עוללות אפרים נג

שנמשלו לברזל כי הם בני בלהה רחל לאה זלפה ר"ת ברזל אינן מתערבין עם אחרים וזה מצד ה' מעלות אלו שזכו ישראל כאמור ואחר הצעה זו נתבאר לנו בדרך כלל טעם היות הגאולה בט"ו בניסן דווקא כי יש בזה רמז על העתיד שככה לא יהיה אור ישראל במילואו וטובו כ"א אחר דור ט"ו מאברהם ועד בנין בית הבחירה שנזכר בכמה מעלות מעלת ט"ו והוא היה נבנה ע"י שלמה שהיה בדור ט"ו ומטעם זה היו ט"ו מעלות מעזרת נשים לעזרת ישראל כי יש בזה רמז שכל זמן שישראל היו בגלות נשתה גבורתם היו לנשים ובזמן הגאולה התחילו לעלות למעלה למעלה עד שבאו למדריגת ט"ו בימי שלמה בבנין בית הבחירה אז התחזקו והיו לאנשים גבורי כח לעמוד בהיכל המלך ה' צבאות וק"ל ויש עוד טעם אחר על היות הגאולה בט"ו לחודש דווקא ובחודש ניסן דווקא לפי שמזל טלה משמש בחודש ההוא אשר אליו היו המצריים מזבחים ומקטרים ואילו הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים באיזו חודש אחר היה מקום למצריים לאמור ולהרהר לפי שאין האיש בביתו דהיינו שמזלם טלה אינו משמש בחודש אחר ע"כ לא היה בידו להושיעם לפיכך הוציאם בחודש זה והיתה לקיחת השה בעשור לחודש שהוא שליש הראשון מן החודש שאז המזל בתוקפו ובזה יראו שהמזל נתון בידו ית' ואין מזל לישראל כי אינן נתונין תחת המזלות ואדרבה המערכה היא בידם זה"ש החודש הזה לכם ר"ל הוא מסור לכם בידכם לשנות משפט המערכה ואמר ראשון הוא לכם וגו' ר"ל כ"א המזל הזה שהוא ראש לכל המזלות מסור בידכם ק"ו שאר המזלות הפחותים מערכו זה"ש ראשו"ן הוא לכם לחדשי השנה וכדי שלא יהיה מקום למינים לומר שלגודל חשיבת המזל ההוא הוקבע חודש הזה ראש חדשים ע"כ נאמר מיד ויקחו להם שה לבית אבות וצוה לשוחטו לשם פסח להורות שהמזל נכנע לסיבה ראשונה ית' וביד הצדיק השלם לשדד המערכה כאמור ומעתה נבא לביאור ההצלחה הפרטית שנרמזה במספר ט"ו כנזכר בהצעה ב' ההצלחה הפרטית של כל איש נודע ג"כ על ידי מספר ט"ו נב משה היה מתקשה בד' דברים וזה יתבאר על פי מדרש רז"ל שאמרו שמשה היה מתקשה בד' דברי' וסימנך מקשה ר"ת מנורה קרבנות שקלים. החודש. כי בכולם נאמר לשון זה בחידוש של לבנה נא' החודש הזה לכם ובמנורה נאמר וזה מעשה המנורה בשקלים נאמר זה יתנו כל העובר וגו' ובקרבנות נאמר זה קרבן אהרן ובניו וזה הוראה שבכולם נתקשה עד שהראה לו הקב"ה באצבע ונראה לפרש מדרש זה על פי הצעה זו בהיות שכל אדם מורכב מחומר וצורה ומהותם כבר נודע שהשכל הולך וגובר מיום הולדו ולעת זקנתו יוסיף אומץ ויחליף כח וכ"ש לאחר יום המות זורח הוא שם בעולם הבהיר ויזכה לדבק בסיבה ראשונה יתברך והגוף בהפך זה מיום הולדו הוא ממיר כח בהפסד הליחה השרשית מיום ליום כמו שיבא זכרונו בענין הלחם עוני עיין לקמן במאמר צ"ח. וא"כ כל