עוללות אפרים שס

הצרות בעולם המחשיכים עיני בעליהם כמו שסופר בפרק חלק כמה מיני צרות צרורות באמתחות ישראל קודם וסמוך לביאת הגואל. א' בהעדר חכמת אור התורה מישראל לגמרי כמה שאמרו רז"ל עתידה התורה שתשתכח מישראל כו' וכן אמרו בפרק חלק על דור שמשיח בא וחכמת הסופרים תסרח כו' זה"ש בנפול חשיכי על אינשי אז חכה לו וזה אין צריך ראייה כי בפרק חלק סופרו כמה עניינים המסכימים לשני פירושים שהזכרנו ובזה ראיתי לחתום עמוד זה המדבר בתנחומי אבלים וניחומים שלימים לאבלי ציון ושיהיו בטוחים על הגאולה ועל התמורה בכן ראיתי לסדר ניחומי ציון וניחומי ישראל להביא ראייה מכל נביא שהמשיח יבא במהרה בימינו אף על פי שיש בלי ספק ראיות אין מספר מכל מקום לא באתי לפרשם כולם כי אם ראייה אחת מכל נביא ונביא וזה סדרם: תקסד פסוקי ישעיה

ישעיה אמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר ה' בראש ההרים וגומר

וזה בודאי יאמר על בית המקדש כמ"ש והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלהי יעקב. על בית שני אי אפשר לפרש פרשה זו שהרי נאמר לא ישא גוי אל גוי חרב וידוע שבבית שני היו כמה מלחמות ומגור מסביב. והאומרים שבימי מלך אחד היה שלום בעולם כמה שנים זה פליאה בעיני כל משכיל וכי לא היה כן לעולמים שהשלום התמיד בעולם כמה שנים ומה נשתנה זמן מזולתו ועוד למה וכתתו חרבותם כאלו לעולם לא יהיה צורך בהם וכתיב ולא ילמדו עוד מלחמה הל"ל ולא ילמדו מלחמה כי לשון עוד יורה שלעולם לא תהיה מלחמה בעולם ועוד שנ' כי מציון תצא תורה וגו': תקסה פסוקי ירמיה

ירמיה אמר הנה ימים באים נאם ה' והקימותי לדוד צמח צדיק וגומר

פרשה זו היא מופת חותך על מלך המשיח כי על בית שני אי אפשר לפרשה כי בזמן ההוא לא היו המלכים מזרע דוד כ"א חשמונאים ואחריהם הורדוס ונא' בימיו תושע יהודה וגו' וכתיב לא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כ"א חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע ישראל מארץ צפונה כו' ובימי החשמונאים לא היה שום קיבוץ גליות: תקסו פסוק יחזקאל

יחזקאל אמר קח לך עץ אחד וגו' ועשיתי אותם לגוי אחר בארץ ומלך אחד יהיה לכלם וגו' ועבדי דוד מלך עליהם

על בית שני אי אפשר לפרשו כי לא היו המלכים מזרע דוד ובפרשת גוג הסמוכה לזה נאמר שיבא על הרי ישראל שהיו לחרבה תמיד וא"כ יבא על אדמת ישראל החרבה וארצות העמים לא היו לחרבה וכל האומות מודים שגוג עדיין לא בא. וכתיב באותו ענין וידעו הגוים כי בעונם גלו ישראל וכי עד הנה לא ידעו שבעונם גלו. אלא שעד הזמן ההוא היו סבורין אדרבה שישראל מקיימין כל המצות שבתורה ובאותו זמן יכירו למפרע שלא בעון הדת גלו כ"א בעון פרטי שלא שמרו את תורת משה כראוי: אמר ימים רבים: תקסז הושע

הושע ישבו ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח אח' ישובו ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים

בבית שני היה להם זבח ומנחה ומלך ושר גם בזמן ההוא לא היה דוד מלכם ועוד שאמר באחרית הימים שהוא מורה על אריכות גלות זה אשר אנחנו יושבים בקרבו זה ימים רבים בלא זבח ומנחה עד אשר נבקש את ה' בכל לבבינו לא בדרך מצות אנשים מלומדה: תקסח פסוקי יואל

יואל אמר ובני ציון גילו ושמחו וגו' וכתיב בענין ההוא והיה אחרי כן אשפוך רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם

זה ידוע שמימות חגי ומלאכי נסתמה הנבואה וכתיב באותו ענין והיתה ירושלים קודש וזרים לא יעברו בו עוד ובבית שני ידוע שכמה זרים היו בה כידוע: תקסט עמוס

עמוס אמר והניעותי בכל הגוים את בני ישראל וגומר ביום ההוא אקים את סכת דוד הנופלת וכתיב ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם

הרי עוד היום רטושים נטושים ועוד והניעותי בכל הגוים זה אי אפשר לפרש כ"א על גלות זה כי בגלות בבל לא היו נפוצים בכל הגוים כ"א בבבל ובלחלח וחבור כנודע. ואם כן בודאי על העתיד ידבר כנודע מפשוטו: תקע עובדיה

עובדיה אמר ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש וגו' וגלת החל הזה לבני ישראל עד צרפת וגומר אשר בספרד וגומר

זה אי אפשר לפרשו כ"א על גלות זה אשר אנחנו יושבים בקרבו כי בזמנים ההם לא היו בצרפת ולא בספרד וכתיב ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו וזה לא היה עדיין וכתיב והיתה לה' המלוכה: תקעא מיכה

מיכה אמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר ה' בראש ההרים וגומר: