עריות כמ"ש כל המתגאה כאילו בא על כל העריות כו'. ב המריבה הגורם לידי שפיכות דמים זהו שפירש"י וש"ד וק"ל ולפי שמצד סיבות אלו לא הסכימו על אחד מהם לפיכך ויצא העגל הזה. ונמצא ששש שעות אלו דומין ממש לאומרו ויבתר אותם בתוך. סז סוד ד' מצות אחר חצות בערב פסח וד' מכות בחצי הלילה וזהו שמצינו שבערב פסח נצטוינו בד' ענינים שמצותן משש שעות ולמעלה דהיינו אחר חצות. א איסור החמץ משש שעות ולמעלה. ב איסור המלאכה מחצות. ג שחיטת הפסח אחר חצות. ד אפיית המצה של מצוה אחר חצות רמז לארבעתן. א איסור המלאכה להרויח כנגד מיעוט הממון. וזמנו עד חצות כי בחצי ימיו יעזבנו כאמור. ב הגאוה זהו סוד אכילת החמץ עד חצות כי בחצי ימיו יעזוב גאותו כי יכיר בפחיתות ערכו כאמור. ג מיעוט התאוה זה סוד הפסח המורה על האכילה ההכרחית כמ"ש איש לפי אכלו תכוסו על השה והאדם אינו אוחז במידה זו כ"א אחר חצי ימיו כאמור לפיכך זמן שחיטת הפסח אחר חצות. ד העדר המצה ומריבה המתחיל אחר חצות בהיות שבתוך האדם נמשכה המלחמה הפנימית בין כוחות הנפש ובין כחות היצה"ר הנמשל לשאור עד חצי ימיו ולא יותר כי מזמן ששמשו נוטה למערב תש כחו של היצה"ר ותשקוט המלחמה הפנימית ועל זה בא הרמז במצה זו הנקייה מן השאור והיא אחדות פשוט אין בה הרכבה הגורמת ההתנגדות וק"ל. וכן במלחמה החיצונית בהרחקת הפחותים שנמשלו לשאור אין שטן ופגע רע כמ"ש גרש לץ ויצא מדון וישבות דין וקלון: וכן מצינו במכת בכורות שהיתה בחצי הלילה נזכרו ארבע כתות במכה זו. א בכור פרעה. ב בכור השפחה. ג בכור השבי. ד בכור בהמה. א הגאוה זהו בכור פרעה שהיה מתגאה ואמר מי ה' אשר אשמע בקולו ואומר לי היאור וגו'. ב הממון זהו בכור בהמה שלקו בממונם. ג בעלי התאוה החוקרים איזהו מקום הרחים ואיזהו מקומן של זבחים זה"ש בכור אשר אחר הרחים. ד אנשי מדון זהו בכור השבי הנשבה במלחמה והם אנשי מדון ומריבה הנלחמים בזולתם וכולם לקו בחצי הלילה ע"ד בחצי ימיו יעזבנו. סח במתן תורה חזר הקדוש ב"ה על כל האומות וזהו הדבר שאמרנו שבארבע מידות אלו נבדלו ישראל מן הרשעים ע"ד שמצינו במדרש הילקוט פרשת וזאת הברכה כשבא הקב"ה ליתן התורה לישראל הלך לבני עשו ולא קבלוה משום שנאמר בתורה לא תרצח ובני ישמעאל לא קבלוה משום שנאמר בה לא תגנוב וכל עיקר אומנות אביהם הגניבה והגזילה שנאמר ידו בכל ועמון ומואב לא קבלוה משום לא תנאף והם נולדו מניאוף. ומסיק שם חזר הקב"ה על כל האומות ולא קבלוה שנא' יודוך ה' כל מלכי ארץ שמא תאמר שמעו וקבלו ת"ל ואותה לא יעשו. ויש לדקדק במדרש זה מאי האי דקאמר ש"ת שמעו וקבלו וכי עדיין לא ידענו שלא קבלו התורה. ע"כ לבי אומר וגומר שמאמר זה מאמת כל הדרוש שהנחנו שרבים שלא קבלו התורה מצד היותם פרוצים בד' מדות אלו הגאוה והתאוה והממון והמריבה. אך הג' מדות מצינו כל מדה מיוחדת לאומה בפני עצמה ולא ראי זה כראי זה אך הגאוה בה היו כל האומות שוין והיא מצויה בכולם כמרז"ל לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם כי אתם המעט בזכות שאתם ממעטים עצמכם לפני כו' נתתי גדולה לפרעה לנבוכדנצר לסנחרב לסיסרא כו' וקא חשיב במדרש ההוא שכולם נתגאו כו' וא"כ מדרש זה רמז לכל ארבע כיתות אלו. א המריבה והרציחה זהו טענת בני עשו. ב תאות המשגל זהו טענת עמון ומואב. ג חמדת הממון זהו טענת בני ישמעאל. ד טענת הגאוה זהו טענת כל בני אדם רבים זה"ש חזר על כל האומות ולא קבלוה לפי שאין התורה מתקיימת כ"א בענוים כי כל המתיהר אמרו שחכמתו מסתלקת ממנו לפיכך לא חפצו בה אע"פ שנאמר יודוך ה' כל מלכי ארץ וגו' שמתחילה אמרו לכבוד עצמו הוא דורש עד שאמר כבד את אביך וגו' הרי שחלק מכבודו לבשר ודם ובזה ראו ענותנותו ית' עד שהודו ושבחוהו על זה נאמר יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך וישירו בדרכי ה' כי גדול כבוד ה' כי רם ה' ושפל יראה א"כ מאחר ששבחוהו על הענוה שבו שהוא ית' רואה גם בשפלים א"כ ש"ת שמעו וקבלו עליהם להתנהג בענוה ת"ל ואותה לא יעשו שנשארו עכ"פ בגאות'. סט ויקח לו כל אלה שרי אומות הראה לו ומה נפלא בזה מדרש רז"ל על פסוק ויקח לו כל אלה ויבתר וגו' ר"י אומר שרי אומות העולם הראה לו ור"נ אומר ששם סנהדרי גדולה יושבת כו' וכל איש משכיל ישתומם על המראה במדרש זה מה ענין הסנהדרין לכאן אלא לפי שהראה הקב"ה לאברהם כל הדורות בכלל ובפרט והראה לו סיבת הפסדם. זה"ש קחה לי עגלה משלשת רמז לעמון ומואב שנמשלו לעגלה שנאמר לבי למואב יזעק בריחיה עד צוער עגלה שלישיה וכן פי' הרד"ק בהדיא שמואב המשיל לעגלה והראה לו שעמון ומואב לא יקבלו התורה משום לא תנאף ועז משולשת רמז לישמעאל שכן הוא אומר בנבואת דניאל וצפיר העזים הגדיל וגו' יצא קרן אחת וגו' פי' אבן העזרא שהקרן ההוא