עוללות אפרים שנז
Ollolot Efraim 357 · עוללות אפרים · free full Hebrew text
Open in the reader →לנגד עיניהם ובסיבה זו הם משתדלים להיות בתשובה כל ימיהם והמתים אינם יודעים מאומה אלו הרשעים החשובים בחייהם כמתים אינם יודעים מאומה בעה"ז כי יחשבו שלעולם יחיו ואינן זוכרים יום המות ואין לבם אל אורח המסילה שיש לכל אדם לילך אל העה"ב לפיכך נשארו ברשעתם לכך נאמר אשרי אדם עוז לו בך מסילות בלבבם וכן ירמיה אמר שתי לבך למסילה ובדרך שבארנו מקרא זה יפה בעשרת ימי תשובה עמוד ל"ג מאמר רכ"ז ע"ש עוברי בעמק הבכא וגו' כי בשעת מיתה יעברו בעמק עכור בשאול הגורם בכייה לדורי דורות. מעין ישיתוהו ר"ל שהם יודעין שעכירה זו אינה כי אם לפי שעה ולסוף יחזרו לצילותם ולטהרתם בעה"ב כמ"ש מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע ר"ל אם אתה רואה לפעמים צדיק מת בקוצר ימים והוא מת לפני הרשע ר"ל קודם לו אל תתמה על החפץ גם אם יעבור הצדיק בעמק עכור זה עד מהרה ישוב לקדמותו כמעין נרפש ומקור משחת שאי אפשר להשחיתו מכל וכל המעיין והמקור כי על כל פנים יחזור להיות צלול כבראשונה לפי שהוא מקור מים חיים כך הנשמה חיה בטבע ומתה במקרה ונמשלה למקור מים חיים שאינו מקבל השחתה נצחית כאמור זה"ש מעין ישיתוהו גם ברכות יעטה מורה שהקב"ה שנקרא מורה דרך לחטאים יעטה ברכות על זה שלטובתו הוא מעביר אותו בעמק עכור כדי למרק זוהמת החומר וכדי שישוב אל האלהים זך ונקי וטהור. ורז"ל דרשו ממקרא זה שהרשעים מצדיקין עליהם הדין בגיהנם ואומרי' יפה תקנת גיהנם לרשעים שנאמר גם ברכות יעטה מורה והוא מסכים מכל צד לכונתינו. ילכו מחיל אל חיל כבר אמרנו שרז"ל דרשו מקרא זה על העה"ב שהשלימים זוכים לעשות חיל בעולם הזה ובעולם הבא בישיבה של מעלה כמ"ש אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו יראה אל אלהים בציון של מעלה. ה' צבאות שמעה תפילתי וגו' מגינינו ראה אלהים שמא תאמר אם כן מי יגין בעד הדור לכך אמר אתה תהיה לנו למגן ומ"מ הבט פני משיחך לשמוע בקול בקשתו כי טוב יום בחצריך מאלף ע"ד שארז"ל יפה קורת רוח שעה אחת בעה"ב מכל חיי העה"ז ואמר מאלף ע"ד ואלו חיה אלף שנים וגו'. בחרתי הסתופף בבית אלהי מדור באהלי רשע ר"ל בחרתי בעה"ב שהוא בית אלהי ממדור בעה"ז בין הרשעים. כי שמש ומגן ה' כבר בארנוהו. או יכול להיות שהוא ממש ע"ד שאמר ישעיה לא יבא עוד שמשך והיה ה' לך לאור עולם וזהו שמתנבא דוד על העתיד שלא יהיה השמש לאור יומם כי אם ה' יהיה לישראל לשמש ומגן והוא יתן חן וכבוד ולא ימנע טוב מבעליו בהיותם הולכי תמים וזה ממש דוגמת מ"ש ישעיה בדרך שנתבאר למעלה זה שיעור מה שמצינו לבאר בנחמות השייכים לדרוש ברבים בסוף ההספד כדי לשמח לבות העגומים ויתנחמו מעצבונם ומרגז לבם וה' ינחם את כל ישראל ואת אבילי ציון במהרה בימינו אכי"ר: מדבר בתנחומי אבילים ותנחומי אבילי ציון: עמוד ו מאמר תקנט מאמרי רז"ל בתנחומי אבילי'
תניא כשמת בנו של ריב"ז נכנסו תלמידיו לנחמו אמרו לו אדם הראשון היה לו בן א' ומת וקבל תנחומין אף אתה קבל תנחומין אמר להם לא די שאני מצטער בעצמי אלא שהזכרתני צערו של אדם הראשון נכנס אצלו ר"ש א"ל דוד המלך היה לו בן ומת השיב לו די כו' עד שבא ור' אלעזר בן עזריה אמר ר' אמשול לך משל למה"ד לאדם שהפקיד לו המלך הפקדון בכל יום ויום היה בוכה וצועק ואמר אימתי אצא מן הפקדון הזה בשלום אמר ליה אף אתה היה לך בן קורא בתורה כו' ונפטר מן העולם בשם טוב א"ל אלעזר בני יפה נחמתני כדרך שבני אדם מתנחמים עכ"ל
אם לפעמים האדון מכה את עבדו ולא יודיעהו למה זה ועל מה זה אין לך סכלות גדולה מזו כי העבד יתמה על החפץ ויאמר יש לי מקום ללון שלא על חמס בכפי חיציו נחתו בי והצור תמים פעלו ואין לפניו עולה ובלי ספק לא עביד דינא בלא דינא וא"כ צריכין אנו לחקור אחר התשובה להשקיט בעלי התלונה כאמור
הקדמת ענין זה מבואר שהצור תמים פעלו את אשר יאהב יוכיח ולרשע רע יתן כדי רשעתו כי אז יעשן עליו אפו אחת ועברה שתים ושבעתים יוקם וקם לו. אך לפי שלא רבים יחכמו לידע דרכיו ומשפטיו ע"כ הם צועקים על דבר הכוסף אשר נכספה וגם כלתה נפשם לידע על מה עשה ה' ככה שקבע את קובעיהם נפש מבלי שירגישו בעצמם איזו עון מיוחד הגורם לשיהיו נגועים כל היום ותוכחתם לבקרים. ע"כ נתן ה' רוח חכמה ועצה בפי השלימים העומדים על הפרק להכריז דרכי ה' הנסתרים לדבר על לבם דברים טובים וניחומים באופן שתתקרר דעתם אך שלא רבים יחכמו לידע לנחם ע"ד האמת בניחומים שלימים כי דרך רוב המנחמים לנחמם בצרות זולתם לומר לא עליך לבד עבר כוס זה ובאמת לא תתקרר הדעת בדברים אלו כי מה לו לצרת זולתו ע"כ אמר שלמה המלך עליו השלום ראיתי דמעת העשוקים ואין להם מנחם הם הנראים עשוקים בדעתם כאילו נעשה להם עול בדין חלילה ואין אתנו יודע לנחמם ולקרר דעתם כאמור. וכן הוא אומר מאנה הנחם נפשי וכתיב ולמנחמים ולא מצאתי וכתיב אין מנחם לה וכן פסוקים רבים המורים על זה שכל המנחמים הבל יהמיון בדרך הנזכר לכך אמר דוד תנחומיך ישעשעו נפשי וכתיב וניחם ה' את ציון רמז שאין נחמה כנחמת הקב"ה והניחומים הם בכלל גמילות