עוללות אפרים שמה

לאחור מענוה ליראה ומיראה לקדושה כו' וכן תמיד פחתו והלכו עד לבסוף יהפכו מוסרות ועול התורה לעול מלכות ודרך ארץ וזה מבואר למבין. ונראה שענין זה הנפלא נרמז במה שנאמר והעם לא נסע עד האסף מרים ר"ל עד שנאספה מצרעתה והמצורע חשוב כמת לכך נאמר ל' אסיפה במצורע כמו במיתת הצדיקים שנאמר ויאסף אל עמיו ור"ל שהעם לא נסע בסדר המדריגות שהזכרנו עד זמן אסיפת מרים אל המחנה אז ראו שהיסורין באים גם על הצדיקים לקחו מוסר אם אש אחזה בלחים מה יעשו קוצים כו': תקלח על ארבעה דב' מאורות לוקין

מקום ה לקוח ממה שארז"ל על ד' דברים מאורות לוקין על כותבי פלסתר ועל מעידי עדות שקר ועל מגדלי בהמה דקה ועל קוצצי אילנות טובות עכ"ל

נתן במאמר זה ד' סיבות המסבבת מיתת הצדיקים ובכולם אין לצדיק שום צד חטא ועון: הסיבה הראשונה היא שלפעמים הצדיק שואל את נפשו למות כאליהו שאמר קח את נפשי כי טוב מותי מחיי וזה בזמן שהצדיק רואה את הדור שפוחת והולך ומעשיו מקולקלים ואין לאל ידו למחות בהם א"כ טוב מותו מחייו שכן אליהו בחר במיתתו לפי שלא היה לאל ידו למחות בנביאי הבעל ובפרט בזמן שרואין בכלל העבירות חילול קדושת השי"ת שרבים פוערים את פיהם לדבר סרה על השי"ת בראותם שאין בידם ההצלחות הזמניות כפי רצונם וסוברים שהם עשוקים בדינם כי יחשבו עצמם לצדיקים ואין שום אחד מהם רואה חובה לעצמו כלל ותמיד הוא טהור בעיניו כמנהג דורינו ועליו אמר שלמה דור טהור בעיניו ומצואתו לא רחץ אעפ"י שבאמת דברו סרה ואין בפיהם נכונה הן לו יהי כדבריהם שהם צדיקים גמורים מ"מ אין להם מקום ללון שאין הקב"ה מזמן להם ההצלחות הזמניות כפי רצונם כי לעולם האדם חייב לבוראו ואין הבורא חייב לאדם מאומה כמו שהארכנו הסיפור לדבר מזה במאמר תק"ה ע"ש שכל המצות הם נעשים דרך תשלומים על כל הטובות שכבר עשה הקב"ה עמו מיום הולדו נמצא שמכאן ולהבא אין להם שום חוב על הקב"ה כי לעולם עושין בדרך תשלומין כאמור והקב"ה חוזר ונותן בהקפ' אך אם לא יתן בהקפה על זה אין תלונה כמבואר שם והתובעים שכר מצותם בחשבם שהם אינן חייבים מאומה אל השי"ת ואדרבה הוא ית' חייב להם ליתן שכר חלף עבודתם הם הנקראו משהי שטרות פרועים וכותבי פלסתר כמו שפירש"י פלסתר הם שטרות מזויפים כי הוא כותב שטר חוב על מי שאינו חייב לו מאומה וכשהדור פרוץ ומתרעמים על מדת הדין כשלא נעשה להם בעולם הזה כפי רצונם אז הצדיקים שואלים את נפשם למות משני טעמים א' מצד הנזק הגדול הנמשך מתלונה כזו שלסוף יבואו לידי כפירה בהשגחת השי"ת כי יאמרו לית דין ולית דיין חלילה וא"כ שוא עבוד אלהים חלילה ובדעה נפסדה זו יצאו לאפיקורסות מכל וכל ח"ו ואיך יבקשו לחיות ולמה זה להם חיים כשיראו גודל פרצה זו הפרוצה