עוללות אפרים שסח

הצפרים ההם דהיינו הרשעים חיו ושבו למוטב מצד שהתחברו לטובים זה שאמר אותבינהו בהדייהו כשישבו להם בין השלימים אז שקלוה ופרחו רמז שקבלו דברי אלהים חיים ותחת שהיו בחייהם כמתים שבו להיות חיים ומשכילים ודביקים בה' יתעלה שנאמר ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום אכי"ר: חי חי יודוך כמוני היום דרוש לשבת שלפני ר"ה ויו"כ נוסף על כל הדרשות המבוארים במקומן

אמר המחבר יען וביען כי התורה עץ חיים היא למחזיקים בה אמרתי לחתום במספר ח"י ולהעתיק הדרוש שדרשתי בלוצק"א במציאות החיים בזה ובבא בו חדשתי והוספתי על כל התהלות והמעלות אשר הועתקו כבר בעצם דרוש זה בראש השנה והמעיין ימצא בדרוש זה דברים עתיקים חדשים גם ישנים להשביע נפש שוקקה ונפש רעבה אמלא טוב בסייעתא דשמיא וזה החלי בשם ה'. כתיב למען תשכילו את כל אשר תעשון אתם נצבים היום כו'

במדרש אגדה למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללו' לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ מארבעים ותשע שבתורת כהנים הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו התחיל משה לפייסם אתם נצבים היום הרבה הכעסתם למקום ב"ה ולא עשה אתכם כליה והרי אתם קיימים לפניו. היום כיום הזה שהוא מאפיל ומאיר כך האיר לכם וכך עתיד להאיר לכם והקללות והייסורין מקיימין אתכם ומציבים אתכם לפניו. ע"כ

ומאמר זה כפי הנראה שהוא מחוסר ביאור כי כאן הבן שואל איך קבלו תנחומין של הבל כאלו מה שלא עשה אותם כליה עד הנה היינו לפי שעדיין לא נתמלא סאתם שיהיו ראויין לכל האלות האלו הכתובים בספר הברית ואם תאמר שהרבו לכעוס והגדילו אשמה עד שהיו ראוין לאותן אלות ואעפ"י כן לא עשה בהם כליה אם כן יש משוא פנים לפניו יתברך ואם השי"ת ברחמיו לא יעשה כלה כחטאתם אם כן למה ייעד כל העונשים ועוד יש לדקדק בלשון המדרש למה אמר כאן ק' חסר שתים ולהלן אמר מ"ט קללות הו"ל למימר ג"כ חמשים חסר אחת או תשעים ושמונה אצל אלות אלו וכן אריכות הלשון כך האיר לכם ועתיד להאיר שכל זה אריכות דברים ועוד למה לא נבהלו ונחפזו כששמעו אותן שבת"כ כשיבחנו במהותם תמצא שגם אותן האלות יש בהם די השיב כל פנים לירקון. ועוד איך יאמר שהייסורין מקיימים אתכם זה מן הנמנע כי מן הרע לא תהיה שום טובה לעולם. ע"כ לבי אומר וגומר לבאר מדרש זה בארבע דרכים שונות ויהיה נושא לכולם אמרו למען תשכילו את כל אשר תעשון אתם נצבים היום כיום הזה ואמרו וראיתי יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך וע"ד שנאמר וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים וגו'

הדרך הא' הוא לקוח מהצעה קטנה זו וזה כי מאחר שלא בא בתורה בפירוש היעוד הרוחני לעה"ב מכמה טעמים זכרם הרמב"ם בספר מצות שלו ואם כן אולי היו מקצתם בדור ההוא מסופקים בשכר ועונש הרוחני או מקצתם לא הרגישו בו כלל ולא שערו השארות וקיום נצחי אל האדם אחר המות וא"כ בוודאי כל הקללות הכתובות אינן כי אם לגופות בעה"ז ועם זה יש מקום לומר שכל האלות המפורשות בבירור בתורת כהנים הן שבפרשה כי תבא מכולם לא נבהלו ולא הוריקו פניהם כי יכול האדם להשמר מקצתם הבאים בטבע שרוב החולאים הטבעיים שבהם יכול המשכיל להשמר מהם כמ"ש צינים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם וכן יתר הקללות שבהם בכולם יש שום צד תחבולה אנושית להמלט מהם הבריחה מהחרב ואסיפת התבואה קודם הרעב וכן כולם. ובאמת שבמשנה תורה נאמרו מאה קללות דהיינו אותן צ"ח קללות שמנו רז"ל ועוד נאמרו שתים ברמז וגיזם ולא פירש עונשם כמ"ש גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת וגו' הרי שתים כל חלי וכל מכה והם חסרים במספר יען כי לא פורש בהם מה חרי האף הגדול הרמוז בהם וא"כ בשתים אלו הוריקו פניהם כי אין מקום להשמר בהם אף שלא פירש עונשם ושמא נעלמו לגודל רעתם כי יש בהם כדי לכלותם זה"ש במדרש כששמעו מאה קללות כי באמת מאה הם כאמור כי לפי פשוטו קשה להבין אומרו מאה קללות שהרי אין כאן כי אם צ"ח קללות ולדברינו יבא הלשון על נכון ויאמר כששמעו אותן המאה חסרו מהם שתים שלא נאמרו בפירוש ואז הוריקו פניהם בשביל שתים אלו ואין לומר שלעולם אין כאן כי אם צ"ח קללות ומה שנאמר כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזה רמז לאותן קללות שבת"כ שאין כתובים בספר זה הנקרא משנה תורה וכאלו אמר שאלו הקללות יחולו כולם חוץ מאותן הכתובים כבר בת"כ על זה אמר בעל המדרש על כרחך תאמר שאין הפירוש כך שהרי כל המספר של פרשה זו היא חוץ מאותן מ"ט שבת"כ שהרי נאמר בסוף הפרשה אלה דברי הברית וגו' מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב ואם כן חוץ זה כבר נאמר ומה אני מקיים כל חלי וכל מכה אלא בוודאי הם מורים על מכות גדולות ונוראות המסבבים הכליה חלילה ולכך לא נזכרו בתורה ועל כן רעדה אחזתם שם לאמר מי יעמוד באלו כי לא הרגישו ישראל בשכר ועונש הרוחני כאמור עד אשר השיב להם משה כי זולת העולם הזה יש עוד עולם נעלם ונסתר והוא העולם הבא הנעלם וכמו שהעולם הבא נעלם כך השכר והעונש של עולם הבא נעלם גם כן יהיה אומרו גם כל חלי וכל מכה רמז על העונש הנסתר לעולם הבא ולכך גיזם ולא