עוללות אפרים שעז

הם כנגד הטבע על כן אמר וידעת היום הגלגל היומי שכל תנועותיו הם הפך הטבע כמו שנודע למחקרים ושעיקר מהלך השמש הוא ממערב למזרח והגלגל המקיף מכריחו לעשות בכל יום תנועה הפך טבעו וממנו תראה וכן תעשה בדברי הצומות וזעקתם אף על פי שהם כנגד הטבע לכך ראה נתתי לפניך היום את החיים: ב אם ישיאך הכח חיוני לרדוף ולהשיג בקנינים המדומיים בחשבו שאין חשבון ודעת בשאול אשר הוא הולך שמה כי אין אור אחר אפילת יום המות לכך נאמר ראה נתתי לפניך היום כיום הזה שהוא מאפיל ומאיר כך עתיד הקב"ה להאיר לך בעולם הבהיר הבא אחר חשכת יום המות וכשתעריך אותו אור נגד חמדות העולם הזה תמצא שאין להם ייחס ודמיון יחד וכבר אמרנו שזכירת מה רב טובך סיבה להצילו מן החטא הנתלה בכח החיוני. ג אם ישיאך הכח הבהמי להכביד המצות בעיניך עד שיביאך לידי עצלה בעבודת השי"ת על זה אמר ראה נתתי לפניך היום את החיים כיום הזה דהיינו השמש שנאמר בה ישיש כגיבור לרוץ אורח וממנו תראה וכן תעשה להיות זהיר וזריז ולהיות גבור כארי בעבודת האל יתברך גם תלמד ממנה מדת השלום לאהוב אחיך להוכיחו ולהדריכו ולהאיר לו הדרך אשר ילך בו כשמש זו המאיר לארץ ולדרים עליה כך תאיר הדרך להולכים בחושך כי בזמן ששלום בעולם אז מדה זו מצוייה בין הבריות שהאחד מדריך את חבירו. ד אם ישיאך יצרך הרע להכשילך בעבירות שאין לך בהם הנאה כגאוה ולשון הרע אשר התקנה לזה הוא זכירות פחיתות האדם ומיעוט ערכו שהאדם נכנס כגבור לעולם ויוצא חלוש ואנוש אנוש הוא זהו שאמר ראה נתתי לפניך היום כמו שאמרו והוא כחתן יוצא מחפתו מה חתן זה נכנס גבור ויוצא חלש כו' וכן יסד הפייט אנוש אנוש הוא כו' זה שאמרו מה אנוש כי תזכרנו או היום זהו השמש שמצינו שלא קטרגה כמו הלבנה זה שאמר שומעין חרפתן כו' ואוהביו כצאת השמש כו'. זה שאמר ראה נתתי לפניך היום את החיים כי זכירת ארבעתן הוא סיבה ודרך אל החיים כאמור וזה שאמר בגמרא משה גזר ארבע גזירות ובאו ארבע זקנים ובטלום כו'. א משה גזר אומר הקדוש ברוך הוא פוקד עון אבות על בנים וידוע שזהו דוקא בעון הנוגע בעצמות אלהותו יתברך שכן נאמר לא תשתחוה להם וגומר כי ה' אלהיך אל קנא פוקד עון אבות וגומר ורז"ל אמרו בעון השבועה בנים מתים כו'. וכן הזכיר משה זה אחר מעשה העגל בתפילתו פוקד עון אבות וגו' וכן במרגלים שנגעו במציאת השם יתברך באמרם כי חזק הוא ממנו כביכול אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם הזכיר שם גם כן ענין פקידה זו בא יחזקאל וביטל הגזירה שנאמר הנפש החוטאת היא תמות ר"ל עשה תקנה לחטא זה הבא משיבוש כח השכלי והתיקון הוא שימית כח החומר זה"ש היא תמות ע"ד אם יחיה ימות וע"ד זאת התורה אדם כי ימות באוהל וכבר אמרנו שמיתת הכח הבהמי הוא סיבה להתגברות הכח השכלי עד שיהיה שלם בעיוני האלהים. ב משה אמר ובגוים ההם לא תרגיע על רודפי אחר הממון שאין להם תקנה ומנוחה לעולם