במילואה בחומות בית ישראל ובדרך זה מצינו שיונה ואליהו שאלו את נפשם למות כשראו שאין רצון האל ית' נעשה בארץ שכן אליהו אמר את מזבחותיך הרסו ואת בריתך עזבו וגו' טעם שני לפי שבזמן שהדור פרוץ וכופרים בהשגחתו ית' בזה הצדיקים ואנשי מעשה שפלים מאוד בעיני זולתם כי יאמרו שוא עבוד אלהים חלילה ואם כן בוודאי אין חייהם חיים ולפיכך שואלים את נפשם למות וזה"ש במאמר על כותבי פלסתר הם התובעים שטרות מזוייפים כאמור וראה התנא לפרט מדה רעה זו יותר מזולתה אע"פ שמצינו כמה מדות רעות ודרכים מקולקלים כפי הנראה מדה זו כוללת כל מיני פחיתות בעולם כבקשת הממון ויותרת הכבוד והשררה והקנאה והגאוה והתאוה בכולם יתרעם ויתלונן אם אין ידו משגת כפי רצונו החפץ המדומי ההוא אשר יצרו הרע מתאוה אליו בחשבו שהוא עשוק בדינו כאמור. הסבה השניה היא שלפעמים הקב"ה חושב להביא איזו אבדון לעולם מרעת יושבי הארץ ובייסורין ההם הקב"ה מתרה בבריות שישובו בתשובה ולפיכך הקב"ה לוקח הצדיקים מן העולם. או כדי שלא יראו ברעתם כמשה שאמר הרגני נא הרוג ואל אראה ברעתי ופירש"י ברעתם הוה ליה למימר כו' או כדי שאם יהיו גם הצדיקים בכלל היסורין ההם אם כן לעולם לא יבואו לידי תשובה כי יאמרו מאחר שגם הצדיקים בכלל הרעה ההיא א"כ בודאי לא בעוונם באה מכה זו ויאמרו שמקרה הוא להם וע"ד שנאמר על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וגומר ר"ל שאין תועלת בהכאה כי לא יקחו מוסר לעולם כי יאמרו מאחר שכל ראש לחלי וכל לבב דוי והמכה כללית אם כן בודאי מקרה הוא להם כי במכה כללית כך היא המדה שכיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין טובים לרעים כאנדרלמוסיא וזולתם וכן ביאר בעקרים במאמר רביעי פ' י"ג שביאר שם הרב הסיבות המחייבות רעות המוצאות לצדיקים ומכלל שהם נתפסים עם הכלל כמו שמצינו בדניאל וחביריו וירמיה שהגלו עם הגולה אשר הגלה נבוכדנצר אעפ"י שמצד עצמם לא היו ראוין לבא לידי מדה זו. הסיבה השלישית היא שביארה בעל העקידה פרשת שמיני וז"ל וכבר תועיל זאת ההשקפה להתיישב בה לב האנשים ולקרב דעתם על כל המוצאות מקוצר ימים ומהכרת זמנם וזה לא ימלט משיהיה מן המפקירים זמנם ללא צורך כו' והאריך שם הרב בלשונו ותורף הענין הוא ממה נפשך אם היה מן המוציאים זמנם בהבל ותוהו א"כ צדיק הוא ה' שהוציאו מן העולם כי למה זה לו חיים לתוהו אחר שאינו מרויח בחייו כלום וכ"ש אם היה מן המרבים אשמה בכל יום: ואם היה מן המשלימים חקם בזמן קצר ולמד התורה ועשה המעשים טובים בזמן קצר מה שלא יעשה אחר בשנים רבות אם כן כבר השלים חקו ולמה זה לו חיי העה"ז שרובם מכאובים כנודע מגדרם כל זה דברי הרב הנזכר ולדעתו יהיה ענין זה דומה למה שאנו רואין