עוללות אפרים שעח

בקול רם מאחר שאנו ביום זה כמלאכים ששלום ביניהם שנאמר עושה שלום במרומיו וגומר. ג בחג הסוכות השלום מתווך כמ"ש ויהי בשלם סוכו ואגודת שלשה מינים יוכיח בדרך שבארנו יפה במאמר קנ"ב ע"ש. זה"ש ויהי בישורון מלך ע"ד ארז"ל שחל שם שמים על הסוכה כמו שבארנו הכל יפה במאמר קנ"ב קנ"ד ע"ש סימן לדבר סכת ר"ת תקיעה כיפור סוכה וזהו סוד פריסת סוכת שלומו וק"ל ולפי שכל המעלות הללו יכול המשכיל ללמוד ממהות היום בד' דרכים שהזכרנו ע"כ מצינו במשיח שהשיב לאמור שיבוא היום ולסוף מסיק היום אם בקולו תשמעו והיינו אם תלמדו ד' בחינות אלו מן היום וזהו שמסיק בפרק חלק במעשה דרבי יהושע בן לוי ששאל לאליהו אימת אתא משיחא אמר ליה זיל שייליה לדידיה והיכא יתיב אפתחא דרומא ומאי סימניה יתיב בין עניי סובלי חלאים וכולן שרי ואסירי בחד זימנא ואיהו שרי חד ואסיר חד אמר דילמא מבעינא דלא איעכב ולסוף מסיק ששאלו אימתי יבא והשיב היום על דרך היום אם בקולו תשמעו ומאמר זה הוא קשי ההבנה כפשוטו וכפי הנראה שכולו נאמר בדרך חידה קרובה ורמז למדות רעות המצויות בינינו המעכבות ביאת המשיח ורמז מקום מציאתו דהיינו סופו להיות מצוי בזכות לומדי התורה מתוך דוחק וזה"ש היכא יתיב ר"ל מקום המדריגה הגדולה שבכולם המסבבת ביאתו והשיב אפיתחא דרומי ר"ל בשערי בתי מדרשות שלומדים שם התורה שנאמר בה בראש מרומים תקרא זה"ש דרומי ומאי סימניה באיזו מעשים טובים יהיה מצויין ומזומן עד שיבא בדור שישוו אליו. השיב יתיב בין עניים סובלי חולאים כד"א אשכון את דכא ושפל רוח ולהחיות לב נדכאים והיינו עניים השפלים וסובלי חולי הגלות הנדכאים לא כאותן המבקשים שררות בגלות ואינן רוצין לסבול השעבוד. כולהו שרי ואסיר בחד זימנא כו' יאמר שמדה אחת פחותה מכולם והיא החנופה שהחנף מצד עצמו אינו במעמד אחד עד אשר אוסר ומתיר לאדם אחד וזהו שבפניו מתיר לו כל מעשיו ומחניף לרשע לאמר צדיק אתה ולא פעלת און ושלא בפניו הוא אוסר כל מעשיו ומדבר סרה עליו עד שפניו מתהפכים לכמה גוונים ומצינו שהקדוש ברוך הוא מרחיק מדה זו מאוד מאוד יותר מכל המדות הרעות כמ"ש בירמיה בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו העל אלה לא אפקוד בם נאם ה' אם בגוי כזה לא תתנקם נפשי וזהו שאמר שהוא בעצמו אינו מתאחד איך יתאחד עם זולתו וזהו שאמר ואיהו שרי חד ואסיר חד רצה לומר לא כן דרכי השלימים שלאדם א' ההולך בדרך טובה אותו יתיר ולרשע יאסור או מעשה טוב יתיר ורע יאסור אמר דילמא מבעינא דלא איעכב רצה לומר שלא תעכב מדה זו ביאתו ולסוף מסיק היום יבא רמז שיבא או בדור שכולו זכאי או כולו חייב כי הלילה והיום כאחד נקראו יום שלם כמ"ש ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד ונמצא כמו שהיום יש בו שני חלקים אחד מאפיל ואחד מאיר ובין כל אחד אין שום עירוב מחבירו כי הלילה כולה אפילה והיום כולו אור ורמז בזה לדור שכולו חייב שכולם הולכים חשכים ואין נוגה להם או נדור שכולו זכאי וכולם אומרים לכו ונלכה באור ה'. וזה ממש דוגמת אומרו שרי חד ואסיר חד בלי תערובות וק"ל גם רמז באמרו היום לארבע סיבות שהזכרנו המסבבים הגאולה והחיים כמ"ש אתם נצבים היום כהיום הזה וזה"ש ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום וכמ"ש ראה נתתי לפניך היום את החיים

