עוללות אפרים שסז

במסכת מועד קטן בפטירת ר' אבינא שספדו עליו ואמרו אם לויתן הועלה בחכה מה יעשו דגי הרקק כו' וזהו שאמר כאן שאני קטן ודל בערך החכם הגדול עד אשר אלו היה רוצה לבלעני עם כל חכמתי היה יכול וכל זה דיבר דרך משל לשבר אוזן האדם. אמר רב אשי ההוא עיזא דבחישא היינו החכם העוסק בעוז התורה וצריך לחפש אחריה לקבל האמת ממי שאמרו וזהו דבחישא לשון בקשה וחיפוש ואע"פ כן אית ליה קרני ההוד ואם בקטנים כך בגדולים על אחת כמה וכמה: טז דרוש על רב טוב הצפון לצדיק'

רבי יונתן משתעי כו' וחזינן ההוא קרטליתא דהוו מקבעי בה אבנים טובות

רמז לרב טוב הצפון לצדיקים לעת"ל כאלו הוא מונח בארגז וזה"ש דחזי ההוא קרטליתא דהוו מקבעי בה אבנים טובות שאין להם ערך כך הטובות אין להם ערך. והדרי ליה מינא דכוורי דמקרי בירשא רמז שאין שום בריה יכול להזיק חבירו בחלקו הגנוז לו כמ"ש אין אדם שליט ברוח ר"ל אינו שליט בחלק הרוחני שבו לפי שמלאכיו יצוה לו לשמור אותו בכל דרכיו זה"ש ומהדר ליה מינא דכוורי הנקרא בירשא על שם השליחות לאמור עלה רש כמ"ש להנחיל אוהבי יש. או על שם שהם מורישים ומגרשים מן האדם כל מעיקיו. או יאמר בהפך זה שהאיש השלם אף ע"פ שאינו מבקש ליהנות מחלקו בעה"ז והוא פרוש מכל עסקי העה"ז אעפ"כ תמיד הרשעים יסובבו אותו מכל עבריו זה"ש ומהדר ליה מינא דכוורי דמיקרא בירשא על שם רשעתם. נחית בר אמוראי לאתויי איש יודע לשוט בעולם הכליון לעשות חיל בכסף ובזהב ועושה מעשה אמורי חפץ להזיק השלימים ולאתויי באהלו לאמור כי אליו גנוזים כל אוצרות ההם כי באמת בטעות זה סלקי ונחתי כל הפחותים ורגש ובעי לשמטיה לאטמא ר"ל ברגשת פועלי און ובקיבוצם הם חושבים לקעקע ביצתם דוגמת אומרו ותקע ירך יעקב וגו' שהפחותים קמים על השלימים וחושבים לקעקע ביצתם ולבטל תורתם שהם לומדים בסתר מפני עקת רשע כירך הזה שהוא בסתר. ודרא זיקא דחלא ונחית שהרשעים שנמשלו לחומץ בן יין ינשאו להעמיד ונחית זה ישפיל וזה ירום וזהו אומרו דרא ונחית. ולפירוש הראשון שמינא דכוורי הם המלאכים השומרים את השלימים יאמר כפשוטו שהמלאכים רגשו לקעקע ביצת בר אמוראי העושה מעשה אמורי ומקצצין רגליא דרשיעא וירא הרשע כי לא יכול לו אז נתן אל לבו לשוב ולהשליך גילוליו שנמשלו לחומץ מידו זה"ש ודרא זיקא דחלא ונחית ר"ל השפיל עד לארץ כל מעשה תקפו וגבורתו ורצה לנסות בכל אלה אם הוא אפשרי להיות לעתים במחיצת השלימים נפק בת קול ואמר מאי אית לכו בהדי קרטליתא דדביתהו דר' חנינא בן דוסא כו' ר"ל קרטליתא זו גנוזה דווקא לאותן צדיקים שהיו בעה"ז מוכים ומעונים וסובלים דוחק בעה"ז כר' חנינא ואשתו שהיה כל העולם ניזון בזכותם והיה די להם בקב חרובין מערב שבת לע"ש. דשדיא תכלתא בה ר"ל השליכה תכלית כל מעשיה לשם אוצר זה כי לא קבלו שום הנאה בעה"ז כי כל תכליתם היה אל זה האוצר הגנוז לכל צדיק לה ולכל דכוותה שמור אוצר זה זה"ש דשדיא תכילתא בה השליכה תכליתה תענוג זה הצפון לצדיקי לעלמא דאתא וזה"ש לצדיקי לעלמא דאתי ר"ל השליכה תכליתה להיות במחיצת הצדיקים כמ"ש במדרש שיש אוצר לבעלי תשובה בפני עצמם ולסובלי צרות בפני עצמם ולצדיקים בפני עצמם וק"ל: יז דרוש על התור' המבטלת שני מונעים מן האדם

