עוללות אפרים לה

גם זה נרמז במאמר ואת הצפור לא בתר. ג סיבת העדר מציאת הלשון הרע רמז לו בציפור זה כי מהידוע שהצרעת באה בחטא לשון הרע וטהרתו שיביא ציפרים לפי שעשה מעשה קול כו' לכך נאמר ואת הציפור לא בתר שלא היו צריכין להביא לטהרתם ציפרים ולבתר אותם להקריבם למזבח מצד שלא חטאו בלשון כל עיקר. ד העדר הגאוה ומציאות הענוה זהו שצוה לו ליקח תור וגוזל שהם ענוים והנרדפים יותר מכל העופות כנודע מדרכם ועוד שסתם תור וגוזל אינו מניח בן זוגו וזה רמז להעדר הגאוה שארז"ל שהוא כאילו בא על כל העריות כו' כמבואר למעלה וזה הפך ממין היונה לכך נאמר לו לאברהם שלא לבתר הציפור כי מצד ארבע מידות אילו יעמד חי לפני ה' וירשו ארץ והתענגו על רוב שלום. כט תחת שלש רגזה הארץ וגו' ועליהם מפורש בקבלה על ידי שלמ' תחת שלש רגזה ארץ ותחת ד' לא תוכל שאת וגו' רמז לד' מדות אלו אשר במציאתם לא יכלה הארץ הקדושה לשאת אותם. א תחת עבד כי ימלוך הוא מידת הגאוה כי העבד המתנשא לאמור אני אמלוך ומי אדון לי הוא בוודאי מצד כי עברה עליו רוח קנאה וגסות. ב ונבל כי ישבע לחם לדובר נבלה שהוא בעצם חטא הלשון אשר בו נכללו כל הארבע כיתות אשר ארז"ל שאין מקבלים פני שכינה כת לצים שקרים חניפים לשון הרע כו' בכת לצים ארז"ל כל המתלוצץ מזונותיו מתמעטים שנאמר משך ידו את לוצצים. כת מספרי לשה"ר ארז"ל אין הגשמים נעצרים אלא בעון לשה"ר שנאמר רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון שקר. כת שקרים ארז"ל אין הגשמים נעצרים אלא בעבור מספרי שקרים שנאמר נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר כת חנפים שנאמר ועדת חנף גלמוד וכתיב התם בחסר ובכפן גלמוד וכתיב וחנפי לב ישימו אף וכתיב התם וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים וז"ש ונבל כי ישבע לחם ג תחת שנואה כי תבעל רמז לעצם מידת החנופה שהוא שנאוי אצלו באמת והוא מתדבק בו כאלו היה מאוהביו זה"ש כי תבעל שהוא לשון דביקות כנודע. ד ושפחה כי תירש גבירתה רמז להעדר השלום שירהב הנקלה בנכבד והיה כעם ככהן כשפחה כגבירתה כי השפחה מגרשת גבירתה בהעדר השלום ומהצעה זו אנו למידים שלא היו ישראל ראוין להגאל כי אם בזכות שלא היו פרוצים בד' אבות נזיקין אלו תולדותיהן כיוצא בהן הנתלים בהם זה שאמר בזכות ד' דברים נגאלו אבותינו כו' וכנגדם נצטוו ישראל בקום ועשה בד' מצות בגאולת מצרים. א עשיית הפסח במועדו. ב אכילת מצה. ג אכילת מרור. ד השבתת שאור. א עשיית הפסח ניתן להם בזכות שלא שינו את שמם המרמז לעצם מידת השלום שהיה ביניהם והיו לאחדים בארץ ועל זה יורו כל חקת הפסח הבא מן הצאן כנגד ישראל שנמשלו לשה פזורה ונצטוו שלא לחלקו לחבורות ובבית אחד יאכל ושלם דווקא בצלייה לא בבישול לפי שמדרך הדבר המבושל להתפרק וכל זה