עוללות אפרים שסט

פירש עונשו כי בעוד היות האדם מסובך בחומר האפל הזה אין בו כח להבין על בוריו מהות הנפש ואופן השארותה ואופן השכר והעונש של העולם הבא על כן בא העונש ברמז באמרו גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה וגו' גם השכר נכתב ברמז בכמה מקומות כמו שלמדו רז"ל מפסוק והתהלכתי בתוככם אטייל עמכם בגן עדן וכן מקומות רבים. ויכול להיות שמקצתם לא האמינו בהשארות הנפש מצד שחשבו שאם תחזור הנשמה למקום חוצבה א"כ למה זה בראה הקב"ה והושיב' בגוף האפל הזה להפחית ולהמעיט מעלתה כי יוכל להיות שאם תלך בדרכי החומר אז סופה לאבדון ולכל היותר אם תלך בדרכי ה' הישרים סופה לשוב למלונה וא"כ הלא טוב היה לה שלא נוצרה בגוף כלל והיתה עומדת בשלמתה הראשון אשר היה לה קודם בואה לגוף האפל הזה עד אשר גם רז"ל כמעט הסכימו לומר נוח לאדם שלא נברא משנברא גם זה ראה אמרה קהלת וטוב משניהם אשר עדן לא היה וגו' ובאמת שכל זה אינו ספק אצל המשכיל שבאמת לטובתה הושמה בגוף ע"ד שארז"ל גדולים צדיקים ממלאכי השרת וטעמו של דבר מבואר לפי שהמלאכים מוכרחים במעשיהם והצדיקים עושים ברצון וא"כ הם ראויים להשגת השם יתברך יותר מן המלאכים וידוע שזה הוא סוף כל התענוגים הדביקות בה' וההשגה להנות מזיו כבודו יתברך כעת יאמר ליעקב וגו' פירש"י עוד עתיד להיות עת אשר תגלה חיבתן לעין כל שהם יושבים לפניו ולומדים תורה מפיו ומחיצתם לפנים ממלאכי השרת ומכאן יראה שזהו השכר והתענוג ולכל זה הם זוכים בזכות התורה והמצוה שעשו בעה"ז מצד שכבשו יצרם והכניעו טבע חומרם כי לפום צערא אגרא מה שאין כן במלאכים שאינן מוסיפים שלימות מצד שאין יצר הרע מצוי ביניהם אינם ראוין לתוספות שלימות וע"ד שנאמר ויראני את והושע הכהן הגדול עומד לפני המלאך ר"ל שהיה לו קדימה במעלה על המלאך ונתן טעם לדבר לפי שהשטן עומד על ימינו לשטנו מה שאין כן במלאכים שאין יצר הרע מצוי ביניהם וק"ל וא"כ ביאת הנשמה לגוף הוא באמת לטובתה ומה שארז"ל נוח לאדם שלא נברא כו' לפי שעל הרוב הוא מנוצח מן הטבע ואז באמת יצירתו לרעתו ואחר הצעה זו יתבאר לנו תשובת משה רבינו עליו השלום שהשיב לישראל הלא הרבה הכעסתם לפניו ולא עשה אתכם כלייה וא"כ מעתה אין לחוש לשתי קללות אלו שנאמרו ברמז לפי שיש בהם כדי לכלות זה אינו שהרי אתם בני יעקב לא כליתם. אך טעם הנעלמים הוא לפי שאתם נצבים רצה בזה הקיום הנצחי וההשארות היום כיום הזה שהוא מאפיל ומאיר כך אתם אחר חשכת יום המות תשובו לאור באור הנצחי זה"ש כך האיר לכם היינו בעה"ז וכן עתיד להאיר לכם לעה"ב. ואחרי שיש מציאות העולם הבא יש שכר ועונש וזהו טעם העלם שתי קללות אלו כי הם לעולם הנעלם וזה"ש גם כל חלי וגו' יעלם ה' עליך עד השמדך ואין השמדה זו אלא לעה"ב כמו שדרשו רז"ל הכרת בעה"ז תכרת לעולם הבא והוא