עוללות אפרים נב

במחשבה להבראות בטרם הרים הטבעו כמ"ש קודש ישראל לה' ראשית תבואתו וכן הבהמ"ק עלה במחשבה להבראות קודם שנברא העולם שנאמר מרום מראשון מקום מקדשינו וכן נופל שם שיתין על מלכות בית דוד שעליו הושתת העולם והוא הצדיק יסוד עולם וגם הוא עלה במחשבה להבראות קודם שנברא העולם שנאמר לפני שמש ינון שמו. זה"ש שיתין לשון רבים כי דוד נתן עיניו ולבו לחזק מעמד ג' יסודות אלו זה"ש כרה שיתין כמי שכורה וחופר בארץ לעשות יסוד לבנין שעליו ונקט דרך משל כרה שיתין לעשות יסודתם בהררי קודש מיד תקעו כל העמים כף נוסדו יחד לאמור ננתקה את מוסרותימו כמו שאמרו נוסדו יחד על ה' ועל משיחו ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו יושב בשמים ישחק וגו' הזכיר במקרא זה שלשתן. על משיחו היינו מלכות בית דוד ננתקה את מוסרותימו היינו חורבן הבית הקדוש לנתקו ממקומו ורמזו בלשון מוסרות כי המקום הקדוש ההוא מאשר ומקשר עליונים ותחתונים בסוד הקרבנות קירוב השכינה לתחתונים בסוד אמרו מלך אסור ברהטים. וע"ד הקבלה הידוע. ונשליכה ממנו עבותימו היינו מלכות יהודה להשליכם אל ארץ אחרת ובאמרו עבותימו רמז למה שנאמר בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה וזה ממש דוגמת מאמר רז"ל ורמא גלא קלא לחבריה מי איכא מידי דלא שטפתיה ונשטוף אנא כו' שנמשלו לגלים וקמים על ה' ועל משיחו וזה ממש אומרו תהום אל תהום קורא כו' כמבואר מאמר זה באר היטב בחיבורינו עיר גיבורים שער התשובה סימן א'. עד שאמר דוד ט"ו שיר המעלות והורידן כמבואר מפשוטן של המזמורי' שהם מדברים מהצלת ישראל מן המים הזדונים ומספר ט"ו הוא כנגד ט"ו דורות שעלו ישראל מעלה מעלה ט"ו מעלות ע"ד שנאמר בדור המבול ט"ו אמות גברו המים ויכסו ההרים. ובחבורינו עיר גיבורים בארנו ענין המבול על הגלות ובו גברו המים הזדונים ויכסו זכות הצדיקים שנמשלו להרים שנא' שמעו הרים את ריב ה' כי דמיון ישראל כשני כפות מאזנים כשאחת עולה השנייה יורדת כמ"ש פלס ומאזני משפט ביד ה' וזה משל כשהעונות מכבידים ומכריעים הכ"ף כמ"ש עם כבד עון כמשא כבד יכבדו ממני וכמ"ש ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה וכי בגבורות איש יחפץ ה' אלא בעם כבד קאי על ישראל ור"ל בסיבת היותם עם כבד עון ויד חזקה בהם להכות באגרוף רשע עד אשר בסיבה זו הכף מכריע שהזכיות המעוטים נרדפים עד חובה ויתקיים בהם הגר אשר בקרבך יעלה מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה וכמ"ש כובד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם זה"ש אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות וגו' כי ההולכים אחר ההבל והכזב וחפצים לעלות במאזנים המה מהבל יחד ר"ל זה דבר נמנע וכל מבקשיו המה מהבל יחד כלומר הבל יהמיון כי החובה מכריע כאמור וזה סוד עליית ט"ו מעלות של ישראל ובזה נחה השאלה שמקשה שם בגמרא אי הכי מעלות יורדות מבעי ליה. אך מה שמקשה השואל על גירסא זו וחושב שעל כל פנים היה לו להזכיר לשון ירידה ומסיק כי המעשה היה בענין אחר שדוד העלה את התהום ט"ו מעלות ואמר כל כמה דמידלי העולם מירטב טפי. נוכל לומר בהפך זה שהמים התהומיים יש בהם רמז למלכות בית דוד כד"א וזרעו במים רבים ותנשא מלכותו רצה לומר כמים התהומיים המתנשאים ומתגברין ועולים. וכשכרה דוד השיתין אשר עליהם הושתת העולם קפא תהומא רצה לומר בקשו לשטוף כל הממלכות וטרף ורמס ואין מציל כי חשב שכבר הגיע הקץ שעליו נאמר בדניאל וקצו בשטף. עד שראה בנבואה שעדיין לא הגיע הקץ האחרון והורידה דוד בתפלה וכאשר ראה כי גדולה הירידה העלם אחר התפילה ט"ו מעלות ואמר כל כמה דמידלי מירטבא טפי כי בשלומינו יהיה שלום לכל הארצות אשר מתמצית בית המקדש הם שותין והמשכילים יבינו. נ ט"ו מעלות שבהגדה ונוכל עוד לומר כי ט"ו מעלות אלו הם בעצם ט"ו מעלות שנזכרו בכמה מעלות טובות למקום עלינו כו' וקא חשיב ואזיל עד המעלה הט"ו ובנה לנו את בית הבחירה וידוע ששלמה שהיה בדור ט"ו בנאו וכן בט"ו שיר המעלות באחרונה נאמר הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות והיינו בית הבחירה וכל זה הוראה למילוי אור הלבנה ביום ט"ו וכן הבית המקדש נקרא אורו של עולם כמבואר במעשה הורדוס ומטעם זה היתה הגאולה בט"ו בניסן כשהלבנה במילואה להורות שככה לא היה אור בית הבחירה במילואו עד דור ט"ו מאברהם או עד המעלה הט"ו מיציאת מצרים עד בנין בית הבחירה וט"ו מעלות אלו הם משולשים ומחומשים כי חמשה מהם התכלית הנקמה מהמצריים. א עשה בהם שפטים. ב והרג בכוריהם. ג ועשה באלהיהם. ד ושקע צרינו בתוכו. ה הוציאנו ממצרים בי' שפטים. וה' מהם הם סיפוק צרכינו. א נתן לנו את ממונם. ב וקרע לנו את הים. ג והעבירנו בתוכו בחרבה. ד האכילו את המן. ה ספק צרכנו במדבר. וחמשה מהם מעלות רמות שלא זכו להם שום אומה כי אם ישראל. א נתן לנו את השבת. ב קרבנו לפני הר סיני. ג נתן לנו את התורה. ד הכניסנו לארץ ישראל. ה בנה לנו את בית הבחירה. זה"ש וחמשים עלו בני ישראל וכתיב ושלישים על כלו רמז לחמשה מעלות אלו המשולשים. נא ג' פעמים הא במסורת וכנגדה מצינו במסורה שלשה פעמים הא. א שנא' הא לכם זרע. ב שנא' הא דרכך בראש. ג שנאמר הא כדי די פרזלא רמז לט"ו מעלות אלו. א החמשה מהם שהם הנקמה מראש פרעה והוא תשלום העון אשר על ראש רשעים יחול זה"ש הא דרכך בראש ע"ד שנאמר ישוב עמלו בראשו ושלם אותו בראשו. ב החמשה מהם סיפק צרכינו לחיות זרע על פני הארץ זה"ש הא לכם זרע. ג החמשה מהם מעלות שלא זכו להם כ"א ישראל זה"ש הא כדי די פרזלא לא מתערב וגו' כמו הברזל שאינו מתערב עם הטיט כך ישראל