עוללות אפרים שלו

ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וכתיב ציון במשפט תפדה ושביה כצדקה. אכי"ר. ועיקר הצדקה היא לעניי תורה והוא להחזיק ידי לומדי תורה כמ"ש אשריכם זורעי על כל מים שהזריעה דהיינו צדקה תהיה על כל מים דהיינו תורה וכמו שכתוב שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך ר"ל אף ע"פ שכל בעל סחורה אינו שמח עדיין בצאתו לדרך לסחורה כי מי יודע בפגעים המתרגשות לרגעים בדרך כי כל הדרכים בחזקת סכנה כי אם עיקר שמחתו בשובו לביתו אבל זבולן ישמח גם בצאתו מאחר שישכר באוהליך עוסק בתורה והוא טורח בשבילו הרי הוא משלוחי מצוה הבוטחים בה' שאינן ניזוקין ושישלח ה' את הברכה באסמיהם. אכי"ר: עמוד ד מאמר תקכו מנין לביקור חולי' מן התור'

גרסינן במסכת נדרים אמ' רשב"ל מנין לביקור חולים מן התורה שנאמר אם כמות בל האדם ימותון ופקודת. כל האדם יפקד עליהם מאי משמע אמר רבא אם כמות כל ארם שהם חולים ומוטלים על ערסותיהם ובני אדם מבקרין אותם כו' פי' רש"י זה"ש אם פקודת כל האדם שזהו ביקור חולים

אם התכלית בביקור החולים לתועלת המבקר והמבוקר א"כ חובה מועל על כל בר משכיל להיות זהיר בחומר מצוה זו כי רבה היא ויש לה ד' תועלת גדולים כמו שיבוא

הקדמת ענין זה מבואר שהביקור יש לו ד' מיני תועלת ולשון פקידה כולל ארבעתן וזה כי מלת פקידה יש לו ד' פירושים. א מה שהוא לשון חסרון כמו ולא נפקד ממנו איש. ב מה שהוא לשון זכירה כמו וה' פקד את שרה. ג מה שהוא לשון מינוי וגזבר כמו ויפקד המלך פקידים. ד מה שהוא לשון מספר כמו כל העובר על הפקודים ולעומתם מצינו בענין הביקור שיש בו ד' מיני תועלת התועלת הראשון הוא מה שארז"ל כל המבקר את החולה גורם לו שיחיה כו' תקכז נוטל אחד מן ששים מחליו וזה לפי שכבר אמרו שהמבקרו נוטל אחד מן ס' מחליו ודבר זה נראה לפרש לפי שהוא מן הידוע ארז"ל שיתין רהיטי רהיט כו' נמצא שס' מיני חלאים רודפים אחר האדם בכל יום וכלם סיבת המות וסמך לדבר תבא בכלח אלי קבר בכלח גי' ששים רמז לשיתין רהיטי רהיט שכולם סיבת ההבאה אלי קבר ואם כן הכח החיוני שבאדם בטל בששים כדין כל ביטול איסורים שבתורה וזה החולי בוודאי השיגוהו שיתין רהיטי אלו ויש לחוש למיתה שהחיוני יתבטל מכל וכל בשיתין אלו לפיכך המבקרו ונוטל ממנו חלק א' מששים נשארו רק נ"ט ואז לא יתבטל הכח החיוני לפיכך אמרו המבקרו גורם לו שיחיה כו' כי הוא מחסר ממנו חלק א' מן ס'. וטעם הנטילה הוא לפי שכבר אמרו שזה דווקא בבן גילו לפיכך כשהוא רואה את בן גילו חזק ובריא אולם אז יתחזק בדעתו לומר גם אני לא נופל ממנו ואז יתחזק הרוח שבו כע"ש רוח איש יכלכל מחלהו וגומר ובזה יתנחם ויקל עליו חליו. או מדת הדין יקטרג עליו לומר הרי הוא בן גילו ומה נשתנה זה מזה עד שהדין נותן להטיל עליו חלק א' מן ס' וזה סיבה להקל חוליו ולחסר ממנו חלק ס'. זה"ש ופקודת כל האדם יפקד היינו לשון חסרון המורה על חסרון ס' ודורשי רשומות אמרו שזהו שנאמר ביעקב הנה בנך יוסף בא אליך הנה בגי' ס' כי מתחלה בבואו היו בו כל ששים חלקים אלו ולסוף כאשר בא יוסף שהיה בן גילו של יעקב כמ"ש כל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף כו' מיד ויתחזק ישראל וישב על המטה המטה בגי' נ"ט לומר שנחסר ממנו חלק א' מן ס' וזהו התועלת הראשון הבא מן הביקור כנגד לשון חסרון כאמור התועלת השני הוא תועלת המבקר שהביקור גורם לו לפשפש במעשיו כי יראה בפחיתת האדם וישיב אל לבו לאמר מה אני ומה חיי הלא גם אנכי מזומן למקרים ופגעים כמותו ובסיבה זו ישיב אל לבו לתקן מעלליו ע"ד שנאמר טוב ללכת אל בית אבל וגו' והחי יתן אל לבו ועל זה אמר הנביא הוי אומרים לרע טוב ולטוב רע שמים אור לחושך וחושך לאור שמים מר למחוק ומתוק למר זכר הנביא קלקול מעשיהם על זה הקב"ה דן אותם מדה כנגד מדה לפי שאומרים לרע טוב ולטוב רע ע"כ הקב"ה שולח בהם כל נגע וכל מחלה ומדרך החולה שעל כל דבר שהוא רע לו ולחליו יאמר כי טוב הוא ועל הטוב רע כנודע מגדר החולי. וכן על ששמים מר למתוק כו' לפיכך הם נידונים בחלאים וכבר נודע מדרכי החולי שכל דבר מתוק וטוב באמת כבשר ודגים ויין וזולתם לו הם מרים כנודע וכל עשב מר ורע הוא רפואתו באמת כנודע וכן על ששמו אור לחושך לכך הקב"ה מביא חלאים על שונאי ישראל ומדרך החולים לשום אור לחושך כי ביום מאפילין החלונות. וחושך לאור שבלילה מדליקין נרות בחדרם וכל זה הוא הערה וסיבה עצומה להביא את המבקרו לידי זכירה שיזכרו וישובו אל ה' ויפשפשו במעשיהם וזהו פקודת כל האדם לשון זכירה שהביקור הוא כמזכיר את הבריות לאמר שובו מדרכיכם כאמור והוא דוגמת אומרו ויעמוד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה והוא כשיעמוד בין החיים ויתבונן גם על המתים זכירה זו מביאה אותו לידי זריזות שיזכור שאחרית החיים הוא אל המתים ובסיבה זו ישליך מנגד עינו כל חמדות מדומות והוא דוגמת המבקר חולה העומד בין חיים למות וזה מביאו לידי זכירה שישוב אל ה' וירחמהו כאמור זה"ש ופקודת כל האדם היינו זכירת סוף כל האדם יפקד עליהם ר"ל יזכר עליהם מתוך הבקור וק"ל. התועלת השלישי הוא הנגלה והמפורסם לבקרו ולהמציא לו כל צרכיו אם איש עני הוא ואף אם