עוללות אפרים שמא

לאות במקומו כמ"ש הנה אנכי והילדים אשר נתן לי אלהים לאות ולמופת וגומר וא"כ גם בימי שאול ויהונתן לא נראה הקשת לפי שהיו צדיקים גמורים לכך אמר דוד בפטירתם ללמד בני יהודה קשת לומר מעתה בהעדר הצדיקים יצטרכו ללמוד סוד הקשת. משל על פטירת הצדיקים אך על פי דרכינו יתבאר ענין זה בדרך יפה ומתוקן ומקובל והוא בשנציע לביאור הקינה משל נכבד תחילה ואז נעמוד על ביאורה וזה תוארו של המשל. הלא ידעת אם לא שמעת כי מדינה גדולה היתה בעיי העברים ולה מלך גדול בעל מלחמה יועץ וחכם חרשים וכל דיירי ארעא ליה יפלחון והיו לי מדינות רבות בים וביבשה ומקום מושבו רחוק מאותה מדינה הגדולה. פתאום קרה מקרה שנתחברו כמה מלכים ונאספו למלחמה על המדינה ההיא. ובני המדינה שלחו למלכם שישלח להם עזר באופן שיוכלו להלחם בשונאיהם. ובאותה מדינה היה גבור אחד כגלית הפלשתי שהיו כל בני המדינה סומכין על גבורתו כי היה איש גבור חיל אחוז חרב מלומד למלחמה וסמכו כולם עליו שהוא ילחם מלחמתם אך לעת עתה פחדו פן לא יעמוד נגד עם רב זה לפיכך שלחו למלכם כאמור. מיד שלח המלך אחד מעבדיו אחר אותו הגבור ולקח אותו אליו. ויחרדו האנשים ויתמהו איש אל רעהו לאמר מה זה עשה המלך לנו שלא די שלא שלח לנו רכב בחור ואיזו עזר וסיוע אלא אפילו גיבור זה שהיינו סמוכים קצת עליו לקח ממנו. והיה ביניהם איש זקן חכם חרשים ונבון לחש אמר להם אני אגלה לכם כוונת המלך בלי ספק אינו חפץ לראות באבדן שלכם חלילה אלא שהוא יודע בכם ומכיר טבעכם שכלכם גיבורי חיל ואין כל אומה ולשון שולטת בכם בזמן שאתם מזורזים למלחמה זולת שגיבור זה הביא אתכם לידי עצלה שהייתם סומכים עליו כי הוא ילחם מלחמתכם ובסיבה זו לא למדתם תכסיסי מלחמה ואינכם מזורזים למלחמה. ועתה שרבו אויביכם מסביב ותלכו אחר הרגל שלכם ותסמכו על אותו גיבור יכול להיות שתהיו מנוצחים כי אין יכולת ביד הגיבור ההוא לנצח כל אויביכם מסביב אם לא תהיו לאנשים מזורזים. לפיכך לקח הגיבור ההוא מכם כדי שמהיום והלאה שוב לא תסמכו עליו ותשתדלו בהצלה בעצמכם ויאזור כל גבר חלציו למלחמה ויודע המלך בכם שאם תעברו חלוצים למלחמה אין כל אומה עומדת מפניכם ובסיבה זו תנצחו בודאי מיד נכנסו דברי הזקן ההוא באזניהם וערכו את עצמם למלחמה ואיש אל רעהו יאמר חזק והחלש יאמר גיבור אני ויצאו להלחם בכל אויביהם מסביב ובכל אשר יפנו יצליחו. ועתה מי כהחכם ומי יודע פשר דבר משל נכבד זה ושברו מבואר כמעט מעצמו כי המלך הוא מלכו של עולם ב"ה ובני המדינה אלו ישראל. והריחוק רמז שבגלות החל הזה נראה מקום מושב ה' רחוק כד"א למה ה' תעמוד ברחוק. והמלכים נתחברו בעמק שוה ללחום במדינה ההיא. והגיבור אשר במדינה ההוא שהיו כל בני המדינה מצפים וסומכים על גבורתו כי הוא