ממה שיורה על אחדות אומה זו שנמשלה לצאן. ב אכילת מצה לחם עוני המורה על גדר הענוה כנודע מדרכי ענוה המדוכים מצוה זו נצטוינו בה בזכו' הענוה שהיתה בהם כמ"ש בזכות שהיו גדורים מעריות כו'. ג אכילת מרור. מצוה זו באה לזכור ההעדר הכרוך בעדת חנופה המדברים עם ריעיהם בפה רך ולבסוף בפרך הם הקמים עליהם ולזכר ענין זה באה מצות אכילת המרור זכר לוימררו את חייהם שבאו על ישראל בתחבולה זו מתחילה בפה רך ואחר כך בפרך וזהו בעצם דרך החנפים כנודע. ד השבתת שאור וחמץ מצוה זו כנגד שלא היו בישראל בעלי לשון הרע שהוא חטא בלתי שום הנאה כמ"ש ומה יתרון לבעל הלשון וכתיב מה יתן ומה יוסיף לך לשון רמיה והוא מעצת היצר הרע שנמשל בשאור שבעיסה והוא מסית ומדיח את האדם לעשות הרע בעיני אלהים ואדם אף בלתי שום הנאה לאפוקי שאר עבירות שהטבע תתאוה להם והחומר סיבתם כנודע מגדרם וכנגד ד' סיבות אילו נזכרו בתורה ד' לשונות של גאולה וגאלתי ולקחתי והצלתי והוצאתי ואחר הצעה זו נעבור על העיון בכל פרטי חג זה כמו פסח מצה ומרור והנרצה מהם וקודם בואי לשערי העיון נתפלל תפילה קצרה לפני כל מעיין שאם ימצא בדברי אלה טעות או שגיאה יתלה הטעות בקוצר דעתי ורוחי וזה תפילה קצרה לאמר שמקוצר רוח לא ירד עד תכליתו ל אמר רבי יוסי נכנסתי לחורבו' ירושלים כו' היה לך להתפלל תפלה קצרה דוגמת ארז"ל במסכת ברכות תניא אמר רבי יוסי פעם אחת נכנסתי לחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו כו' עד היה לך להתפלל תפילה קצרה כו' ורצה במאמר זה שרבי יוסי נתן עיניו ולבו על אורך גלות החל הזה והתפלל על הגאולה אך שלא ראה בישראל שום זכות שיתלה בו סיבת השאלה והיה תולה בחורבן המקום הקדוש לומר שאם ישראל חטאו ואינם כדאים הנה המקום הקדוש מה פשעו ומה חטאתו שיהא כאלמנה כל הזמן הנפלא ההוא כמ"ש על מה אבדה הארץ וגו' וארז"ל ששאלה זו אפילו הנביאים והמלאכים לא יכלו לפרשה עד שפרשו הקב"ה בעצמו כו' והוא באמת שאלה רחוקה על מה אבדה הארץ הקדושה בפשע ישראל. זה"ש ונכנסתי לחורבות ירושלים היינו לתלות סיבת השאלה בחורבן המקום כאמור ובא אליהו וא"ל מפני מה נכנסת בתפלתך לחורבה זו א"ל להתפלל לתלות בה סיבת השאלה א"ל מפני מה לא התפללת בדרך ר"ל היה לך להתפלל שיורה ה' חטאים בדרך כמ"ש הורני ה' דרכך וגו' וכאלה רבים א"ל מתיירא הייתי שמא יפסיקוני עוברי דרך המה הרשעים שנקראו עוברי דרך ה' כמ"ש לא אליכם כל עוברי דרך וגו' ורצה בזה שחשבתי שיש בישראל עושה רשעה וגדול עונם מנשוא עד שכפי שורת הדין ינעול בעדם הקב"ה שערי תשובה כמ"ש השמן לב העם הזה וגו' וכמו שמצינו בפרעה וסיחון ורשעים אילו יהיו הפסק בתפלתי. אמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה ר"ל שיעשה הקדוש ב"ה בעבור שמו הגדול המחולל בין הגוים