רב יהודה הנדא' משתעי כו' וחזינא ההוא אבן טבא דהדר ליה תנינא כו'

רמז לאבן טוב התורני כי התורה נמשלה לאבן יקרה כמ"ש יקרה היא מפנינים וגומר וכבר בארנו במאמר המתחיל תא אחוי לך טורא דסיני כו' וכן במאמר של אקרוקתא שלומדי התורה יש להם שני מתנגדים מבחוץ ומבפנים האויבים שמבחוץ והיצר הרע שמבפנים זה"ש דהדר ליה תנינא כבר אמרנו שהיצה"ר מושך כחו מן הנחש הקדמוני וכן האומות כמ"ש בפרעה התנין הגדול הרובץ וגו' ונחית בר אמוראי היינו ת"ח הנקרא אמורא נחית לאתויי האבן טוב אליו אתא תנינא היצה"ר קא בלע לספינתא פירש"י בעי למבלע כו' אבל עדיין לא בלע אתא ציפרא פסקיה לרישיה של התנין והציפור היינו הפושקנצ"א שהזכרנו במאמר האקרוקתא והוא העורב רמז למי שמשכים ומעריב בבית המדרש אז הם כלים מאליהם כמ"ש רז"ל משכהו לבית המדרש. אתהפכו מיא והוה דמא כי המים התורנים דם יחשבו אל הצורר הפנימי כי המים התורניים ממיתים הצוררים ההם וא"כ הם מתהפכים אליהם לדם. אתא תנינא חבריה ואחיה כו' ר"ל בתחבולתם הם משיבים כח היצה"ר לאיתנו והרי כאלו החיו את כח היצה"ר עד שחזרו שניהם ורצים לבלע הספינה ע"ד אמרו כבלע רשע צדיק ממנו וכתיב נבלעם כשאול חיים. הדר אתא ציפרא פסקיה לרישיה ע"ד השכם והערב לבית המדרש והם כלים מאליהם ובהסתלקות כל המונעים שקלה לההיא אבן טבא ושדייה לספינתא. הוה אצלם ציפרי מליחי כו' רמז שהרשעים שנחשבו בחייהם כמתים וכאלו היו בשר מליח שאינו מסריח ובזמן שהשלימים מתחברים עם הרשעים ומחניפים להם זה"ש אותבינהו בהדייהו עד שהחיבור להם גורם ששקלוה ופרחו ר"ל שהם לוקחים מהם האבן טוב התורני וסוף שיעשו להם רעות כי האומר לרשע צדיק אתה ומחניף לו לאמר אחי ורעי אתה לסוף נופל בידו כמ"ש אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים כו' כי אם בתורת ה' חפצו או רמז באותן ציפרי מליחי שבתורה יכול כל אדם להחיות בה המתים זה"ש שקלוה ר"ל קבלו השפע ממקור החיים באמצעית התורה ופרחו כי התורה עץ חיים היא למחזיקים בה. או יאמר שגם