עוללות אפרים לו

שיאמרו שקצרה יד ה' מהושיע כמ"ש הקצור קצרה ידי מפדות וגו' וכה"א ביחזקאל לא למענכם אני עושה כי אם לשם קדשי וגו'. או יאמר תפלה קצרה שהיה לך להליץ בעד ישראל שמקוצר רוח קצרה דעתם מהבין האמת כי הגלות מעבירם על דעת קונם וגורם שאבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם כמ"ש ולא שמעו בני ישראל אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה כך אקח לי התנצלות לאמר שמקוצר רוח ועבודה קשה ומצד קוצר דעת המשיג ועומק המושג ואורך ההצעות קצרה יד השגתינו להשיג כל הדברים על אמיתתם בכן עודני מדבר בתפלה כעני אשר לפני ה' ישפוך שיחו שיצילני משגיאות ומנסתרות ינקני וינחני בדרך אמת ויורני מדרכיו ואלכה באורחותיו כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד עולם אכי"ר: סליק עמוד ראשון מחלק שני המדבר בגאולת מצרים ונבא לסדר העמודים הבאים אחריו בחג הפסח

עמוד א מדבר בסוד ד' דברים שהיו סיבת גאולת מצרים וענין זה יסובב על ארז"ל בשביל ד' דברים נגאלו אבותינו ממצרים כו'

עמוד ב ידבר בנתינת טעם למה מצינו שאין שבת הגדול חל כי אם או בפרשת צו בפשוטה או בפרשת מצורע במעוברת או בפרשת אחרי מות בשנת ה"ש או ה"ח מעוברת ויבאר שבכל פרשה מנ' פרשיות אילו נרמז הענין של שבת הגדול וענין הפסח

עמוד ג הוא הצעה לשלש רגלים ויבאר שצריך האדם להסתכל בכל מצוה בשני מיני ראיות גשמית ושכלית ע"ד ארז"ל סומא באחד מעיניו פטור מן הראיה כו'

עמוד ד יתבארו בו כוונות כוללות על ג' מועדי ה' וכי הם כנגד ימי חלדו של אדם הנחלקים לג' זמנים עליה עמידה ירידה וכנגד ג' ספרים שחיבר שלמה ויש בזה לאדם זירוז גדול על התשובה בבחרותו

עמוד ה יבאר כמה דברים שנכללו במספר ט"ו ובו מבוארת ההצלחה הכללית והפרטית וסוד ט"ו מעלות בכמה מעלות וטעם הגאולה בט"ו לחודש ניסן דווקא ולמה ישראל מונין ללבנה על פי מדרש רז"ל החודש הזה לכם כו'

עמוד ו ביאור פרשת ויקחו להם איש שה לבית אבות בשני דרכים כוללים כל הצלחת האדם וענין קשירת הטלה וטעם לקריאת שבת הגדול ארז"ל משל לשנים שצלו את פסחיהם כו'

עמוד ז יבאר המראה אשר ראה אברהם בברית בין הבתרים כי יש בה רמז נפלא על כל הצלחת ישראל והפסד האומות וכי זה הוא סוד הפסח ומצה ומרור והשבתת שאור וביאור נוסח מה נשתנה והרבה מאמרים כלולים בו

עמוד ח ידבר בסוד ה' אותיות כפולות כנגד ה' גאולות וכנגד חמשה דברים פסח מצה ומרור ומועד וביעור חמץ בשני דרכים ויש גם בזה רמז לשבת הגדול כשחל בפרשת צו או מצורע או בפרשת אחרי מות והרבה מאמרים כלולים בו

עמוד ט מדבר בסוד ביעור חמץ בד' דרכים וע"ד ארז"ל אין ביעור חמץ אלא שריפה ויבאר בו משנת אור לארבעה עשר

עמוד י מדבר בסוד הגעלת הכלים ע"ד ארז"ל מריקה ושטיפה בצונן כו'

עמוד יא מדבר טעם המצה אם נשתנית לעילוי או לגריעותא ע"ד אמר שמואל למה נקרא לחם עוני כו'

עמוד יב מדבר בסוד ארבע כוסות וארבע פרשיות ע"ד ארז"ל בין פרקים הללו יכול להפסיק וכן בין ג' כוסות הראשונים

עמוד יג מדבר בטעם הספירה בד' דרכים שונים

ויש בחג זה י"ד עמודים כי בו נראית היד החזקה וגבורותיו ית' לעיני כל ישראל: עמוד ב מאמר לא דרוש לשבת הגדול כשחל בצו או במצורע או באחרי מות

אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם לפי שהיא מצוה ראשונ' שנצטוו עליה ישראל ומה טעם פתח בבראשית אלא כח מעשיו הגיד לעמו כו'

אם אמת נכון הדבר שגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה ומוציא שם רע מגדיל עונות כנגד ג' ראשי עבירות וגדול קורת רוח שעה אחת בעה"ב מכל חיי העה"ז בדרך זה יתבאר לנו מה טעם היות ראוי להתחיל התורה בפרשת החודש ואיך יתורץ השאלה באמרו כח מעשיו כו' וטעם שחל שבת הגדול דווקא או בצו או במצורע במעוברת או באחרי מות בשנת ה"ש ה"ח מעוברת

הקדמת ענין זה לא נפלאת היא ולא רחוקה שתכלית האדם השלם הוא הדביקות האלהי כי זה כל האדם השלם הזוכה למדריגה זו שתדבק נפשו בסיבה ראשונה ית' בעולם הנצחי באכלו בעה"ז מעץ הדעת התורני ואכל וחי לעולם בסיבת הדביקות ההוא כד"א ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום כי הקב"ה נקרא מקור חיים כמ"ש כי עמך מקור חיים וגו' והזוכה לידבק כמקור החיים כיון שעלה שוב לא ירד לא יראה שחת לעולם כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם. אך שאין האדם זוכה לדביקות זה בחייו מצד החומר הכרוך בו וכמ"ש כי לא יראני האדם וחי ודרשו רז"ל אבל רואה הוא אחר מיתה ואף גם זאת לא יזכה שום נמצא לדביקות זה זולת האדם הנברא בצלם אלהים ודמות פנימי להבין ולהשכיל והוא סיבת הדביקות המשכיל במושכל ויתרון זה בא לאדם מצד הלשון כי מותר האדם אין זולת הנפש המשכלת שקראוה נפש המדברת וכן הוא אומר ויהי האדם לנפש חיה וגומר ותרגם אונקלס לרוח ממללא וא"כ הדיבור הוא היתרון