עוללות אפרים נ

על הארץ כי אולי תבא ח"ו איזו רעה כללית על יושבי הארץ מרעת יושבי בה ותהיה גם אתה בכלל וא"כ אין אתה יודע מתי יבואו ימי הרעה ואולי גם בבחרותיך תמות בלא עתך ובלא תשובה ואמר אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ר"ל שלא יסמוך בבחרותו על היותו חזק ובריא אולם כי יראה עב גשמות חומרו מלא דשן ושמן וככחו אז כן עתה כי על כל פנים יש לחוש שפתאום על הארץ יריקו ואם יפול העץ בדרום כי האדם עץ השדה הוא ואם יפול בדרום שהוא כינוי לחצי ימיו כששמשו נוטה לדרום כצאת השמש בגבורתו כי השמש כינוי לנשמה כמו שאמר עד אשר לא תחשך השמש וגומר אם יפול בצפון מקום הערב שמשו דהיינו ימי הזקנה מקום שיפול העץ שם יהו ר"ל הכל שוה זמן זה כזה לפיכך שומר רוח לא יזרע היינו הממתין מלעשות תשובה עד כלות רוחו לא יזרע לצדקה לעולם ורואה בעבים היינו בעב גשמות חומרו כי הוא כר ומלא לא יקצור לפי חסד לעולם כד"א זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד כאשר אינך יודע מה דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה כו' ר"ל אינך יודע מתי יבא הרוח ומתי הוא הולך כי לפעמים העובר מת אפי' בבטן המליאה ק"ו שיכול להיות שילך מן האדם אף בימי הבחרות בצאתו לאויר העולם. ואחר שהזהיר לשוב בבחרותו חזר וביאר אחרון אחרון ליתן טעם על מה שאמר וגם לשמונה אלו ימי החג ובא להזהיר את זה שהזקין ברשעו שלא יתייאש מן התשובה כאמור זה שאמר בבוקר זרע זרעך ולערב אל תנך ידך ומראה הבוקר והערב אחת שבא להשוות ימי הזקנה לימי הבחרות שגם בימי הזקנה יש לו תקנה כי אינך יודע איזו יכשר כו' ר"ל שלאידך גיסא נוכל לומר שהתשובה שהאדם עושה בימי הזקנה היא מובחרת יותר כי ימות בוודאי בצדקתו אמנם בימי הבחרות יש לחוש שמא יחזור לסורו זה שאמר כי אינך יודע איזה יכשר כו' זהו שסמך מיד לומר שמח בחור בילדותיך וגומר כי כל הענין מדבר בענין א' כאמור וכל זה ראייה לדברינו שבא להשוות ימי החג שהם כנגד ימי הירידה לימי הפסח שהם כנגד ימי העלייה ואמר וגם לרבות עצרת ור"ה וי"כ כאן הבן שואל מה ראה לומר שרבוי אחד מרבה שלשה זמנים ונראה ליתן רמז לשלשתן במלת וגם כי הוי"ו של וגם הוא כנגד ר"ה שהוא יום ששי לבריאת עולם שהיה בכ"ה באלול והגימ"ל של וגם הוא כנגד עצרת הבא אחר שלשת ימי הגבלה. והמ"ם של וגם הוא כנגד י"כ הבא אחר מ' יום לעליית משה להר לקבל לוחות אחרונות וירד ביום כיפור. מז טעם לשלשה ספרים שחיבר שלמה וכפי הנראה שכנגד ג' זמנים אילו חיבר שלמה המלך ע"ה ג' ספרים שיר השירים קהלת משלי. כי בילדותו חיבר שיר השירים כי בעצם הזמן ההוא פי האדם מלא שירה וזמרה ועוז וחדוה במקומו והוא כנגד חג הפסח כאמור ע"כ אומרים שיר השירים בפסח ולפיכך הוא קודש קדשים