עוללות אפרים שע

להקדים הלילה ליום. והרצוני הוא שקודם יציאת האדם לאור אויר העולם הוא יושב במקום חושך במעי אמו וכן קודם בואו לאור הנצחי לעה"ב הוא יושב בחשכת גיא צלמות. וכן הוא בטובות העה"ז והעה"ב ארז"ל ג' מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל ואלו הן תורה והעה"ב וארץ ישראל וכלם לא נתנו אלא על ידי יסורין כו' וכן מצינו בכל גאולה שהגלות קודם לה כמו במצרים ובבבל ובאדום בכולם מצינו שסמך לגאולה יגדלו וירבו הצרות וכן בחבלי משיח וכל זה עשה האלהים כדי לטעת בלבינו אמונת החידוש דברישא חשוכא והדר נהורא ומאז הוטבע דבר זה לטבע קיים כמו כן אמרו שהצדיקים תחילתן יסורין וסופן שלוה שנאמר והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגא מאוד וכל זה מן הטעם שנתבאר ובדרך זה מיושב המדרש שאמר בשעה ששמעו צ"ח קללות וכתיב בפ' זו ובאו עליך כל הקללות האלה משמע כולם כאחד מה שלא נאמר בתורת כהנים שיכול להיות שיחולו אחת אחת אבל כאן נאמר כל הקללות לפיכך הוריקו ואמרו מי יוכל לעמוד באלו התחיל משה לפייסם לאמר שהרי הכעסתם הרבה ואעפ"י כן אתם קיימים א"כ בוודאי אין הפירוש שיחולו כולם כאחד ומה שנאמר ובאו עליך כל הקללות נאמר על אחרית הזעם שכבר עברו כל הקללות אעפ"י שלא באו כולם כאחד רק אחת אחת באו על ישראל מ"מ אי אפשר שיתמרקו העונות בגלות עד אשר יחולו כל הקללות אכן לא יבואו כאחת כדי שלא יעשו בהם כלה ונחרצה מ"מ בפרוטרוט אחת אחת יבואו ואומרו כל הקללות נאמר על אחרית הזעם שכבר השיגו כולם וזהו ממש דוגמת אומרו הנה אנכי שולח את כל מגפותי ופירש רש"י מכאן שמכת בכורות שקולה כנגד כולם ואם כן האחרונה שקולה כנגד כולם אחר שבכולם לא השגיח פרעה חוץ מבזו וכמו כן נאמר כאן על המכה הבאה באחרית הזעם שיהיה בה כדי להחזיר ישראל למוטב עד שיהיו נגאלין וזה מן הטעם הנזכר שבכל חושך ענן של פורענות אז האחרון הכביד יכול להיות שהמכות האלו לא נאמרו כסדר כי אין מוקדם ומאוחר בתורה זה אחרונה היא והפלה ה' את מכותך ודרשו רז"ל בפסוק זה שעתידה התורה שתשכח מישראל ומכה זו שקולה בודאי כנגד כולם כי התורה לכל בשרו מרפא ולכל האלות ובהעדר התורה יחולו האלות ואין מרפא ואם כן קשה לפי זה למה הקדים זכירת המכה האחרונה קודם לכולם אלא בודאי לפי שהאחרונה קשה מכולם ע"ד שנאמר הנה אנכי הורג את בנך בכורך פירש"י היא מכה אחרונה ובה התרהו תחילה מפני שהיא קשה מכולם כו' עיין שם בפרש"י ומכאן ראיה ברורה שהקדוש ב"ה מתרה במכה אחרונה מיד בתחלה גם ראייה מכאן שהאחרונה קשה מכולם ואם כן כל כך למה. זה שבא כמתרץ לומר אתם נצבים היום כיום הזה שהוא מאפיל ומאיר ר"ל בטרם אשר יעלה השחר יאפיל יותר מחשכה של לילה ואתם נמשלו ליום זה לפיכך באחרית הזעם וסוף כל הצרות אזי יתגברו הגליות והצרות כאמור והתגברות זה הוא סיבת גודל השכר