עוללות אפרים שמג

עבודת השי"ת ולא משכה בעול תורתו ויורידו אותו אל נחל איתן מקום אשר לא יזרע ולא יעבד וזה ממש דוגמת נבואת יואל שנאמר ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה וגו' ומדרש רז"ל הוא ידוע שצפוני זה יצה"ר הצפון בלבו של אדם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה למקום שאין בני אדם מצויין להתגרות שם תקלד תבא עגלה שלא עשת' פירות זה"ש במקום אשר לא יזרע ולא יעבד ורז"ל דרשו תבא עגלה שלא עשתה פירות ותערף במקום שאינו עושה פירות ותכפר על הריגתו של זה שלא הניחוהו לעשות פירות ולפי דרכינו יהיו פירות אלו רמז למעשים טובים כד"א פרי צדיק עץ חיים וכתיב אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו וזה"ש תבא העגלה שלא עשתה פירות שמצד היצה"ר הנמשל לעגל לא למד ולפרה סוררה שאין האדם עושה פירות של מ"ט כאמור. ותערף במקום שאינו עושה פירות כי מאחר שהמקום ההוא אינו מוכן לישיבת בני האדם א"כ אינו עושה פרי צדיק וצמח צדקה מאחר שאדם אין שם לעבוד את ה' ותכפר על הריגתו של זה שלא הניחוהו לעשות פירות מ"ט ובזה מיושב זקן מופלג שאינו מוליד מאי איכא למימר או זקנה מופלגת אלא שבמעשים טובים ידבר. וכל זקני העיר ההיא ירחצו ידיהם רמז שישובו בתשובה כד"א רחצו הזכו הסירו רוע מעלליכם ונקט זקנים מלשון זה קנה חכמה כי החכם עיניו בראשו ויודע לפשפש במעשיו כי בוודאי דוקא החכם יבין כל אלה ולא יבינו כל רשעים כי הרשע לא ישית לבו לזאת כמ"ש הצדיק אבד ואין איש שם על לבו וענין העריפה לכפר על שפנו אל השי"ת עורף ולא פנים וענו ואמרו ידינו לא שפכה את הדם הזה ר"ל יתוודו על עונם אעפ"י שהוא מחולל מפשעינו מ"מ לא הרגנוהו בידים ממש ובודאי יש הבדל בין הגורם לעושה בידים. ועינינו לא ראו אף אם תאמר שגרמא כמעשה דמי מ"מ לפחות שגגה היא בידינו כי הדבר ההיא נעלם מעין השכלי לפיכך כפר לעמך ישראל אשר פדית ר"ל שנתת זה האיש השלם כופר נפשינו מאחר שהוא נתפס בעונינו א"כ בוודאי הוא פדיון שלנו. ואל תתן דם נקי וגומר כי בוודאי נקי הוא מכל חטא ואתה תבער דם הנקי כי תעשה הישר בעיני ה' רצה לומר כשתעשה הישר בעיני ה' אף לא תצטרך לכופר זה ואז לא יהיה דם נקי זה בקרבך ר"ל שלא ימות איש בלא זמנו ולפי שבפרשת עגלה ערופה נרמזה המדידה והשערה השכלית תקלה וירא את העגלות שפירש ממנו בפרשת עגלה ערופה לפיכך אמר אצל יעקב כששלח יוסף אחריו וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אותו ותחי רוח יעקב אביהם ויש להתבונן בענין זה איך היה יעקב בטוח בסימן זה שעדיין יוסף חי ומי יהיה לו ערב בדבר שיוסף לא הגיד הלכה זו לאחיו מיד כשפירש מאביו קודם שמכרוהו אלא הנכון אצלי שיוסף שלח לו העגלות כדי שיזכור בפרשת עגלה ערופה וכשיתבונן באותה פרשה אז ממילא ירגיש שיוסף חי לפי שבפרשה ההיא נאמר כי ימצא חלל וגו' לא נודע מי הכהו וגו' ויצא ומדדו כו' ר"ל ישערו במיתתו באיזו עון מת אם בעון עצמו או בעון זולתו כאמור וכשיתבונן בענינו של יוסף הצדיק יתבונן שלא בחטאו מת שהרי לא היה כ"א בן י"ז כשפירש ממנו ובב"ד של מעלה אין מענישין עד כ' שנה א"כ בוודאי בעון אביו קרה לו מה שקרה לו וכשיחפש יעקב איזו עון גורם לו אז יתבונן שלא היה בו חטא אחר כ"א מה שלא קיים מצות כיבוד אב ואם. צא וחשוב כמה שנים לא היה יעקב מקיים מצות כיבוד אב ואם ותמצא החשבון מכוון כ"ב שנה כמו שפי' רש"י בפרשת וישב בפסוק ויבך אותו ימים רבים היינו כ"ב שנה מאותו זמן עד שירד יעקב למצרים כו' וא"כ עונשו של יעקב מדה כנגד מדה שאחד מבניו לא יקיים בו מצות כיבוד בזמן ההוא וא"כ באותו זמן ששלח יוסף אחריו נשלמו כ"ב שנה אלו ואם היה יוסף מת א"כ היה נענש יותר מכ"ב שנה וא"כ יהיה העונש גדול מן החטא ואחר שיעקב היה חי עדיין ולא מת א"כ בוודאי גם יוסף חי לכך נא' ותחי רוח יעקב אביהם וק"ל. תקלו הקב"ה אשר הלכות עגלה ערופה בשם אליעזר ולפי שבפרשת עגלה ערופה נרמזה התשובה ע"כ מצינו לרז"ל שהקב"ה היה יושב ואמר הלכה משמיה דאליעזר עגלה בת שנתה פרה בת שתים וביקש משה רבינו ע"ה שאליעזר זה יהיה מיוצאי חלציו שנאמר ושם האחד אליעזר ולא לחנם נתאוה משה לזה שאליעזר זה יהיה מיוצאי חלציו הלא כמה תנאים אמרו כמה תילי תילים של הלכות ולא בקש אחד מהם שיהיה מחלציו. גם יש לדקדק למה אמר הקב"ה הלכה זו בעצמו אלא לפי שבשני פרשיות אלו נרמזה התשובה והוא היסוד שכל התורה בכללה תלוי בו כנודע מגדר התשובה כמ"ש רז"ל במדרש שהיה הקב"ה מחריט לפניו את העולם וראה שלא יהיה לעולם עמידה עד שברא את התשובה כו' לפיכך נתאווה משה ששני פרשיות יהיו נקראים על שמו כמ"ש רז"ל משה זכה וזיכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו וזהו שמצינו בפרשת פרה אדומה ויקחו אליך פרה אדומה דרשו רז"ל ממלת אליך שהפרה תהיה נקראת על שמך פרה שעשה משה במדבר וזה הדבר שדברנו שבפ' עגלה ערופה נרמזה התשובה וכבר בארנו ענין זה וממש דומה לענין זה נאמר בפרשת פרה אדומה וכן בעקידה פירש כל הפרשה על זביחת היצה"ר עיין בספרו וכמו שבפרשת עגלה ערופה נרמז שבזמן שימצא איזו אדם גדול חשוב חלל באדמה אז יפשפשו במעשיהם אלו שסבבו וגרמו מיתתו כך נאמר בפרשת פרה זאת התורה אדם כי ימות באהל ר"ל שכל עיקר התשובה שהזכיר בזביחת היצה"ר שנמשל לפרה סוררה אדומה על שם החטא האדום אשר אין בה מום ר"ל תמימה באדמימות ולא עלה עליה עול התורה כאמור כל זה יעשה