עוללות אפרים שנא

ועליה אמר ואכלו מיניה ס' מחוזי. הכת השלישי הם החכמים אשר עיניהם בראשם ומכירין ויודעין שאלהים עשה כדי שיראו מלפניו ויחזרו בתשובה ומעשים טובים שנמשלו לברית מלח עולם כי המלח מורה על המעמיד ומקיים איזו דבר כך המ"ט קיימים לעולם הבא או מורה על הקיום הנמשך לזולתו ע"ד שנאמר בפרשת יסורין והפלה את מכותך וארז"ל הפלאה זו היא הפלאת תורה שנאמר הנני יוסיף להפליא אח העם הזה ואבדה חכמת חכמיו וגומר והיו ישראל נסוגין לאחור לומר מי יעמוד בקללות אלו עד שאמר להם אתם נצבים היום כלכם וכפירש"י שהיסורין מקיימין ומציבים אתכם לפניו ר"ל בהעדר החכמים אתם מתקיימין ברית מלח עולם זהו שאמר ומלחו מיניה ס' מחוזי הם הששים גבורי' של מטות השלמים הלומדים מהעדר זה הדרך הנכון אשר ילכו בו מעכשיו בתשובה ומ"ט שהשכר שמור לבעליהם לעולם הבא כדבר הנמלח כדי שיתקיים זמן מרובה או לסבב קיום הכלל כאמור ומלאו מחד גלגלא דעינא ר"ל ממה שהרגישו שלא במקרה היה זה כ"א בהשגחה גמורה כדבר המובט בעין אחד בכיון וכמו שאמר הנה עין ה' אל יריאיו או יאמר על שכר העולם הבא שנא' בו עין לא ראתה וגו' תלת מאה גרבי דמשחא ע"ד שמצינו במסכת תענית פרק ג' שהראו לר' אלעזר בן פדת תליסר נהרי דמשכי אפרסמון כו' והוא רמז על שכר העה"ב ותלת מאה לאו דווקא. או כנגד שלשה דברים אשר עליהם העולם עומד והצדיקים מחזיקים בהם והם תורה ועבודה וג"ח וכלם נכללו במספר מאה. התורה כבר בארנו בחיבור עיר גבורים בפסוק וימצא מאה שערים שמספר זה כולל כל החכמות וזה"ש שמיעט הקב"ה קומת אדם הראשון והעמידו על מאה אמה רמז למיעוט השגתו ולא נשארו כ"א ק' דהיינו נ' שערי בינה ונ"ב נתיבות חכמה וז' מיני חכמות וה' חומשי תורה וששה סדרי משנה הרי ק'. והעבודה דהיינו התפילה מאה ברכות. והג"ח היא בכף פתוחה כף גימטריא מאה זהו אומרו תלת מאה גרבי משחא לבתר תריסר ירחי שתא חזא דהוה קא מנסרי כשורי מגרמיה רמז למה שאמרו רז"ל שבתר י"ב חדש נבנה בנין הגוף על תילו כאשר היה בראשונה כמו שהאריך לדבר מזה הענין בעקידה פרשה חיי שרה על פסוק מקץ היות לה שנים עשר חודש כדת הנשים כי כן ימלאו ימי מרוקיהן ובפרשת שמיני ע"ש. ואמר מגרמיה היינו ע"ד שנ' שומר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה ר"ל לא יבטל מציאותו ומאותו עצם נבנה כל הגוף לעתיד זה"ש מגרמיה המיוחד. וכן איתא בהדיא בספר הזוהר פרשת וארא וז"ל דהא גרמא חד ישתאר תחות ארעא וההוא לא אתרקב כו'. ויהבי לבנינא ההוא מחוזא הוא חזרת בנין הגוף לקדמותו אחר י"ב חדש כלל העולה ממאמר זה שפטירת הצדיק גורם להשיב רבים מעון וכל המזכה הרבים זכות הרבי' תלוי בו לפיכך אמר משה או בי או בך כו' ועכשיו הם גדולים ממנו כי זכות הרבים תלוי בהם כאמור: תקמה ביאור נסים הרבה בפטירת הצדיקים

מקום ח מצינו לרבות' ז"ל שספרו לנו במס' מועד קטן כי פועל נפעל בימיהם בכל צדיק שנפטר נעשה נס בעולם יוצא חוץ לטבע וכפי הנראה שהדברים ההם צריכין ביאור וז"ל כי נח נפשיה דרבי אבהו אחתי עמודי דקסרי דמעי. דר' יוסי שפעו מרזבי דציפורי דמא. דרבי יעקב בר אדא אתחמיאו כוכבי ביממא. דר' אמי אתעקרו כל ארזיא. דר' שמואל בר יצחק אתעקרו כל אלניא. דר' חייא נחיתא כיפא דנורא מן רקיע פירש אבנים של אש. דר' מנחם בר סימאי אשתעו כל צלמניא והוו למחלציא פירש שנחלקו ונתמעכו כל צורת פרצוף הצלמים והמטבעות. דר' תנחום בריה דר' חייא איש כפר עכו אתעקרו כל אנדרטיא פירש צורת מלך שמת. דר' יצחק בר אלישיב איחתרו שבעין מחתרתא בטבריא. דר' המנונא נחיתו כיפי דברדי מן שמיא דרבה ורב יוסף נשוק כיפי דפרת אהדדי פירש חומות שהגשר בנוי עליהם קרבו להדדי. דאביי ורבא נשקי כיפי דדגלת אהדדי. כי נח נפשיה דרב משרשיא טעין דקלי שיצי. פירש שטענו האילנות קוצים עכ"ל

ולמאמרים אנו נקדים תחלה הצעה קטנה וזו תארה כבר מצינו ו' דברים שכל אחד מושל על אשר לפניו. א הנמצאים שבעולם התחתון קטן וגדול שם הוא. ב הוא המות המושל ושליט בכל הנמצאים שלמטה. ג הוא השם טוב של האד' שולט על המות שאין במות כח לכלות השם טוב של האד' הנשאר לו גם לאחר מותו. ד הזמן השולט על השם טוב כי ברוב הימים ואריכת הזמן ישכח השם טוב. ה הם המלאכים שולטין על הזמן כי אין מציאותם תלוי בשום זמן והם למעלה מן הזמן ואינן נתלין בו כנודע מגדר הזמן. ו נשמתן של צדיקים כמו שאמרו רבותינו ז"ל גדולים צדיקים ממלאכי השרת כו' והיא המגביהי לשבת במחיצה שאפי' מלאכי השרת אין יכולין לעמוד בה ויש להם דביקות והתעצמות עם השי"ת כדאיתא במדרש הנעלם והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים נשמתא מבעי ליה אלא זכאין אינון צדיקים דמתקשרין דא בדא נפש ברוח ורוח בנשמה ונשמה בהקב"ה הה"ד והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים עכ"ל וראיתי במדרש התייחס ששה מדריגות אלו למדרש האומר כנפים לארץ כנפים לשחר כו'. תקמט סוד הנבראים בו' ימי' בראשי' וכפי הנראה שכל הנבראים בששת ימי בראשית בשכבר ידוע שכל המאוחר בששת ימי המעשה יש לו קדימה במעלה על המוקדמים ואיחור' יורה על מעלתם כמבואר בעקידה שער שלישי ע"ש. והרחבנו הסיפור מזה בחבורינו רבבות אפרים על ארז"ל תפוח עקיבו של אדם הראשון מכהה גלגל חמה כי עקיבו יאמר על איחורו כד"א אשר חרפו