עוללות אפרים שעא

שהוא מאפיל ומאיר כו' יאמר אמת נכון הדבר שאחד נתפס בעון חבירו והני מילי כשהיה בידו להוכיחו ולא עשה הדין נותן שיסבול גם על חבירו אבל אם לא היה בידו להוכיחו או שהוכיחו ויסרו עד קללה עד נזיפה עד הכאה ולא הועיל אז הוא פטור מעונשו של זה ונשא המשל על זה מגלגל היומי המאפיל ומאיר דהיינו לשון הפעיל יוצא לשני ור"ל שהשמש נותנת מאורה ללבנה כשתעמוד נגדה וכשתסיר פניה מנגד פני הלבנה אז היא מאפלת אור הלבנה והרי כאלו היה ביד החמה להאפיל ולהאיר כך האדם בידו להאפיל ולהאיר לזולתו דהיינו או להאיר לו הדרך על דרך שנאמר כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר או שיניחו לילך באפילה ע"ד שנאמר דרך רשעים באפילה לא ידעו במה יכשלו. ואמר במדרש כך האיר לכם שאם יאמר המהרהר למה הטיל הקב"ה עלי משא לטפול עם אחרים ולא זו פעם אחד אלא נאמר הוכח תוכיח אפילו מאה פעמים. על זה השיב לו שכפי שורת הדין אתה חייב לעשות זה בדרך שעשה לך הקב"ה כמה פעמים כמו שאמר טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך וזהו שאמר כך האיר לך ועתיד להאיר לך וכמו שהאיר לך הדרך וגם עתיד לעשות עמך חסד זה כך אתה מחוייב לעשות כן עם אחרים כדרך שנעשה לך וכמו שכתוב אחרי ה' תלכו הלך אחרי דרכיו. ואמר והקללות והיסורין מקיימים אותך ר"ל אם יהיה עם לבבך דבר בליעל לאמר שאין לי שום תועלת מזה שאדריך אחרים להצילם מן העונש ע"ז השיב לו ואמר ששקר אתה חושב שהרי כבר ארז"ל כל המזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו. זה"ש והייסורין דהיינו המוסר לזולתך. והקללה ע"ד ארז"ל עד היכן תוכחה עד קללה כו' דבר זה מקיים אותך כי זכות הרבים יתלה בך. ומציבים אותך לפני הקב"ה ע"ד שנאמר אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה ובהצעה זו יתבארו הפסוקים נושא דרוש זה שנאמר וידעת היום ענין גלגל היומי המאפיל ומאיר לזולתו וממנו תראה וכן תעשה גם אתה ואם ישאלך לבבך מה לי לצרה זו לנוע על העצים ולהדריך אחרים די לי בתיקון עצמי אזי והשבות אל לבבך כי ה' הוא אלהים בשמים וגו' ובודאי גם אם יצדק האדם מה יתן ומה יוסיף לו יתברך ואע"פ כן הוא יורה חטאים בדרך כ"ש אתה שזכות זולתך יתלו בך וסופך לקבל שכר על זה כ"ש שאתה מחוייב להאיר לזולתך וזה ממש ע"ד שנאמר הן לה' אלהיך השמים וגומר רק באבותיך חשק ה' לאהבה וגו' ואהבה זו היא בעצם ההדרכה כמ"ש ואהבת לרעך כמוך וסמיך ליה הוכח תוכיח את עמיתך ואמר הן לה' אלהיך השמים ועם גודל רוממותו ית' הוא מטפל עמך כ"ש שאתה מחוייב לטפל עם בן גילך במקום שתקבל תועלת מזה כאמור. וזהו שאמר יתרון לחכמה מן הסכלות שהחכם והמשכיל מושך יתרונו מן הסכל כשהוא מדריכו בדרך הישר כיתרון האור מן החושך כי אין האור ניכר עד שיאיר מקום החושך אמנם במקום האור אין תועלתו ניכר כי שרגא בטיהרא מאי אהני כך אין יתרונך ניכר עד שתאיר כל המבואות האפילות דהיינו הרעים שדרכם באפילה כאמור. וזהו שאמר למען תשכילו וגו' אתם נצבים היום כיום הזה כי יתרון השכל כיתרון האור אז תשכילו לשון תצליחו ויאמר שגם דרכיך יצליחו בתורת ה' כשתהיה כיום הזה המאיר לזולתו וק"ל

הדרך הד' לקוח מהצעה קדומה הנזכרת בחיבור זה בהתחלות דרשות של ראש השנה בביאור ארז"ל פת וילך ב"ג המלך וטעם חיבור נצבים לוילך כשחל ר"ה בה' או בז' על דרך שנ' ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה ומהלכים היינו לשון וילך ועומדים לשון נצבים ושם תמצא באר היטב כל הפרשה של יהושע הכהן הגדול שנאמרה בזכריה על ענייני ר"ה ויום כיפור וסוף הפרשה ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה וממנה אנו למידין אימתי מחברים נצבים לוילך והצעה זו כולה תראה משם אפס קצהו תראה כאן וזה כי כבר אמרו רז"ל רצה הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם במדת הדין וראה שאינו מתקיים חזר ושתפה למדת הרחמים וזה כי העולם נברא בכ"ה באלול נמצא שהאדם הראשון נברא בר"ה והוא יום הדין וכפי שורת הדין אם האדם צח ונקי ומלובן מכל חטא כאחד מצבא המרום במרום שנקראו עומדים לפי שהם עומדים תמיד במדריגה אחת אז יזכה בדין אמנם אם יפול על חטא כל דהו ולא יהיה כמלאך אז יתחייב בדין וזה דבר שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בו כי אדם אין צדיק בארץ וגו' לכך חזר הקב"ה ושיתף ליום דין זה יום צום כיפור שהוא יום סליחה ורחמים זהו שאמר חזר ושתפה למדת הרחמים ואז יזכה אדם בדין אף אם יהיה מן המהלכים דהיינו מן הכתות הנעתקים ממדריגה למדריגה להרע או להטיב ואינן עומדים בשלימתם על ענין אחד וזהו תואר נצבים לראש השנה ותואר וילך ליום כיפור אמנם אם יחול ראש השנה בה' או בז' שהם ימי הסליחה אז יתחברו נצבים לוילך בדרך שנתבאר היטב כל החזיון הזה למה ימים אלו ימי סליחה ע"ש וזהו אומרו אחור וקדם צרתני שהאדם נברא ביום הששי שהוא בין יום החמישי ויום השביעי דהיינו בין ימי הסליחה ותשת עלי כפך היינו ימינו הפשוטה לקבל שבים. ובדרך זה יתבאר טעם לצ"ח קללות כי צ"ח הוא לשון זכות וברירות ולבון כמו צחו מחלב וכמו דודי צח ואדום הרי שייחס לשון צחות לזוהר של מעלה והוא מושפע על צבא מרום העומדים ראשונה במלכות שמים והם מן העומדים תמיד במדריגה אחת לפניו ית' וכן מצינו לשון צח אצל השמש שנאמר כחום צח עלי אור אעפ"י שהשמש אינו מן העומדים במעמד אחד שהרי הוא מן המהלכים והוא משתנה ומתהפך מאפילה לאורה ומאורה לאפילה מ"מ יחס לו לשון צחות וזה הוראה שהאדם יזכה בדין מצד הסליחה הן שיהיה מן העומדים הן שיהיה מן המהלכים כמן שאמרו מי זאת הנשקפה כמו שחר וגומר ברה כחמה איומה כנדגלות ר"ל בין שתהיה כחמה או כדגלי מעלה