אדם מורכב מחלק מאיר ומחלק מחשיך החלק המאיר הוא נר ה' נשמת אדם והחלק המחשיך הוא החומר הנגזר מעפר. והמתאוים את יום ה' לדבק בסיבה ראשונה ית' גרסה נפשם לתאוה שיזדכך גם החומר ויתמרק מחלודת העפר אשר יהיה ראוי גם הוא לאור באור החיים לעה"ב כי גם זה לו בן בנה יסודו בעמל התורה ומצות וראוי שיאכלו חלק כחלק בשכר כאשר היה באמנה אתו בעולם הזה כן יזכו שניהם לאכול משלחן גבוה על כל גבוהים אך שלשלמות זה אין הכל זוכין נג פני משה כפני חמה על דרך שארז"ל פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה כו' ויש במאמר זה רמז נפלא לשני מיני הצלחות שהנחנו הכלולים במספר ט"ו דהיינו הצלחה הכללית של אומה הישראלית בכללה והצלחת איש ואיש פרטי. א' הצלחת ישראל בכלל זה"ש פני משה כפני חמה כי משה הנחיל לישראל התורה שאורה שוה בכל זמן ובכל מקום ולא תשתנה בשום זמן ואין בה שום תוספת או גרעון כמ"ש לא תוסיפו ולא תגרעו וגו' ובזה היא נמשלה לחמה שאורה שוה בכל זמן ואין בה תוספת וגרעון אמנם יהושע הנחיל את ישראל הארץ הקדושה והמלכות שיש בהם תוספות וגרעון ואין אורה נמשך בשוה זת"ש פני יהושע כלבנה שהמלכות שהנחיל יהושע את ישראל היה כלבנה זו שיש ט"ו ימי עלייה וט"ו ימי ירידה כך היו מלכי ישראל מוסיפין והולכים ט"ו דור ופוחתין והולכין ט"ו דור ב' הצלחת הנפש וזה כי משה הנחיל את ישראל ההצלחה הנפשית המושגת ע"י זאת התורה ואור הנפשי עומד תמיד בשלימותו אינו מקבל גרעון כחמה זו שאין בה גרעון ואדרבה יש לה יתרון בתוספות כאמור אמנם יהושע הנחיל הארץ ההצלחה הגופנית והגוף מטבעו להיות מקבל תוספת בימי העלייה וגרעין בימי הירידה כלבנה זו שיש בה עלייה וירידה. או יאמר שמשה היה נמשל לאור החמה שאין בה שום חלק מחשיך כי אם כולה אורה כך היה משה מאיר מכל צד הן מצד הנשמה הן מצד החומר שהרי זכה לקירון אור פניו אם כן היה כולו אורה אמנם יהושע היה במדריגה פחותה ממנו שהיה נמשל כלבנה זו שיש בה חלק מאיר וחלק מחשיך כך לא האיר כי אם מצד הנשמה אמנם החלק החומרי שלו נשאר בעולם הזה בחשכתו וממנו יצא הלימוד לכל השלמים שבערכו שנמשלו ללבנה זו כמו שהלבנה בימי העלייה גם החלק החשוך ישוב להיות אורה ובימי הירידה גם החלק המאיר יחשיך מעט מעט כך האדם בזמן שעמלו בתורה וחכמה שמטבעם לעלות מעלה מעלה כמ"ש זקני תלמידי חכמים מוסיפין חכמה כו' אז גם החלק החשוך החומרי שבו יזדכך ויתמרק עד אשר ימלא הבית האנושי כלו אורה ויזכה אז לקירון עור פניו גם בעולם הזה כמשה או לפחו' לעה"ב שיהי' בג"ע בגוף ונפש יחד ויזכה גם החומר לדבק בזיו שכינתו יתברך האמנם בזמן שעסקיו בהבלי העה"ז אשר מטבעם לירד מטה כמ"ש זקני עם הארץ מיטפשין והולכים אז גם החלק המאיר שבו יחשיך כי נשמתו תרד לשאול תחתית כמ"ש