כריתת הנפש ממקום חוצבה. וזה"ש והייסורין מקיימין אתכ' כי בסיבת היסורין תזכו לע"הב כמ"ש רז"ל ג' מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכולם ע"י יסורין ואלו הן העה"ב כו' שנא' דרך חיים תוכחות מוסר נמצא שיסורי העה"ז הם סיבת הקיום לעה"ב וריבויים הם סיבת ריבוי השכר כי לפום צערא אגרא ולכך באו במספר צ"ח וזה"ש והייסורין מקיימין אתכם כי הם ממרקים חלודת הנפש עד שתתמרק ותעמוד חי לפני ה' נצחי זה"ש ומציבים אתכם לפניו ובהצעה זו יתבארו נושאי דרוש זה אמרו וראיתי יתרון לחכמה מן הסכלות כי החכמה דהיינו הנפש המשכלת תבא לידי יתרון דהיינו תוספת השגת שלימות וליתרון זה תזכה מצד הסכלות דהיינו מצד החומר כי הוא סכל בטבע ובו נמשל האדם כבהמות ודבר זה דומה לאור המושך יתרונו ג"כ מן החושך כי בזמן שאין שם חושך כל עיקר אז עדיין לא נודע יתרון האור ומעלתו. אבל במציאות החושך תגלה ותראה מעלת האור הבא כנגדו ומעט מן האור מנצח הרבה מן החושך ככה הנפש המשכלת תראה מעלתה בזמן שהיא מנצחת את חשכת החומר ומצד זה תזכה ליתרון זה בעה"ב בדרך שנתבאר. זה"ש וידעת היום היינו מהות היום שהוא מאפיל ומאיר ויתרונו נמשך מן החושך כאמור ובזה תדע כי ה' הוא אלהים בשמים וגו' ואל יטעך בקשת התכלית לכל הנבראים עד אשר בסיבת העלם ידיעת התכלית נפלו מקצתם במוקשות הכפירה לאמר שהעולם קדמון כמו שהאריך לדבר מזה הרב המורה בספרו הנכבד חלק שלישי פרק י"ג ע"ש. אבל באמת שכל פועל ה' למענהו והוא לכדי שתגלה ותראה מלכותו בעיני כל בעלי כנף השכל כמ"ש כל פעל ה' למענהו ואף עפ"י שבאמת אין לו צורך בכל הנמצאות אלא לפי שעל ידיהם תוכר מעלתו ורוממותו יתברך כי זולתם שכינה על מי שורה. וזהו אומרו למען תשכילו וגו' נצבים כיום הזה כו' כי השכל ויתרונו נמשל ליתרון היום כאמור וליתרון אשר מצא ה' בבריאת עולמו וזהו שאמר נצבים לפני ה' אלהיכם והמשכיל יבין

הדרך הב' הוא בשכבר אמרנו שרצה הקב"ה לפרסם מציאותו ית' בעיני כל הנמצאים על כן הוקבע אמונת החידוש בלב ההמון כי אמונת חידוש העוה"ז מופת על מציאת מחדשו כמו שכתבו הקדמונים במופתיהם על החידוש שהדבר שאין לו מציאות כלל אינו יכול לברוא את עצמו ועל אמונה זו הוקבעו כמה מצות בתורה כמו מצות השבת הבאה לקבוע בנו אמונת החידוש ומכללם ענין אחד אשר אנחנו בביאורו והוא שבכל מקום תמצא שאין אור בלא חושך קדום ואין טובה בלא רעה קודמת כי כל זה הוטבע לטבע קיים מבריאת העולם כדאיתא במסכת ברכות ואיבעית אימא תנא יליף מברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא והחושך והוא העדר המציאות והאור הוא יציאתם אל הפועל והוא בעצם ענין הבריאה לכך מצינו ענין זה טבעי ורצוני. כיצד הטבעי הוא שהיום קודם עלות השחר הוא מאפיל יותר מחשכה של לילה ואח"כ יעלה השחר זולת מה שהוטבע