עוללות אפרים שמו

שהראשונים בימי אדם ונח האריכו ימים מאד יותר מן האחרונים לפי שהיו צריכין זמן רב להמציא צרכי העולם והוצרכו לבדות מלבם כל מיני אומנות שבעולם כי לא היה בידם עדיין שום כלי אומנות ולאיזו מצאכה שהיה צריך לה מאה שנים קודם שהמציאו אותה לאור יכול לעשותה בדורות הללו בשנים מועטות כמו כן השלימים והשרידים אשר ה' קורא ישלימו חקם בזמן קצר מה שלא יעשה זולתם בשנים מרובות ובפרט בדורו' הללו שכל איש מישראל ימצא השלחן ערוך לפניו בכל מיני חכמות האלהיות וסדר המעשה אשר יעשה אותם האדם וחי בהם חיים נצחיים ואחר שהשלים חקו א"כ אין לו צורך בחיי צער בעה"ז כמ"ש במדרש יודע ה' ימי תמימים וגו' כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים כו' רצו בזה כשהם תמימים במעשיהם והשלימו חקם באיזו זמן שיהיה אפילו בימי בחרותם מ"מ כבר השלימו גם שנותם שדומה כאלו חיה כל צרכו כי אין לו צורך עוד בשנים אחר שכבר השלים חקו א"כ למה זה לו חיי העה"ז והם כלים ונפסדים ורובם צער ודאגות ומקריו ופגעיו אין מספר שכן דוד אמר הודיעני ה' קיצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני ר"ל כי כל זמן משך ימי חלדי הרי אני נעדר מן החיים הנצחיים ואדעה עד מתי אהיה חדול מן החיים הנצחיים ועד אימתי אידבר ואיזל בהאי דוחקא בהאי עלמא. הסיבה הרביעית היא הסיבה שהזכרנו במאמרו של רבה בצפרי דעבדי ליה טולא ובמשל שהנחנו במאמר תקל"ב שהאלהים עשה את האדם ישר ובטוב השתדלותו יכול כל אדם להיות עצם נבדל כמלאך אלהים אך שסיבת ההתרשלות בא לפעמים שהם סמוכין על כחו של זקן זה קנה חכמה שביניהם ובסיבה זו הקב"ה לוקחו מהם כדי שישתדל כל אחד בהצלתו כמבואר באר היטב במשל ההוא ועל ד' סיבות אלו אמר במאמר זה על ד' דברים מאורות לוקין כו' הם החכמים המאירים עיני העדה בנר מצוה ותורה אור כמ"ש אצל הורדוס הוא כיבה אורו של עולם כו' וביאר במאמר ההוא כל ארבע סיבות אלו אחד לאחד. הסיבה הראשונה הם התובעים מן השי"ת שטרות פרועין זה"ש על כותבי פלסתר וכמו שפירש"י שהוא כותבי שטרות מזוייפים ובדרך שנתבאר הסיבה השנייה נרמזה באומרו ועל מעידי עדות שקר כי הפורענות הם כמו עדים והתראה ביושבי הארץ שישובו כאמור כי סתם עדות הוא לשון התראה כמו שנאמר והועד בבעליו וכמו העדותי בכם היום את השמים וגו' וזה אין צריך ביאור שהמכות הם עדים נאמנים בשליחותם כי העד העיד ה' ביושבי הארץ שישובו ויקומו לעדות ביעקב והם ממשמשות ובאות בעבור תהיה להם לעדה כי הם בעצמם חפרו להם את הבאר הזה אשר בשחיתתם יפלו כל עושי עול וכבר אמרנו כשגם הצדיקים בכלל הרעה ההיא אז הם נקראים מעידי עדות שקר בפי העולם כי יאמרו מאחר שגם הצדיקים נתפשים אם כן מקרה הוא להם אמנם כשאין הצדיק רואה ברעה זו