עוללות אפרים נו

ית' וכל התורה אקרי דרך כי היא המדריכה את האדם השלם לעלות בהר ה' וכן מצינו פסוקים רבים הממשילים העלייה ההיא כמי שעולה לאיזו הר גבוה כמ"ש מי יעלה בהר ה' וגו' וכמו יעלו אבר כנשרים וגו' וכל זה הוא לימוד לאדם שצריך לידע הענינים המעכבים על ידו לעלות לאיזו הר גבוה הם הם בעצם הדברים המעכבים על ידו לעלות בהר ה' כי מהעלייה הגשמית יוקח לימוד על העלייה השכלית וזה כי כמו שבהליכה גשמית תמצא בכללם שלשה דברים המעכבים העלייה או האוכל מאכלות גסים עד אשר נתמלא בטנו וגופו כבד עליו או הנושא עליו מלבושים כבדים או הנושא משא כסף וזהב וממון כל אילו הם דברים כבדים המעכבים העלייה. הן הם הדברים המכבידים על הנפש הזכה לשלא תוכל לעלות אל מרום הר קדשו מצד היות האדם להוט בבולמוס שלשתן לאסוף ולכנוס ולעשות לו בגדי יקר לכבוד ולתפארת ולאכול ולשתות יותר מכדי צרכו עד אשר בסיבתם יהיה טרוד כל ימי חלדו ולא יוכל לעשות לביתו הנצחי שום דרך ומסלול כי על פיהם יהיה כל חטאת וכל עון המכבידים על האדם כמ"ש כי עונותי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני רמז לדבר משא ר"ת ממון שמלות אכילה זה"ש עמל הכסילים תייגענו וגו' עמל ר"ת עושר מאכל לבוש כי עמל המה בעיני כל משכיל היות עליו לטורח עד אשר ימאס בריבויים ועליהם נא' דרך עצל כמשוכת חדק ואורח ישרים סלולה עצל ר"ת עושר ציד לבוש כי המה סיבת העצלה כאמור אמנם אורח ישרים סלולה כי לא יכבידו עליו משאות שוא ומדוחים כאילו. זה"ש כי יתן בכוס עינו יתהלך למשרים ויש הפרש בין המקרא למסורת אם לקרות בכוס או בכיס ויש אם למקרא ולמסורת לקיים היו"ד והוי"ו ויהיה בכסוי ובזה נרמז שלשתן כי יתן אדם עיניו בהעדר הכרוך בכוס זה הרי אכילה ושתייה ובכיס הרי הממון ובכסוי הרי המלבוש והכסות וכשימאס בשלשתן אז יתהלך למשרים ויהיה נוכח ה' דרכו זה"ש בפרשת צו זאת תורת העולה ביאר בפרשה זו תורת העולה בהר ה' על פי הפרטים שנתבארו למעלה במאמר ל"ח ע"ש ע"כ הוא צריך זירוז ביותר שיהיה זריז לעלות בלתי שום מונע זה"ש ר"ש ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס כי הכיס גורם העצלה והכבידות כאמור אם תסיר מספר כיס מן עצלה ישאר עלה רמז לזאת תורה העולה בדרך שנתבאר. נו אין נא אלא לשון בקשה שלא יאמר אותו צדיק וכו' ועין בעין יראה הרואה כי לזה היתה כונת רז"ל במסכת ברכות דבר נא באזני העם וגו' אמרי דבי רבי ינאי אין נא אלא לשון בקשה א"ל הקב"ה למשה בבקשה ממך לך ואמור להם לישראל בבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות שלא יאמר אותו צדיק ועבדום וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם אמרו לו ולואי שנצא בעצמינו משל לאדם שהיה חבוש בבית האסורים כו' ומסיק שם וישאילום בעל כרחם דישראל מ"ט משום משוי כו' ויש כאן מקום לכל משכיל יתן עיניו ולבו למה זה לא חפצו ישראל בריבוי כסף וזהב אם כדי שלא יכבד עליהם בדרך האם זולת זה לא היה בידם משאות וכל מיני מקנה. אך באמת נראה לומר שמשא זה מדבר בעליית הנפש הזכה וע"ד שנאמר ראש ועושר אל תתן לי שלא היה חשוקיהם כסף וזהב כי פחדו להם פן יהיו שטופים בקברות התאוה של מאספי הממון עד אשר יהיה הריבוי עליהם למשא ולאבן נגף כמ"ש וכעס אויל כבד משניהם וכן ארז"ל מ"ד כסף וזהב הרבית להם א"ר יוחנן משל לאחד שהיה לו בן והאכילו והשקהו. והלבישו וסכו. ותלה לו כיס בצוארו והושיבו על פתח זונות מה יעשה אותו הבן שלא יחטא כו' ויש לדקדק בשלמא האכילה והמלבוש והכיס מצינו לו דוגמא בצאת ישראל ממצרים. כלי כסף וזהב ששאלו הרי הכיס. ושמלות הרי המלבוש. וינצלו את מצרים רב אמר כמצודה שאין בה דגן ור"ל אמר כמצולה שאין בה דגים בין כך ובין כך יש בזה רמז למיני מאכל שלקחו משלהם צידה לדרך אך מה שאמר והושיבו על פתח זונות היכן מצינו דוגמא לזה שהושיבם הקב"ה על פתח זונות חלילה. אלא רצו בזה כי במה שנתן האב לבן שלש אילו בזה הושיבו על פתח זונות ר"ל פתח לו פתח לזנות אחרי מראה עיניו ואי אפשר שלא יחטא מצד שלש אלו ולפיכך לא חבבו ישראל בקנינים אלו משום משוי הנשמה כאמור שלא יבואו לידי חטא על ידם וסופם יוכיח ובזה מתורץ מה שקשה במאמר זה מהו שלא יאמר אותו צדיק כו' וכי בלא אמירת הצדיק לא יקיים הקב"ה הבטחתו שהבטיחו ואחרי כן יצאו ברכוש גדול אלא לפי שהקב"ה כבר קיים הבטחתו במה שרצה ליתן להם והם לא חפצו אך היה חושש לאמירת הצדיק שלא ידע שלא חפצו ישראל וזה"ש במאמר משל לאדם שהיה בבית האסורים כו' כי באמת יציאת הנשמה מן העה"ז דומה ליציאה מבית האסורים כמ"ש במתים חפשי יחד אסירים שאננו. לכך אמרו ולואי שנצא כו' כדי שנעלה להר ה' חיש קל מהרה בלתי שום מונע כמ"ש מי יעלה בהר ה' נקי כפים היינו מי שהוא נקי מנכסיו המכבידי' כאמור וזה"ש וחמושים עלו בני ישראל ומתרגמינן ומזורזין והיינו העדר הכבדות והעצלה. ואחר הצעה זו יהיה מפורש לפנינו מאמר רז"ל שהתחלנו בו מ"ד ישרים דרכי ה' זה האוכל הפסח לשם מצוה כו' מה ראו על ככה לדרוש פסוק זה על הפסח דווקא יתר מזולתו אך לפי שבאכילת פסח זה נרמז הדרך הנכון אשר ישרים ילכו בו מזורזים בהסיר מהם ג' מונעים אילו. נז וככה תאכלו אותו מכאן להולכי דרכים וכו' צא ולמד ממה שמצינו בגמרא וככה תאכלו אותו א"ר יוסי הגלילי מכאן להולכי דרכי' שיהיו מזורזים למה זה ועל מה זה הוצרך ר' יוסי להוציא דבר זה מן המקרא אף אנשי הכפרים