עוללות אפרים מו

מעיניך וגו' פי' רש"י שבגאולת ישראל ידבר לפיכך הקב"ה אומר שעד עכשיו לא הכרת אותי יפה כי מקוצר רוח ועבודה קשה נסתמה החכמה עד שלבבתני באחת מעיניך בראייה חיצונית גשמית לעשות המצות על צד הנגלה לבד. האמנם בשוב ה' שבות עמו תפקחנה עיני שניהם כאמור וזה"ש ראה ראיתי עני עמי אמר הקב"ה למשה אתה רואה ראייה אחת ואני רואה שתי ראיות ר"ל ההוה הנגלה והעתיד הנסתר כמ"ש אהיה אשר אהיה שבו רמז לו הגלות השני הנסתר מנגד עיני משה וזה"ש במתן תורה ולא נתן לכם אלהים וגו' עינים לראות עד היום הזה וכי קודם מתן תורה סומים היו אלא שבראייה שכלית הוא מדבר השמיעה כפולה שנאמר אם שמוע תשמע ודרשו רז"ל אם שמוע בישן תשמע בחדש רצו בזה שאם תקבל הנגלה הנתישן אצלך מנעוריך תשמע גם בנסתרות והחידושים המתחדשים מידי דברך בתורת ה' ההליכה כפולה שנאמר סולו סולו המסילה. לכו ונלכה באור ה' ומטעם זה נקראו הרשעים חרשים ועורים שנאמר העורים הביטו לראות וכתיב וחרשים ואזנים למו ויכול להיות שזהו כונת רז"ל באמרם בלעם סומא באחת מעיניו היה וחיגר ברגלו אחת. זה"ש שלש פעמים יראה כל זכורך כדרך שבא לראות כך בא ליראות כו' כי ראיית השי"ת תאמר על ההשגחה כמו שכתב המורה בשיתוף מלת ראה הנאמר אצל השי"ת והקב"ה משגיח על האדם בנגלה ובנסתר בזה ובבא גם את זה לעומת זה צרין האדם לעבדו בנגלה ובנסתר זה שאמר עין ה' אל יריאיו כי העובד מיראת העונש הנגלה אזי הקב"ה משגיח עליו בעינו אחת בעולם הזה אמנם הצדיק בכל דרכיו ועושה מאהבה בנגלה ובנסתר עליו נאמר עיני ה' אל צדיקים זה שאמר כדרך שבא לראות כו' וכן איתא במדרש שיר השירים רבה ודמה לך לצבי מה צבי זה כשהוא ישן עינו אחת פתוחה ואחת קמוצה כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקב"ה הוא משגיח עליהם בשתי עיניו שנאמר עיני ה' וגו' ובשעת הכעס נאמר עין ה' וכו' ואמר ולא יראו פני ריקם ע"ד שנאמר כי לא דבר רק הוא וארז"ל ואם הוא רק מכם הוא רק ר"ל מצד קוצר המשיג שבכם אמנם אין בכל מצוה דבר רק בלא טעם כ"א סודות נסתרות ממונות באוצרות תהומות לכך נא' ולא יראו את פני ריקם שלא תחשבו שעלייה זו לרגל היא דבר רק בלא טעם כי אם לשתבאו בחצרות החקירה והדרישה אף אמנם לא תוכל להשיג כל דבר על אמיתתו ועל בוריו מ"מ אין אתה בן חורין ליבטל ממנה כ"א כל אשר תמצא בכחך לעשות עשה שנאמר איש כמתנת ידו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך היינו שתחקור ותבדוק עד מקום שיד שכלך מגעת כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך דעת ותבונה כמו שאמר כי ה' יתן חכמה וגו' לכך נאמר מי יעלה בהר ה' וגו' נקי כפים ובר לבב וגומר וע"ד שנאמר כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי ר"ל שלא היתה הכוונה בהליכה גשמית לבדה כ"א לשתבאו בהיכל החקירה כאמור לכך נאמר ובר לבב דהיינו הראייה השכלית כאמור. מ משל של שני אירסין במדרש הרבתי גם נראה לפרש מה שאמר כדרך שבא לראות כך בא ליראות כו' ע"ד המדרש באלה הדברים רבה פרשת עקב בפסוק ושמר ה' לך את החסד משל למלך שנשא מטרונה והכניסה לו שני אירסין אף הוא זקף לה שני אירסין כו' כך אתה מוצא באברהם שזקף לבניו שני אירסין צדק ומשפט שנאמר כי ידעתיו וגו' לעשות צדקה ומשפט אף הקב"ה זקף להם כנגדם שני אירסין חסד ורחמים וכו' ומסיק בסוף המדרש אמר הקב"ה אילו ואילו יעשו עטרה בראש ישראל שנאמר וארשתיך לי באמונה וארשתיך לי בצדק ובמשפט בחסד וברחמים הנך רואה במדרש זה שגם את זה לעומת זה עשה האלהים שכדרך שבא לראות בשתי עיניו כי עיני השגחתו ית' פקוחות בשתים אילו בחסד ורחמים כך בא ליראות בשתי עיניו שיהיה נראה בפני הקב"ה תמיד כלול משני אירסין שלו צדק ומשפט וענין הצדק והמשפט הוא שהאדם צריך להשלים עצמו במעלת המידות טובות לתיקון ישוב העה"ז כהרחקת קנאה ושנאה וגאוה ורדיפת המותרות וירחיק הקצוות ויאחז הדרך הממוצע בכל דבריו ודבר זה יתואר בשם משפט כד"א יכלכל דבריו במשפט כי כך הוא דרך המשפט שיעמיד מאזני משפט על המיצוע שלא יטו הכפות לאחד מן הצדדים כך היא המידה במעלות המידות להרחיק הנטייה אל אחת מן הקצוות ולאחוז המיצוע כמו בשורת הדין שהנטייה אל אחד מן הצדדים אסורה ותואר הצדק הוא השלמת המעשים האלהים בתורה ומצוה לקניית השלימות לעה"ב כד"א צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל יאמר שהצדקה היא לשם ה' בעשיית המעשים הנרצים לפניו ית' ומשפטיו היינו השלמת תיקון המידות עם ישראל ר"ל זה ענין הכרחי ליישוב העוה"ז שיהיה רוח הבריות נוחה הימנו ולעומתם הקב"ה רואה ומשגיח בשני מיני ראיות בעוה"ז ובעוה"ב זהו תואר החסד והרחמים על דרך שאומרי' בתפילה מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים ודבר זה ביארו המשורר באמרו חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו וגו' יאמר שהחסד שהקב"ה עושה עם החיים בעה"ז הוא בזכות האמת בזמן שהאמת מצוי ביניהם דהיינו השלמת המדות כהרחקת השקר וזולתם וכה"א משפטי ה' אמת א"כ במקום המשפט שם הוא האמת או יאמר משפט ממש כי המשפטים הכרחיים לקיום העוה"ז כי זולתם איש את רעהו חיים בלעו זה שאמר חסד ואמת נפגשו ע"ד המדרש האומר זקף לה ב' אירסין כנגדם. צדק ושלום נשקו היינו הצדק שהאדם עושה בעה"ז להשלמת הצלחתו לעה"ב הוא מחובר אל השלום שהקב"ה עושה עם המתים כמ"ש יבא שלום ינוחו על משכבותם וכמו ואתה תבא אל אבותיך בשלום חזר לבאר ואמר אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף כי האמת הוא קיום העה"ז לפיכך צמיחתו מארץ מאפליה זו. וצדק הבא