עוללות אפרים שמד

האדם כשימות עליו איזו אדם גדול יושב אוהלים ר"ל בעל תורה זה"ש זאת התורה שהזכיר בכל הפרשה וכל התעוררות ההוא בא לאדם כשיראה אדם ימות באהל ר"ל עוסק בתור' שנאמר בה כי היא חייך ואעפ"כ מת א"כ בוודאי לא בחטאו מת כ"א חטאת הקהל הוא לפיכך כולם יפשפשו במעשיהם וישובו אל ה' בזביחת הפרה והעגל שהיצה"ר נמשל בהם ולפי שיש בפרשיות אלו זכות הרבים ע"כ ביקש משה שזכות הרבים יהיה תלוי בו ויהיה שני הלכות אלו נאמרים מיוצאי חלציו וזה מבואר וזהו שסמך לפרשת פרה סיבת פטירת אהרן ופטירת מרים והמשכיל יבין: תקלז ענין שמונה מסעות שנסעו ישראל לאחורי'

מקום ד בענין פטירת אהרן מצינו מבואר שהקב"ה בעצמו ובכבודו נותן סיבה זו למיתת הצדיקים לומר שלפעמים הצדיקים בלי עון ירוצון מן העולם והם מתים בעון זולתם כאמור זה"ש בפטירת אהרן ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן

וידוע שגם לפי פשוטו פרשה זו צריכה תיקון כמו שפי' רש"י שם במקומו וכי במוסרה מת והלא בהר ההר מת אלא שחזרו שמונה מסעות לאחוריהם כו' וכן הקשה רש"י שם מה ענין פרשה זו לשבירת הלוחות שהזכיר בסמוך לפרשה זו אלא לומר לך שקשה לפני הקב"ה פטירת הצדיקים כמו שבירת הלוחות. ומכאן אנו לוקחין ראייה על כל הדברים שאמרנו שכמו שבשבירת הלוחות היה הטעם שלא היו ישראל ראוין להם כשהיו חוטאים לפיכך סר צילם מעליהם דהיינו הלוחות שהיו מגינים על ישראל בצל החכמה האלהית א"כ הלוחות בחטאם נשתברו כך מיתת אהרן היתה בפשע יעקב כמ"ש בהדיא גם בגללכם התאנף ה' ובמדרש אמרו שמשה נקבר מול פעור לכפר על מעשה פעור וידוע שעבודתו היתה שהיו מתריזים רעי כנגדו זה"ש בגללכם לשון גלל כמו מכל גלוליכם וזה מבואר. וכתיב ובאהרן התאנף ה' מאוד. זה"ש ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן מקרא זה מדבר בפשע ישראל שהסיעו עצמם מן התורה ופנו אל השי"ת עורף ולא פנים ע"ד שנאמר ויסעו מהר ה' ודרשו רז"ל שנסעו מאחרי ה' כמו כן בפרשה זו הזכיר נסיעתם לאחור ולא לפנים כד"א נאצו את קדוש ישראל נזורו אחור כי נסיעת השלם נוכח ה' דרכו ונסיעת הרשעים היא מאחרי ה' דהיינו לאחוריהם כמ"ש כי פנו אלי עורף ולא פנים היינו שהולכים אחורנית ופניהם נסוגים מן השי"ת כמ"ש ואחוריהם אל היכל ה' וגומר ונסיעה זו היא בעצם הנסיעה מבארות שנאמר ובני ישראל נסעו מבארות רמז שפרשו מן השי"ת שנמשל לבאר שנאמר אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות נשברות וגומר ועזבו תורת ה' תמימה שנמשלה ג"כ לבאר שנ' יפוצו מעינותיך חוצה ונוזלים מתוך בארך זה"ש ויסעו מבארות שני מיני באר שהזכרנו. זהו שפי' רש"י שבנסיעה זו חזרו לאחוריהם כי בזמן שהם פורשים מן השי"ת ומתורתו זו היא בעצם הנסיעה לאחור כמו שאמרנו ובני יעקן שהזכיר הוא שם המקום כי אין המקרא יוצא מידי פשוטו שהיתה שם גם נסיעה מקומית ממש ומה שאמר כאן מבארות בני יעקן ובפרשת מסעי בסיפור המסעות לא הזכיר שם לשון בארות שנאמר ויסעו ממוסרות ויחנו בבני יעקן וכאן הוסיף לשון בארות זה ראייה עצומה לדברינו שלא הוסיף כאן לשון בארות רק לכדי לרמוז לנו מתוך פשוטו עוד נסיעה אחרת פנימית לבבית נסעו לאחוריהם והוא שפנו אל השי"ת עורף ולא פנים וזה"ש נסעו מבארות מוסרה רמז שבזמן שישראל נסוגים אחור מאת השי"ת אזי הם נותנים עליהם מוטות ומוסרות שעבוד מוסרות של היצה"ר והוא רמז כפשוטו על עול היצה"ר שדומה מתחלה לחוט ואח"כ לעבותות העגלה ומוסרות היינו עבותות של היצה"ר. זה"ש שם מת אהרן ר"ל נסיעה זו שנסעו מאת השי"ת היא היתה סיבת מיתת אהרן כי הסיר הקב"ה צילם מעליהם כד שלא יגין הצדיק עליהם או כדי שיקחו מוסר או כדי שכל א' יהיה מזורז למלחמת ה' כמבואר במשל שהזכרנו במאמר תקל"ב וכמבואר בפטירת רבה במאמר תקל"א ויהיה אומרו שם מת אהרן דומה ממש לאומרו לא ידעי דוכתיה חזי צפרי דעבדי מטללתא כו' ובדרך שנתבאר במקומו במאמר תקל"א ואמרו שם היינו דוכתיה וכאן אמר שם מת אהרן ר"ל זהו סיבה ומקום מיתתו ומספר שמונה מסעות שחזרו לאחור נ"ל ע"ד שאמרו במסכת ע"ג אמר ר' פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות. זהירות מביאה לידי זריזות כו'. ומנה שם שהמשכיל הנעתק ממדריגה למדריגה והולך לפנים ולא לאחור נעתק לפניו שמונה מסעות שהזכיר במאמר ההוא. מסע הראשון תורה מביאה לידי זריזות מסע הב' זהירות מביא לידי זריזות מסע השלישי הוא אומרו זריזות מביאה לידי נקיות מסע הד' הוא אומרו נקיות מביאה לידי פרישות מסע החמישי הוא פרישות מביאה לידי טהרה מסע הששי הוא אומרו טהרה מביאה לידי קדושה מסע השביעי הוא קדושה מביאה לידי יראת חטא מסע השמיני הוא אומרו יראת חטא מביאה לידי ענוה וזה אליביה דרבי יהושע שאמר ענוה גדולה מכולם יהיה בין הכל שמונה מסעות והעתקות. אך לדברי רבי פנחס בן יאיר שאמר ענוה מביאה לידי חסידות יהיו תשעה מסעות אך הדרוש שהזכרנו יהיה אליבא דריב"ל כאמור וסימן לדבר שסדר המסעות הוא מן התורה מתחיל המסע הראשון וסוף המדרגות הענוה זה"ש ויסעו ממוסרה רמז לתורה שנקראת מוסר שנאמר שמע בני מוסר אביך ודרשו רז"ל זו תורה שבכתב וסוף המסעות הר ההר רמז לענוה ע"ד שנאמר כל גיא ינשא ועוד ארז"ל כל המשפיל עצמו הקב"ה מגביהו וזהו הר ההר. וכאשר חזרו ישראל לאחוריהם ופנו אל השי"ת עורף ולא פנים אז החליפו המסעות לילך