דרך אחר בכל המאמרים הנזכרים על פי הצעה זו וזה הוא. א מן הכח השכלי נמשכו החטאים התלוים במציאת האל יתברך ותקנתו זכירת מה אדיר שמך כאמור תיקון זה במחשבה אמנם התיקון במעשה הוא עינוי החומר כי הוא רוממות השכל כנזכר בדרך הראשון ועל זה נאמר כי לא יראני אדם וחי ודרשו רז"ל אבל רואה הוא במיתתו ולאו דוקא מיתה ממש אלא מיתת החומר ואז יראה בעין שכלו במציאותו יתברך וזה"ש צפה ליראה ע"ד ליראה את השם הנכבד וגו' והסתכלות זה גורם שלא יחוס על החומר ויבא לענותו ע"ד יראת ה' תוסיף ימים והכל מבואר יפה בדרך הראשון. וזה"ש סמוכות לציפורי ע"ד שמאבר לעוף ולמרוד כו' ותקנתו סור מרע ועשה טוב כנזכר בדרך הראשון. ב הכח החיוני הוא הרודף אחר הכבוד והממון ותקנתו זכירת מה ה' שואל מעמך דהיינו קלות המצוה כי בזכרו שהממון והכבוד הם קשי ההשגה כנודע לכל רודפי אחר הממון כל התלאה אשר מצאה כל מבקשיו וכמו כן הכבוד תלוי בזולתו משא"כ בעשיית המצות שהם קלות ההשגה ואינן תלויות בזולתו כלל כמ"ש כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו וזכירה זו מועלת לו לבחור בטוב ומאוס ברע לגודל קושי השגתו וזהו אומרו צפה למצות כנזכר בדרך הראשון ר"ל צפה למהות' ותבחון קלותם כי הם קלי ההשגה כאמור וזה"ש סמוכות לציפורי ע"ד אל תיגע להעשיר כי עשה יעשה לו כנפים וגו'. ג הכח הבהמי אינו נכסף כי אם למאכל ומשתה ויתר הנאות והחמדות המושגים תכף ומיד. ותקנתו זכירת מה רב טובך כי בזכרו חמדות העה"ב ימאס בחמדות אלו כי יפה שעה אחת קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העול' הזה וזה"ש צפה ליסורין דהיינו הייסורין והחולאים הבאים על האדם מרוב מאכל ומשתה ומשגל וכיוצא בהם וזהו אומרו סמוכות לציפורי ע"ד שנאמר כנשר יטוש עלי אוכל. וכן רוב הציפרים נתפסים על אכילתם כמו שאמר כי חנם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף וזה נאמר על החטים שפורשים להם. ד כח תשוקת הרע בהחלט הוא המסיתו בחטא הלשון ודברי ריבות שאין לאדם שום הנאה מהם. ותקנתו זכירת מה אנוש כי תזכרנו כי בזכרו פחיתת ערכו לא ידבר סרה על זולתו ולא ישלח מדון בזולתו כי יבא הזמן שהכל שוה כרש כהלך כקטן כגדול. ואומרו צפה לחכמה ע"ד ארז"ל שרפואת הלשון הרע היא התורה שנאמר מרפא לשון עץ חיים וכתיב וכל נתיבותיה שלום וזה הפך המריבה הנמשך מן הלשון כנודע וזהו אומרו סמוכות לציפורי היינו הצרעת הבא על לשון הרע שטהרתו צפרים כנזכר בדרך הראשון. ובהצעה זו מבואר מאמר הרוכל כנזכר בדרך הראשון. וארז"ל צפה לחכמה ליראה ליסורין למצות נתבאר גם כן קצת