עוללות אפרים נט

מסגרת וגבול לאמור עד פה תבא ולא יוסיף לדאבה עוד על בקשת המותרות כי באמת שאצל כל מבקשיו אין לו גדר וגבול ואין קצה למרכבותיו כמי שיתבאר בחלק שני במא' רמ"ז על ארז"ל אלילים אין להם יכולת לסגור מחיצה כו' והמטה רמז לפעולות השכליות שיש להם פירות כמטה זו העשויה לפריה ורביה דוגמת מה שפירש רש"י בפסוק הנה מטתו שלשלמה ולכך הוא נקשר בכרעי המטה להורות שידו על התחתונה. או ד' כרעי המטה הם כנגד ד' דברים המעמידים כל הווית האדם העושים פירות והם תורה עבודה ג"ח ומעשה המצות בכלל והוא קשור בהם וטפל לכולם. ובזה היה קיהוי שינים למצרי' עובדי האלילים החושבים שמזל טלה מחכים ומעשיר ויש בו תועלת גדול ואעפ"כ לא אמרו דבר זה"ש לא יחרץ כלב לשונו וכתיב להלן והכלבים עזי נפש הם לא ידעו שבעה וק"ל. ב הוא שהטלה סימן למזל טלה שהאמינו בו המצריים וקשירתו יורה שהמזל קשור אין בו יכולת להרים ידיו ורגליו זולת רצון השי"ת וצדיק מושל ביראת ה'. ג הוא שלכך נקרא יום זה שבת הגדול כי בזה היום נתקיימה אחדותו של יוצר הכל מפי שנים עדים ועל פיהם יקום דבר כי ה' אחד וגדול ה' מכל אלהים. עד אחד הוא השבת המורה על חידוש העולם וזה מופת על מחדשו וכן ארז"ל אמרה השבת לכל נתת בן זוג ולי לא נתת בן זוג כו' א"כ כמו שהשבת אין לו בן זוג כך הוא מעיד שהקב"ה אין לו בן זוג. עד שני הוא הפסח מורה על אחדותו יתברך לפיכך זמן הקרבתו אחר יום י"ג כמספר אחד ועל זה יורו על חקות הפסח כמו בבית אחד יאכל ושלא לחלקו לחבורות ונצטוו לאכול צלי דהיינו שלם בדמותו וצלמו שלא לנתחו לנתחים וכן עצם לא ישברו בו מזה הטעם וכבר אמרנו שהטלה מרמז למזל טלה אשר אליו היו המצריים מזבחים ומקטרים כי חשבו שהמזל ההוא רועה כל המציאות לפיכך נאמר כי תועבת מצרים כל רועי צאן כי תועבה הוא בעיניהם לומר שהמנהיג יהי' מונהג ולקיחתו לשם שחיטה הוראה שהקב"ה מושל על המערכת ועושה בהם שפטים כרצונו זה"ש כי גדול ה' ונורא הוא על כל אלהים ר"ל אימתי ניכר כי גדול ה' בזמן שהוא מטיל מוראו על כל אלהים זולתו ועושה בהם שפטים כמו שעשה בשבת זה בלקיחת הטלה ועל שם זה נקרא שבת הגדול כי בו ניכר שגדול אדונינו מכל אלהים ומטעם זה נקרא השבת והפסח אות השבת שנאמר כי אית היא ביני וביניכם הפסח שנאמר והיה הדם לכם לאות כי שניהם אות ומופת על אחדותו ית' ועל פי שנים עדים יקום דבר ומעתה נבא לביאור דרך השני בהמשך פרשה זו על ההצלחה הכללית: סא ביאור פר' שה לבית אבות בדרך שני