אז המכות נקראו עדות ה' נאמנה כאמור הסיבה השלישית נרמזה במה שאמר ועל מגדלי בהמה דקה בא"י רמז לאותן השלימים והשרידים שהשלימו את חקם בזמן קצר והאדם בילדותו דומה לבהמה דקה מצד שהוא נמשל כבהמות שאינן יכולין להבחין בין טוב לרע וסתם אדם מתחיל להשלים חקו בבואו לכלל בינה בהיותו בן ארבעים אמנם מצינו שלימים וגם רבים אשר זרח עליהם אור השכלי לגדל את כת הבהמית שלהם בתורה ומ"ט אף גם זאת בהיותם בימי הנערות והבחרות בעודם בדקותם ואיש כזה משלים חקו קודם לזולתו ואם כן אין לו צורך בחיי העולם הזה בדרך שנתבאר. הסיבה הרביעית נרמזה באומרו על קוצצי אילנות טובות כי האדם עץ השדה הוא והרשות נתונה לכל אדם להצמיח צמח צדקה ופרי קודש הילולים לה' כי זה כל האדם המשכיל אך שמצד ההתרשלות שרבים סומכים על זכותו ותורתו שצ השלם הם קוצצים נטיעות משובחות אלו ואינן עושין פרי עץ חיים והוא רמז להעדר וביטול פעולתם על כן הקב"ה מאסף אליו החסידים ואנשי מעשה כדי שיראו כי אזלת ידם ואפס עצור ועזוב בישראל ובסיבה זו ישתדל כל אחד בשמירת נטיעותיו וכרמו. משל למלך שמסר לאוהבו כרם לעבדו ולשמרו והוא מתרשל בתיקונו כי נזדמן לו אוהב אחד שנותן לו די מחסורו עד שהסיר המלך אוהבו למדינה אחרת אז התחיל להשתדל בשמירת כרמו ועל זה מפורש בקבלה על ידי שלמה אל תראוני שאני שחרחורת ר"ל אל תחשבו לבזיון גדול ששחורה אני כל כך במעשי. לפי ששזפתני השמש ר"ל האיחור בא לי על שסמכתי על זכות השלימים שנמשלו לשמש ומגן. בני אמי נחרו בי הם חכמי הדור נקראו בני אמי כד"א כי אם לבינה תקרא המה חרחרוני בסיבה שהזכרנו ושמני נוטרה את הכרמים אחרים שאינן מיוחדים לי והוא משל לחמדות העה"ז אמנם כרמי שלי המיוחד לי והם המ"ט לא נטרתי כי סמכתי על זכותם. תקלט על משכנות הרועי' נדרש על העדר החכמים הגידה לי שאהבה נפשי וכו'. יאמר נא ישראל מאחר שאכלתי בזכותם כמ"ש כל העולם ניזון בשביל חנינא בני כו' אם כן בהעדר החכמים שנקראו רועים כד"א ואכחיד שלשת הרועים בירח אחד מי ירעה אותי ואל מי מקדושים אפנה בעת צרה. זה"ש הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים ר"ל בהעדר הרועים איכה תרעה ישראל שנמשלו לצאן ואיכה תרביצנה בצהרים שהוא עת צרה לצאן כפירש"י שלמה אהיה כעוטיה על עדרי חבריך פירש"י שאהיה כאבילה כו' והוא רמז לאבל כבד שאנו עושין על העדר הרועים כאמור והרי אנו בין האומות שיש להם רועים ומנהיגים ואנו נעדרים מהם כפירש"י. ובאה התשובה על זה אם לא תדעי לך היפה בנשים באיזו דרך תלך צאי לך בעקבי הצאן וכמו שפי' רש"י וז"ל התבונני בדרכי אבותיך הראשונים ר"ל הלא תמצא בכחך לעשות כל המעשים הראשונים שהנהיגו אותך ורעי את גדיותיך כחות הגוף והנפש על משכנות הרועים בשביל הרועים האלו שנתמשכנו