כמ"ש כצפור נודדת וגו' בא ירמיה ובטלה לאמור שיש תקנה לזה בזכירת השכר של העולם הבא שנאמר הלוך להרגיע ישראל וכבר הארכנו לדבר מביאור מאמר זה בדרשות של ראש השנה במאמר קצ"ז ע"ש. ג משה אמר וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב זהו כנגד החטא הנתלה בכח היצר הרע כחטא הגאוה והלשון הרע לכך אמר שלא יהיו בשלוה עד שיהיה כל אחד בטוח מחבירו מריב לשונות ויהיה שלם במדת הענוה שהיא עין יעקב כעקב זה ההולך בענוה אחר האגודל וממילא אין תקנה חס ושלום להיפוכם. עד שבא עמוס ומצא תקנה לשניהם וזהו התורה וזכירת מיעוט ערכו זה"ש מי יקום יעקב כי קטן הוא היינו זכירת קטנות ערכו זהו תקומתו ואמר ניחם ה' על זאת היינו זאת התורה וזהו התיקון השני. ד משה אמר ואבדתם בגוים פירש"י מצד שתהיו פזורים תהיו אבודים והפיזור הוא בעצם פירוד הלבבות שבינינו ומצד זה אין מעורר ומוכיח ומצד העצלה המצויה צריך כל אדם זירוז מזולתו ואיננו. בא ישעיה וביטל גזירה זו לומר שיש לשניהם תקנה והוא בשמעם קול השופר בראש השנה וכן ביום כיפורים בשנת היובל והשופר בא להחריד ולזרז הבריות על החשובה לאמר הקיצו ישיני תרדימות הזמן השוכחים האמת בהבלי העולם גם הוא סיבה להקהיל את הקהל שיהיו באגודה אחת בראש השנה בקול שופר שנאמר ובהקהיל הקהל תתקעו וגו' וביום כיפור מצד המחילה שמבקשים זה מזה וקול שופר זה בשני ימים אלו בא לכפר על החטא הנעשה בהשמעת קול בסיפור לשון הרע המסבב כל דברי ריבות בשערינו והוא סיבת פירוד הלבבות מסלע מחלוקות והשופר בא להקהיל כאמור וזה שאמר בא ישעיה ובטלה שנא' והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור וכו' וזה"ש אתם נצבים היום כיום הזה כו' פירש"י מלמד שכנסם משה כו' והוא שהקהילם באגודה אחת שיהיה להם לב א' לאביהם שבשמים לעבדו שכם אחד באהבה. לכך נאמר יגער ה' בך השטן וכבר אמרנו שגערה זו היא הקול שופר כדאיתא בדרשות של ראש השנה והשטן הוא יצר הרע המסבב דברי עונות כאלו התלויות בלשון אעפ"י שאין לאדם מהם שום הנאה ובקול שופר בראש השנה וביום כפור נדחה השטן מצד השלום המתווך בישראל בשני ימים אלו וכן מצינו בישעיה שנאמר כשופר הרם קולך וגומר ואחר כך מוכיחם לאמור הן לריב ומצה תצומו הורה בדבריו אלה שקולך זה דומה לקול השופר הבא לזרז על השלום וביטול המצה ומריבה כך בקולך זה תוכיחם על מציאת המצה ומריבה שביניהם ותזרזם על מציאת השלום כי אין לך כלי מחזיק ברכה וחיים כמו השלום וזהו שמצינו בחודש תשרי שלשה ימים טובים המורים על השלום והם ראש השנה יום כפור וסוכות שנאמר ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד וגו'. א בראש השנה כבר אמרנו שהשופר סיבת השלום זה"ש ויהי בישורון מלך כי ביום זה ישב ה' למלך על כל הארץ כמבואר במאמר י"ד. ב ביום כפור ג"כ השלום מתווך בישראל זה"ש בישורון מלך וגומר כי ביום זה אומרים ברוך שם כבוד מלכותו