עוללות אפרים שנג

שנאמר מי מנה עפר יעקב ומספר רובע ישראל מספר רובע היינו רביעיותיהן כפי' רש"י כי על דבר זה נסמית עינו של בלעם. מי מנה עפר יעקב היינו זמן יציאתן מן העולם שישוב האדם אל העפר כשהיה ובאותו זמן הקב"ה מונה אותם ככוכבים אלו שמכניסן במספר המספר יורה על דבר חשוב שיש לו מנייה כנודע ושאינן דבר האבד חלילה כי דבר האב' אין לו מנייה. וכן הצדיקים הם מתי מספר בעה"ז כמ"ש אין העולם פחות מל"ו צדיקים שנאמר אשרי כל חוכי לו. לכך דרשו דרש זה בפסוק ואלה שמות המדבר בזמן יציאתם מן העולם שנאמר וימת יוסף וכל אחיו וגו' לפיכך המשילם לכוכבים בזמן אסיפתם מן העולם לכך נעשה נס זה אתחמיאו כוכבי ביממא כו' וזה מבואר. אתעקרו כל ארזיא דר' אסי אתעקרו כל ארזיא היינו שבעצם היום ההוא נכנעו לפני בוראם כל הרשעים אשר בגובה אפם אין אלהים כל מזימותם כי הארז משל על גסי הרוח כמ"ש ואנכי השמדתי מפניכם האמורי אשר כגובה ארזים גבהו וגומר ובמיתת צדיק זה אחזה רעדה לאמר אם אש אחזה בלחים מה יעשו קוצים יבשים ונפלה מלא קומת האנשים ושח רום אנשים אשר כגובה ארזים גבהם בראותם ובהכירם בפחית' שאין המלט מיד שאול סלה. אתעקרו כל אילניא דר' שמואל בר יצחק אתעקרו כל אילניא היינו שנתמעטו החכמים שנמשלו באילן זה כמ"ש והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו ית בעתו וכארז"ל התלה באשלי רברבי ורמז שבמותו נתמעט' התורה כארז"ל ג' אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה או נעשה נס זה ממש כדי שיתנו אל לבם העדר עץ התורני ומיעוט פריה דהיינו הטעמים המתחדשים בתורה ויבואו להשתדל בתורה להשיבה אל מלונה ואכסניא שלה. נחיתו כיפא דנורא דר' חייא נחיתו כיפא דנורא מן שמיא רמז שכל זמן שהצדיק היה קיים היה מגין עליהם כצל נטוי מלמעלה להצילם מן המקרים הבאות מפאת המערכה מלמעלה כד"א ממרום שלח אש בעצמותי וירדנה ובמותו המטיר ה' על רשעים פחים וחבלים אש וגפרית ורוח זלעפות וכל זה כדי לגלות אוזן אנשים שיתנו אל לבם לשוב כדי שלא יהיו נעזבים למקרי המערכה. אשתעו כל צלמניא דר' מנחם בר סימאי אשתעו כל צלמניא נתמעטה צור' פרצוף הצלמים והמטבע ר"ל שבמותו נתמעטה צורת המטבע בהרגישם בחסרון המטבע והממון כי איש לא יוכל יתן לאלהים כפרו ולא יועיל הון ביום עברה ולא במותו יקח הכל כי אמרו עליו על ר' מנחם בן סימאי שלא הסתכל בצורת מטבע מימיו ואעפ"כ נכנס בשלום ויצא בשלום ומכאן למדו שהעשיר לא ירבה במחירו והדל לא ימעיט בשביל זה כי המדה שוה בכולם והיה כעשיר כהלך אין יתרון לזה על זה וכן צורת הצלמים נתמעטה ונפחתה רמז לעובדי עבודות שהם זרות להם ומתבזים ברבים עבור קנין מדומי זה והמשילוהו לעובד ע"ז ממש כמו שדרשו על פסוק לא תעשון אתי אלהי כסף וזהב זה המאמין בכספו וזהבו ובמותו נתמעטו מאמיני ע"ז אלו וחזרו בתשובה כאמור. אתעקרו כל אנדרטיא דר' תנחום אתעקרו כל אנדרטיא פי' צורת המלך שמת כי בחייו היו רבים מעמי הארץ מחוסרי ארוכה כי לא האמינו בה' ולא בטחו בישועתו והיו בוטחים באדם שאין לו תשועה יזה נרמז יפה באנדרטי זו שהיה חוק לפנים בין העמים לעשות צורת המלך מיראה או מאהבה גם בחייו והוא חשוב כמת בחייו וכל הבוטחים בו שיתן להם נחלת שדה וכרם אך הבל יהמיון וכשל עוזר ונפל עזור ובמיתת צדיק זה נתנו אל לבם לשוב מדרך מקולקל זה כי אם לויתן הועלה בחכה מה יעשו דגי הרקק ואם כן אין בו כדי הבטחון כמו שנאמר אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה ושמעתי אומרים שמקרא זה נאמר על אדם הראשון שנתן במתנה משנותיו לדוד. המלך ע' שנה וכאשר הגיע זמנו של אדם הראשון למות אז נתחרט על הנדר ההוא ובקש מהקב"ה להתיר לו ולא רצה הקב"ה על זה אמר דוד אל תבטחו בנדיבים בבן אדם כו' תצא רוחו כו' ר"ל בזמן יציאת רוחו אבדו עשתנותיו ומחשבותיו ונתחרט על מה שנדר לפיכך אשרי שאל יעקב בעזרו שלא רצה להתיר לו כאמור. אתחתרו שבעים מחתרתא דר' יצחק בר אלישיב אתחתרו שבעים מחתרתא כו' רמז לע' אומות שקמו על ישראל לבלעם כשאול כמו שנא' כי לא תעזוב נפשי לשאול וגו' וכן מיד שאול אפדם וכל זה רמז לגלות שהצדיק מגין על ישראל מן האומות ובמותו חזרו לחפור בורות לישראל כד"א כי כרו לי שוחה ללכדני וכמו כי כרו לי זדים שיחות וכן רבים ונעשה נס זה כדי שישתדלו בהצלתם מן האומות כי אע"פ שיד הצדיקים נתבטלה במותם מ"מ יזעקו אל ה' שיעשה למען שמו כמ"ש כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק וע"ד שאמרו וכי ידיו של משה עושות מלחמה כו' אלא מדבר בזה שכפיו היו פרושות השמימה להתחנן מלפניו ית' על עמו לפיכך אמר כי יד על כס יה אף בזמן שיד הצדיק נתבקשה בישיבה של מעלה לישב מושב אלהים תחת כסא הכבוד מ"מ מלחמה לה' בשביל שם ה' הגדול שאינו במילואו כל זמן שישראל בגלות זה"ש מדור דור ר"ל לא תפסק השגחתו יתברך לעולם אף במיתת הצדיקים וזה שמע יתרו ונתגייר והוא מבואר למבין. וענין כיפא דברדא דנחתו מן שמיא כבר אמרנו למעלה שהוא מדבר במיני הרעות הבאות מפאת המערכה כד"א כזרם ברד שער קטב והוא דוגמת אומרו נחית כיפא דנורא מן שמיא ובדרך שנתבאר למעלה. כיפי דדגלת ופרת נשקי להדדי אמנם ענין כיפי דפרת ודגלת דנשקי אהדדי היינו רגלי הגשר שנתקרבו עד שהיה הגשר עומד לנפול והוא רמז לגלות החל הזה שנמשל במים