כי כבר אמרנו שהתשובה שבימי הבחרות היא המובחרת וכן היא עיקר הכוונה בשיר השירים לעורר את האדם על הדביקות בהשם יתברך תחת אשר נתרחק ממנו בחטאו וכמו שאמר אני לדודי ודודי לי וע"ד שנאמר שובו אלי ואשובה אליכם לכך אמרו דורשי רשימות שר"ת פסוק זה אלול וסוף תיבות ד' יודין עולה למספר מ' כי הימים האלו הם נזכרים ונעשים ונבחרים לימי התשובה ומטעם זה אמרו שאין לקרות שיר השירים כמין זמר ר"ל שלא יחשוב שהוא זמר כדרך גבר בעלמא בחשוקתו כי אם כולו קודש המשל והנמשל כאמור ומשלי חיבר בחצי ימיו שהוא מלא חכמה ובינה ובן ארבעים לבינה והוא כנגד העצרת שבו נתנה התורה הכוללת כל החכמות והיה ראוי לומר משלי בעצרת אך לפי שמשלי כולו משלים וחידות ונבואת משה היתה במראה ולא בחידות וכדי שלא יאמרו שהתורה ממשלת משלים על כן אין אומרים בעצרת משלי. וקהלת חיבר בסוף ימיו ואמר הבל הבלים כו' כי בזמן ההוא ראה למפרע כי כל עניני העה"ז הם הבל ורעות רוח על כן אומרים קהלת בחג הסוכות כי הוא כנגד ימי הירידה ומה נפלא לזה ארז"ל שלכך אומרים קהלת בסוכות לפי שכתב בו תן חלק לשבעה וגם לשמונה כו' וכבר אמרנו שפסוק זה מדבר מענין זה ואחר הצעה זו נתבאר לנו טעם ארז"ל שלשים יום קודם הפסח שואלין ודורשין בהלכות הפסח משלשה טעמים הא' הוא הדבר שהזכרנו למעלה להסמיך זכירה לזכירה כי בימי הפורים נא' והימים האלה נזכרים ונעשים ובימי חג הפסח נא' למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים. וזה שכבר אמרנו שימי הפסח הם כנגד ימי הבחרות מצד היותם בתחילת הקיץ המתיחס אל העולם הזה מצד היותו מכין אל החורף כמו העה"ז המכין אל העה"ב ובהיות שאדם פרא יולד ובבחרותו הומה לבו אל החמדות ואינו נותן אל לבו מה תהיה באחרית הזעם וכל מחשבותיו ליהנות מסעודת היצה"ר מאשר הכין לו מטעמים כאשר אהב ובסיבה זו לא יתעורר מעצמו אל התשובה כי אם מצד איזו סיבה חיצונית המכרחת אותו על זה או מאימת מוכיחין או מצד היסורין הבאין עליו וזה קרה לישראל בימי אחשורוש שנתחייבו כלייה על שנהנו מסעודת אחשורוש והצרה שהיתה להם היתה מכרחת אותם אל התשובה כמ"ש שק ואפר יצע לרבים כמ"ש רז"ל גדולה הסרת טבעת של אחשורוש יותר ממ"ח נביאים שעמדו לישראל כו' לפיכך הימים האלה נזכרים שמי שאינו מתעורר מעצמו הרבה שלוחים למקום המכריחין אותו על ככה כי בזמן ההוא ג"כ נא' קיימו וקבלו וארז"ל קיימו מה שכבר קבלו ובטלו המודעא שמסרו בהר סיני ומיד ותכף אחר ימי הפורים ראוי לדרוש בהלכות הפסח ובמהות זמן האביב של האדם שיתעורר בבחרותו מעצמו ולא ימתין על הסבות שיכריחו אותו על ככה. או נוכל לומר שהפסח הוא התחלת זריחת שמשו של ישראל כי אז התחילה הצלחת ישראל וזה כנגד התחלת זריחת שמשו של כל אדם דהיינו ימי הבחרות וימי