עוללות אפרים שלז

הוא עשיר הרי הכתוב קראו דל כמ"ש רז"ל אשרי משכיל אל דל אין דל אלא חולה כו' וזה לפי שכל ממונו אינו שוה לו כי לא יוכל להשתמש בו כלל בהיותו מוטל על ערש דוי ועוד שכל המבקרו מבחין בחסרונותיו ובדברים שהוא צריך להם עד שברוב המקומות נוהגים לעשות פקידים וגזברים הממונים על ענינים כאלו ובדרך זה יהיה פקודת כל אדם לשון מינוי שהם פוקדים עליו ויבקרו אותו כבקרת רועה עדרו וזה בוודאי ג"ח שאין לו שיעור כנודע. התועלת הרביעי הוא לשמח את נפש החולה כי יתן שמחה בלבו בראותו שהוא חשוב בעיני הבריות והרי הוא מן מתי מספר עד שרבים יבקרוהו והשמחה סיבה גדולה להקל חוליו מעליו כמ"ש רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה וזה כשאין מבקרין אותו אז יהיה לו רוח נכאה כי יראה שהוא בזוי בעיני זולתו וזה סיבה להכביד עליו חליו ובדרך זה יהיה פקודת כל אדם לשון מספר כי יחשוב שהוא מן האנשים החשובים והספונים שיש להם מספר כנודע מדרך החשובים. וזהו שאמר משה לבני קרח אם פקודת כל האדם יפקד עליהם שבני אדם יבקרום על מטתם ויתגלגלו על ידיהם כמה טובות לזולתם אז אני מודה שלא ה' שלחני והרי הם טובים ממני. א שהביקור הוא לכדי שבן גילו יטול ממנו חלק ואני אומר שלרוע דרכם ומעשיהם אין להם בן גילם כלל כי אין להם דמיון וחבר ואם כן אם יבקרו אותם בני אדם בוודאי יש בני גילם וא"כ יפה אמרו הלא כל העדה כלם קדושים בזה וא"כ לא ה' שלחני. ב שהביקור הוא לזכות הרבים שיזכרו וישובו אל ה' והקב"ה מגלגל זכות ע"י זכאי ואם הקב"ה מגלגל איזו זכות על ידם א"כ בוודאי הם ראוים לגדולה יותר ממני ע"ד בקרובי אקדש כמו שפי' רש"י במקומו שהקב"ה נקדש בקרוביו דוקא ואם כן לא ה' שלחני. ג שהביקור הוא לצרכם והמבקרים ממונים על זה להמציא להם די מחסורם ואם הם ממונים גם עליהם אם כן גם המה טובים כמוני ויפה אמרו כי כל העדה כלם קדושים כו'. ד שהביקור הוא כדי לקרר דעתו שיחשוב שהוא מן מתי מספר ומן הספונים והחשובים ואם בדרך זה יתבקרו בחליים אז בוודאי יפה אמרו שכל העדה כלם קדושים כו' אמנם אם בריאה חדשה יברא ה' ולמפרע יראו שלא היו בכלל כל המעלות הללו הנה בזה ולא בזולתו יכירו כל באי עולם כי נאצו האנשים את ה' ולא היו ראויין שיתגלגל שום זכות על ידם כאמור. תקכח אשרי משכיל אל דל כו' ומצינו סמך לד ד' טעמים אלו ממה שארז"ל בנדרים פרק אין בין המודר אמר רב יהודה אמר שמואל כל המבקר את החולה ניצול מדינה של גיהנם שנאמר אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה' אין דל אלא חולה מדלה יבצעני וכה"א מדוע אתה ככה דל בן המלך ואין רעה אלא גיהנם שנאמר וגם רשע ליום רעה ואם בקרו מה שכרו. מה שכרו כדאמרן ניצול מדינה של גיהנם אלא מה שכרו בעה"ז ישמרהו ויחייהו ואושר בארץ ואל תתנהו בנפש אויביו ישמרהו היינו יצר הרע ויחייהו מן היסורין ואושר בארץ שהכל מתכבדין בו. ואל תתנהו בנפש אויביו שיזדמנו לו ריעים כנעמן שרפאוהו מצרעתו ואל יזדמנו לו ריעים כרחבעם שחלקו מלכותו. וכפי הנראה שפרט בעולם הזה למבקרו ד' מיני שכר והם בעצם ד' מיני תועלת שהזכרנו. א שבן גילו וריעהו מחסר ממנו חלק ס' כאמור זה"ש ואל תתנהו בנפש אויביו שיזדמנו לו ריעים כנעמן שרפאוהו מצרעתו כו' כי האויב הבא לבקרו אינו בן גילו ואינו מחסר ממנו מאומה. ב שהביקור גורם להביאו לידי זכירה שיפשפש במעשיו זהו ישמרהו מיצה"ר המחטיא את האדם וע"ד שאמרו במסכת ברכות לעולם ירגיז אדם יצ"ט על היצה"ר אי אזיל מוטב ואי לא יזכור לו יום המיתה כו' וידוע שהביקור מזכירו יום המיתה בלי ספק וזה סיבה לביטול היצה"ר ויזכור וישוב אל ה'. ג שהביקור הוא לצרכו להמציא לו הדברים שהוא צריך להם לרפואה זה"ש ויחייהו מן הייסורין. ד שבביקור הזה הוא מקרר דעתו לומר שהוא מן הנכבדים כאמור זה"ש ואושר בארץ שהכל מתכבדין בו כו' וזה הכל מדה כנגד מדה. ולפי שביום השבת אין מתעסקין ברפואות אם אין בו פיקוח נפש לכך ראוי לפחות להזכיר לפניו ד' ענינים אלו תקכט שבת היא מלזעוק כו' זהו שמצינו בפ"ק דשבת הנכנס לבקר את החולה בשבת אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ר' מאיר אומר יכולה היא שבת שתרחם עליך רבי יהודה אומר המקום ירחם עליך ועל חולי ישראל רבי יוסי אומר המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל. שבנא איש ירושלים בכניסתו היה אומר שלום וביציאתו היה אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורחמיו מרובים ושבתו בשלום ע"כ. לא דברו האדירים האלו שינוי לשונות אלו כ"א כנגד ארבע טעמים שהנחנו. א שבן גילו נוטל ממנו חלק א' מן ס' נמצא שקצת החליות מוטל עליו. כנגד זה אמר רבי יהודה המקום ירחם עליך ועל חולי ישראל רמז על מקצת החליות המוטל על בני גילו אך רבי יוסי אומר שטוב הוא שלא להוציאו מן הכלל ויאמר בתוך חולי ישראל כי זכות הרבים עדיף ע"ד בתוך עמי אנכי יושבת. ב שביקור זה גורם כרבים שיפשפשו במעשיהם וישובו אל ה' ויזעקו ויתחננו לפניו על פשעם ומעלם אשר מעלו בו ית' לזה אמר הת"ק שבת היא מלזעוק כו'. ג שביקור זה להמציא לו צרכיו ורפואותיו מה שאין יכולין לעשות כל כך ביום השבת לזה אמר ר"מ יכולה היא שבת שתרחם עליך שבזכות השבת ירפא לו השי"ת ולא יצטרך לרפואותם. ד שביקור זה גורם להקל מעליו חוליו בחשבו שהוא חשוב בעיניהם זה"ש שבנא שלום בבואו ובצאתו כדרך שמקדימים בשלום האנשים הספונים והחשובים