ב הדרך השני בהמשך פרשת ויקחו להם שה לבית אבות בהיות שהמצוה זו היא ראשונה שנצטוו עליה בזמן הגאולה ראוי לומר שמצוה זו היא סיבת הגאולה וכמ"ש ראה הקב"ה שלא היה בידם שום זכות שיהיו ראויין להגאל מסר להם דם פסח ומילה כו' ואם כן הפסח הוא סיבת הגאולה וראוי לומר שיש בהמשך הפרשה רמז על הדברים המקרבים הגאולה בהווה ובעתיד. וזה כי כבר אמרנו למעלה במאמר כ"ב שהצרות באו על ישראל מהעדר השלום ופירוד הלבבות שבינינו כמ"ש שה פזורה ישראל וגו' וכן מצינו באיכה רבתי באחד שאמר לישראל תפור לי המדוך הנשבר בחוט השיב לו שזור לי חוט מן החול ואתפור המדוך ובודאי שעל דרך החידה המשיל לו ישראל לחול זה שאינו מתדבק ורמז לו כשיהיו ישראל באגודה אחת וחוט אחד שזור דהיינו חיבור החול אז יתפור המדוך ביום חבוש ה' שבר עמו ובאשר שישראל נמשלו לחול זה שאינו מתדבק כ"א מתוך עירוב סיד ומים כך ישראל מתאחדים מצד היות להם תורה אחת כמו שנאמר שלום רב לאוהבי תורתיך והתורה אינה נשכחת מישראל וזכרה לא יסוף לעולם לא מינה ולא מקצתה לפיכך היא משולה למים שבבור סיד שאינו מאבד טיפה והיא סבת השלום כאמור ומטעם זה נמשלו ישראל לשה כמ"ש במדרש מה השה בזמן שהוא לוקה בא' מאיבריו כולו מרגיש כמו כן ישראל עכן לבדו חטא וכולו מרגיש שנאמר חטא ישראל וכל זה הוראה שתכלית הכוונה היתה שישראל יהיו לאחדים בארץ וכאיש אחד שבזמן שאחד מאיבריו לוקה כולו מרגיש כך יהיה כל א' צר בצרות חבירו וזהו סוד האחדות הנרמז בפסח זה כמו בבית אחד יאכל ושלא לחלקו לחבורות וצלי שלם כדמותו וצלמו ועצם לא ישברו בו וכ"ז יורה על אחדות השם שישראל נמשלו בו כמ"ש ישראל יש להם אל אחד ותורה אחת ובית המקדש אחד כו' וכל זה הוראה לשיהיו לאחדים בארץ ודבר זה נרמז בשטחיות הפרשה זה"ש ויקחו להם שה לבית אבות וגו' רמז שמחמשה צדדים יהיו ראויין ישראל לגאולה. א בזכות השלום כאמור. ב בזכות האבות הקדושים אשר בארץ המה כמ"ש וזכרתי את בריתי יעקב וגו'. ג בזכות עצמם כשיהיו כולם זוכים אליה. ד בזכות הצדיקים שבדור. ה שאם כל זה לא יהיה יגאלם הקב"ה למען שמו כמ"ש לא למענכם אני עושה כ"א למען שמי וגו' זה"ש ויקחו להם שה כו'. א השלום כשיהיה מתווך ביניהם זה"ש ויקחו להם שה בדרך שנתבאר. ב בזכות אבות זה"ש לבית אבות. ג זכות עצמם זה"ש שה לבית ר"ל שיהיה כל בית אנושי זוכה לזה ויהיה שלום בבית האנושי בין כוחות הגוף והנפש כי כבר ידעת כי גוף האדם נמשל לבית שנא' עד אשר לא יזועו שומרי הבית ובזמן ששלום בין פמליא של מעלה דהיינו כוחות הנפש ובין פמליא של מטה כוחות הגוף אז יוכל האדם לבא לידי השגת שלימותו ובהפך זה נאמר אין שלום בעצמי מפני חטאתי היינו מהתגברות היצר הרע זה"ש שה לבית. ד זכות הצדיקים זה"ש ואם ימעט הבית מהיות משה אז ולקח הוא ושכינו היינו זכות הצדיקים שבדור שהם מתי מספר כמ"ש אין העולם פחות מן ל"ו צדיקים שנא' אשרי כל חוכי לו זה"ש במכסת נפשות תכוסו על השה. ה שהקב"ה יעשה למען שמו זה"ש הקרוב אליו זה הקב"ה כד"א לבני ישראל