עוללות אפרים שנט

בגלות החל הזה אנו כעורים ואין אנו משיגים האמת שלטובתינו נתכוין הקב"ה למרק עון וחטאת בגלות זה כנבואת דניאל שנא' להתם חטאת ולכפר עון וגו' ולעתיד בביאת הגואל נכיר ונדע למפרע שטוב ה' לכל ואז תפקחנה עיני עברים העורים שצעקו בגלות למה ה' תעמוד מרחוק למה פניך תסתיר ובאמת עין השגחתו תמיד פקוחה כאמור. וזה ראייה לפירושו של הרב הנזכר אך בענין הסומא אין פירושו מחוור כי מי יאמר שהוא סומא בענין היסורין דוקא ולא באיזו דבר נעלם זולתם. על כן אומר אני שיותר נכון לומר שמי שנתייסר ביסורין נקרא סומא לפי שהעולם חשוך בעדו כמו שנ' בפ' הייסורין והיית ממשש בצהרים כעור באפילה וכן ארז"ל מי שמתה אשתו העולם חשוך בעדו כו' וכן הוא כחרש שלא ישמע בקול שרים ושרות ע"ד שנ' ואני כחרש לא אשמע וגו' וכל זה מדה כנגד מדה תחת. אשר פועל ה' לא הביטו ומעשה ידיו לא ראו והיתה אזנם אטומה משמוע בקול מוסר וזה"ש כשהיה איוב רואה איזו סומא שנתייסר ביסורין עד שהיה העולם חשוך בעדו היה אומר לו אלו בנית בית לא היית רוצה לעשות לו חלונים כו' כך הקב"ה בנה בנין הבית האנושי ופתח לו חלונים ונתן לו ראייה שכלית בבית להביט ולראות את פועל ה' ומעשה ידיו ואחר שהיית עוצם עיניך מראות בתורת ה' ע"כ באה אליך הצרה הזאת וכן הוא בענין האזנים של הקיתון כו' יאמר שכל זמן שאינו נתייסר ביסורין אז הוא סומא מעין השכלי כי לא יביט אל פעולות ה' ע"ד וישמן ישורון ויבעט וכאשר נתייסר אז נפתחו ארובות המושכלות ועיניו לנוכח יביטו לפשפש במעשיו ואזניו פתוחה לשמוע בקול מוסר. ופירושי יותר נכון שהחלונות הם לתועלת אנשי הבית שהם יראו מתוכם ולדברי הרב הנזכר יאמר שעשה חלונות לצורך אחרים כו' ואמר עתיד הקדוש ברוך הוא להשתבח בך כו' כי בזמן הגאולה יהיה מלאה הארץ דיעה וכולם יביטו את פועל ה' וישמעו בקול ה' על המים התורניים. ואז לא יהיה עוד העולם חשוך בעדם כי יהיה ה' להם לאור עולם ולא תהיה עוד צרה בעולם ובזה ישתבח שמו ית' כי הכל ירוממוהו על זה. וכל זה נרמז במשל הפקדון שהזכיר במאמר. וכל זה הוא הערה להשתיק בעלי התלונה ולסבב שיקבלו עליהם בשמחה משפטי ה' וכן נאמר באהרן וידום אהרן ושתיקה זו כהודאה דמי שמודה להשי"ת שעשה כדין עמו והוא רמז למדת הסבלנות לא כאותן הפתאים אשר קולם נשמע ברמה ואולי בדברי חירוף וגידוף וכן ארז"ל על הילל שהלך בדרך ושמע קול צוחה בעיר אמר מובטח אני שאין זה בתוך ביתי כו' וכי לא ידע הילל שלפעמים היסורין באים גם על הצדיקים אלא לפי שהרגיל את בני ביתו שיקבלו עליהם יסורי השי"ת בשמחה ובדמימה ולא בקול צווחה לפיכך בשמעו צווחה אמר ודאי אין זה בתוך ביתי כי לא היו צווחין כל כך שהצווחה היא כהטחת דברים כלפי מעלה והוא שאמר אלופינו מסובלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחובותינו הורה כשהם סבלנים אין פרץ ר"ל כאלו אין מרגישים הפרצה או שחושבים שהפרצה היא לטובתם להטיב אחריתם וא"כ אינה פרצה כלל באמת ואין צווחה היינו שמעצם הטעם הזה אינן משמיעים קול צווחה בהטחת דברים וזהו שאמר דום לה' והתחולל לו שיצפה לתשועת ה' וידום ויקוה לאל שיכפיל לו שכרו וכמו שעשה לאיוב או בעולם הזה או בעה"ב. ותנחומים אלו הם ניחומים שלימים בעיני כל בן משכיל. תקסא ניחומים לאבילי ציון ומתוך מהות תנחומין אלו נלמד מהות אבילי ציון שנא' כי נחם ה' את ציון נחם כל חרבותיה וכתיב כי נחם ה' את עמו. ועיקר הנחמה שישראל מתנחמין בה בגלות החל הזה הוא בהיותם יודעין ומכירין שהגלות בא לטובתינו להטיב אחריתינו כנבואת דניאל שאמר הגלות בא להתם חטאת ולכפר עון כו' לפיכך נמשל הגלות לכור זה המצרף והמזקק הכסף מכל מיני סיג כמ"ש ואתכם לקח מכור הברזל וכתיב בחנתיך בכור עוני וכתיב והבאתי את השלישית באש ובחנתים כבחן הזהב וגו' וכל זה לנקות אותנו מכל חלודת הפשעים שחטאנו ושהעוינו גם אנחנו גם אבותינו ובכל זאת אנו מתנחמים ומצפים לאורה וליום ישועה כי יבא תקסב משל תרנגול ועטלף כדאיתא בגמרא אמר רבי יוסי בר שמלאי מ"ד המתאוים את יום ה' למה הוא לכם כי הוא חושך ולא אור משל לתרנגול ועטלף א"ל תרנגול לעטלף אני מצפה לאורה מפני שאורה שלי הוא אתה למה לך אורה וזה משל נפלא על ההבדל שבין הצדיקים להרשעים כי הצדיקים מצפים לאור הגאולה שנמשלה לאור השחר כי קודם השחר הוא מתחיל להאפיל קצת יותר מחשכה של לילה ואז יבקע אור השחר כך סמוך לגאולה יאפיל העולם וימש חושך יותר מחשכה של לילה שהגלות נמשל בו מצד הצרות והגזירות שיהיו בזמנים ההם והם מחשיכים עיני הצדיקים כנזכר במשל של הסומא שהזכרנו. ואז יבקע כשחר אור הגאולה אשר מצפים לה והם נמשלו לתרנגול שהוא בעל בינה כמ"ש מי נתן לשכוי בינה כך ישראל נקראו עם חכם ונבון וגומר והם טהורים כתרנגול זה וממשלתם בעה"ב שנמשל ליום כתרנגול זה שעיקר תשמישו ביום והרשעים נמשלו לעטלף עוף טמא וממשלתו בלילה כך הרשעים עיקר חיותם בעה"ז שנמשל ללילה והצדיקים והרשעים אלו ואלו מצפים לראות באור ה' והצדיקים אומרים למה זה תצפו ליום ה' כי האורה שלנו הוא כי לנו יבא הגואל ואתם למה תצפו הלא היום ההוא הוא לכם חושך ולא אור תקסג משיח אתא בנפול חשיכה על אינשי כדאיתא שם בגמרא א"ל ההוא גברא לרבי אבהו אימתי אתא משיח א"ל בנפול חשיכה על אינשי שנ' כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח כבוד ה' או יאמר בנפול חשיכה היינו כשיתרבו