הבא לפום צערא אגרא וכן ריבוי היסורין הוא כדי להגדיל השכר כנגדם לעתיד וזה"ש כך האיר לכם בגלות ראשון וכן עתיד להאיר לכם בגלות האחרון חלף כובד היסורים שסבלתם בגלות והם מקיימים אתכם לפניו ית' ר"ל הם מאמתים אצליכם אמונת מציאותו ית' ומעמידין אתכם לפניו ית' ר"ל בעבודתו ית' כמ"ש התהלך לפני ותרגומו פלח קדמי כך ביאור אומרו ומציבין אתכם לפניו יתברך. וזהו ביאור נושאי דרוש זה וידעת היום היינו מהות היום שהוא מאפיל ומאי' ואז תאמין במציאות השם ית' מתוך אמונת החידוש וזה"ש והשבות אל לבבך כי ה' הוא אלהים וגו'. וזה"ש שיתרון לחכמה מן הסכלות על דרך ארז"ל אין אדם עומד על דבר הלכה אלא אם כן נכשל בה תחילה א"כ עיקר יתרון החכמה בא מן הסכלות הקודם וכל כך למה. אלא לפי שהכל נמשך בטבע מהתחלת היצירה זה"ש כיתרון האור מן החושך ר"ל האור הבא מן החושך הקודם לו ומאז הוטבע הדבר לטבע קיים שאפילו החכמה אינה בא כי אם אחר הסכלות וזו שאמר ושמרתם את דברי הברית הזאת הם הייסורים שכן נאמר בסוף הפרשה אלה דברי הברית וגו' למען תשכילו היינו תצליחו כי ההצלחה אינה באה כי אם אחר הייסורין שקדמו לפי שאתם נצבים כיום הזה כו' וכן איתא בילקוט שמביא בסוף מדרש זה פסוק והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגא מאוד ע"ש או יאמר למען תשכילו וגו' היום כיום הזה כו' על דרך יתרון לחכמה כיתרון האור ובדרך שנתבאר

הדרך הג' הוא על פי הצעה זו וזה כי הוא מהידוע שחמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולם נמסרו למשה חסר אחת שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים ואם כן העובר על התורה ראוי לקללות מספר מ"ט כמספר שערי החכמה אשר המה פתוחות לפניו והוא לא עבר בהם והוא לא ידע ואשם. אמנם מספר צ"ח קללות אי אפשר להולמם אם לא שנאמר שפרשה זו נאמרה אחר שבועת הר גריזים והר עיבל ששם נעשו כל ישראל ערבים זה בעד זה וא"כ כל אחד ראוי לסבול עון עצמו ועון זולתו ובאמת שבתורת כהנים נאמר אם לא תשמעו לי לשון רבים והוא מדבר עם כל איש ישראל שאם יעבור ואשם ענוש יענש במספר מ"ט קללות מן הטעם שנתבאר אבל בפרשת כי תבא נאמר אם לא תשמע לשון יחיד הרי שעם היחיד הוא מדבר וייעד לכל יחיד מספר צ"ח קללות וזה בודאי נמשך מצד הערבות על כן הוריקו פניהם לאמר מי יעמוד באלו שהאיש אשר עמלו בדעת ובכשרון יסבול עון זולתו ומי יעמוד בזה לישא חטא רבים. התחיל משה לפייסם ואמר הלא כמה פעמים הכעסתם לפניו ואע"פ כן לא עשה כלייה ממש ר"ל כליית טובים ורעים ע"ד שנאמר תם ורשע הוא מכלה ואם כן שקר אתם חושבים על ה' שהרי לא נתפסו הטובים בעון החוטאים כמ"ש כי כל איש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה' ואתם הדבקים וגומר. והא כיצד מה אני מקיים הערבות ומספר צ"ח קללות. לכך בא כמתרץ לאמור אתם נצבים היום כיום הזה