האיש אשר ילך לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם רמז אל יחידי הדור והם הבני עליה והנם מועטים אחד מעיר ושנים ממשפחה זעיר שם זעיר שם והם גיבורי כח לשמוע בקול ה' על המים התורניים ועיני כל ישראל עליו שזכותו ועמוד להם להציל את בני דורו בזכותו מן האויבים שמבחוץ ומבפנים. ועתה גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם ואל ה' הוא יודע וישראל גם הוא ידע. שכל איש מישראל אלו היו רוצה לפשוט בגדי העצלות ולבש בגדים אחרים בגדי זריזות להיות זריז ונשכר לעמוד על נפשו לעזוב הבלי העולם וחמדותיו רק ביראת ה' כל היום ללחום מלחמת ה' וירק את חניכיו ילידי ביתו הם כלי המעשה ואנשיה מעט שבעיר קטנה אלו האברים המיוחדים לידיעת החכמה ועשיית המצוה והם כסולם לעלות וכראות את פני האדון ה' צבאות לאהבה את ה' ולדבקה בו והדבקים בה' ובתורתו כלם חיים ומשכילים ואין שטן ואין פגע רע במגורם ולא יגע בהם שום רע כמ"ש איש חרבו על יריכו מפחד בלילות ודרשו רז"ל שזה מדבר בתורה שהיא כלי זיינם של ישראל מפחד בלילות היינו מפחד הגלות שנמשל ללילה כמ"ש חרב פיפיות בידם לעשות נקמה בגוי' וכבר בארנו בחבורינו עיר גיבורים פרשת בלק שחרב פיפיות היינו התורה והתפילה התלוין בפה זהו פיפיות שני פיות בסוד אומרו כי הבכור יכיר לתת לו פי שנים וע"ד אומרו ויהי נא פי שנים ברוחך אלי וגומר ושם כל הענין מבואר. ועתה ידוע שהתורה והמצוה לא בשמים היא ולא מעבר לים היא כי קרוב הדבר מאוד בפי כל איש מישראל יצא בראש החלוץ וכלי זיינו עליו וכל אחד מישראל אלו היה רוצה לא היה צריך לזכות אחרים כמו שנאמר אל ההרים לא אכל זה שלא אכל בזכות אבותיו כי בודאי כל איש בר לבב אינו צריך לסמוך על זכות אחר מאחר שבידו ובכחו לקבץ זכיות לעצמו בטוב בחירתו מצד מעשיו כמ"ש במדרש אמר משה והלא כל איש מישראל יכול לעשות היכל ומקדש ומלך לעצמו כו' אחר שהבחירה והרשות נתונה לכל איש מישראל לעשות חיל ביראת ה' ובתורתו כי הוא כלי זיינם של ישראל שבו היו מנצחים כל אומה ולשון. אך שעל הרוב הם מתרשלים בתורה ומצוה מצד שהם סמוכין על כח חכמי הדור ומנהיגיו והוא כשרואין בדורם איש נכבד יחיד וחסיד וצדיק סומכין על זכותו וחושבים כי הוא ילחם מלחמתם והיא יגין בעד כל הדור ובסיבה זו הם עוזבים את תורת ה' ואיש לבצעו פונה ואומרים אפשר לעולם להתקיים ע"י אחרים ואין כל אדם חייב להיות למדן ובעל מעשה וזה הדבר שהזכרנו במשל זה שהיה פלא בעיני ההמון שלקח מהם המלך זקן זה מצינו ראייה אליו ממדרש רז"ל גדולה מיתת הצדיקים לפני הקב"ה יותר מן צ"ח קללות שבמשנה תורה ומן חורבן המקדש דאלו כאן נא' והפלא ה' מכותך ובחורבן נא' ותרד פלאים. ואלו כאן נאמר הנני יוסף להפליא העם הזה הפלא ופלא ואבדה