עוללות אפרים שלב
Ollolot Efraim 332 · עוללות אפרים · free full Hebrew text
Open in the reader →זה מהידוע שהעין הרע מחסר ממונו של אדם ונמצא יד זולתו שולטת בממונו וזכה יוסף למה שנאמר בן פורת עלי עין וארז"ל אל תקרי עלי עין אלא עולה עין שאין עין הרע שולטת בזרעו של יוסף ולכל זה זכה יוסף מצד הצדקה שעשה עם אביו ואחיו שנאמר אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וגומר וכתיב טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל ונמצא שבזכות שהיה טוב עין זכה שלא תשלוט בו עין הרע כי מי שמונע עצמו מן הצדקה הוא מצד שעינו רעה בשלו ובזולתו כמ"ש לא יתן כו' עינו רעה בשלו כו' תקיד סוד עפרון חסר וי"ו וארז"ל טוב עין הוא יבורך וזהו שאמרו דורשי רשומות על עפרון שהיה רע עין לפיכך נכתב בתורה חסר וי"ו שעולה למספר רע עין ונראה ליתן טעם לחסרון הוי"ו לפי שארז"ל אין נותנין כוס של ברכה אלא לטוב עין שנ' טוב עין הוא יבורך קרי ביה יברך וכפי הנראה שהקרי והכתיב מראה שניהם אמת ע"ד שארז"ל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות כו' לפיכך מי שהוא טוב עין ונותן מלחמו לדל מתברך בשש ברכות לכך נא' יבורך בתוספת וי"ו וקרי ביה יברך לפי שמברך לזולתו כד"א ברכת אובד עלי תבא ע"כ יבורך כי אין הקדוש ברוך הוא נותן כוס של ברכה ר"ל שאינו משפיע מברכתו כ"א למי שהוא טוב עין והמשיל השפע הבא ממקור הברכות לכוס מלא על כל גדותיו כד"א כוס ישועות אשא וכתיב ה' מנת חלקי וכוסי. וקרי ביה יברך ויבורך לפי שיברך לזולתו ע"כ יבורך בשש ברכות לפיכך עפרון שהיה רע עין נכתב בתורה חסר וי"ו לומר שאינו מתברך בשש ברכות אך יוסף שהיה טוב עין ולא היתה עינו רעה באחיו וכל בית אביו זכה לברכה זו שלא תשלוט בו עין הרע המחסר ממונו של אדם נמצא יד זולתו שולטת בו לחסרו אך הנותן צדקות והוא בעל עין טובה אין יד זולתו שולטת בו וזהו בעצם כוונת אומרו אויביו נופלים לפניו חללים שנ' בהם ינגח עמים ר"ל לא זו שאין יד זולתו שולטת בו אלא אפילו הוא שולט בזולתו עד שאויביו נופלים חללים לפניו שנאמר בכור שורו הדר לו וזה רמז על הפרנסה ועל הכלכלה שהיה מפרנס זולתו כשור זה הגורם התבואה והפרנסה בעולם כמ"ש ורב תבואת בכח השור לכך אמר לפי שהיה לו הדרת השור לפיכך קרני ראם קרניו לנגח בזולתו ולנצח כל אויביו נמצא שבלשון ראשון אמר וזוכה לנחלה כיוסף היינו שלא תשלוט בו עין הרע דהיינו יד זולתו ובאיכא דאמרי מוסיף לומר שלא זו שאין אחרים שולטין בו אלא אפילו הוא שליט בזולתו עד שנופלים לפניו. תקטו ביאור אלומותיו של יוסף וראייה מאלומותיו של יוסף שנ' והנה אנחנו מאלמים והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבנה אלמותיכם ותשחוין לאלומתי הורה ההבדל שבין אלומות של טוב עין כמותו ובין אלומות של רע עין כמותם כי מהידוע שאחיו היו קנאים כמ"ש ויקנאו בו אחיו והיתה עינם רעה באחיהם על דבר מועט דהיינו כתונת פסים ורז"ל דרשו נקוד על את שהלכו לרעות את עצמן ולא את זולתם כי לא היו בעלי חנינה כמ"ש בהתחננו אלינו ולא שמענו אלומות כאלו אין להם תקומה כמ"ש וחושך מיושר אך למחסור לכך נא' והנה תסבנה אלמותיכם כי לסוף יצטרך לבריות ויסבב מעיר לעיר להשתחוות לזולתו על ככר לחם אמנם האלמות של הבעל צדקה כיוסף קמה וגם נצבה שיש לתבואה ההיא קיום נצחי והתיצבות ואין יד זולתו שולטת בו כלל כמ"ש צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד וזה נאמר על יוסף שקרנו תרום בכבוד שנאמר וקרני ראם קרניו. צדקתו עומדת לעד כמ"ש והנה קמה אלומתי וגם נצבה הה"ד טוב איש חונן ומלוה וגו' סמוך לבו לא יירא עד אשר יראה בצריו פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד. זה"ש אויביו נופלים לפניו שנא' עד אשר יראה בצריו זה"ש מונבז ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו שנ' צדק ומשפט מכון כסאך כי הוא דומה למי שבונה בשמים מעלותיו שאין ידי זולתו שולטת בו ומה שאמר במאמר זוכה לנחלה כיששכר וזה לפי שנ' אשריכם זורעי על כל מים וגו' וזה רמז שעיקר הצדקה היא המהנה לומדי תורה מנכסיו זה"ש זורעי על כל מים שהזריעה דהיינו הצדקה תהיה על כל מים דהיינו התורה לפיכך אמר זוכה לנחלה כיוסף ויששכר כי מצד הצדקה זוכה לנחלה כיוסף כאמור ומצד התורה זוכה להיות בן תורה כיששכר שנ' בו יששכר חמור גרם. אמנם באיכא דאמרי מוסיף לומר זוכה לבינה כיששכר ר"ל זוכה להבין דבר מתוך דבר כי ידוע ההבדל שבין חכם לנבון כי החכם מבין מה שיקבל מרבותיו והנבון מבין דבר מתוך דבר. זה"ש בלשון ראשון זוכה לנחלה כיששכר היינו להיות חכם במה שקיבל וירש מרבותיו דהיינו נחלה. ובאיכא דאמרי מוסיף לומר שהוא זוכה לבינה כיששכר היינו להבין דבר מתוך דבר מעצמו וזה מבואר. נמצא מבואר מאלומותיו של יוסף הקיום הנצחי שיש לממונו של ההולך צדקות שאפילו ידי המערכה אינן שולטת בו כלל כמ"ש והנה השמש והירח והכוכבים משתחוים לי רמז לכוכבי המערכה שהוא שליט בהם ואין הם שולטים בו. זה"ש הלך ילך ובכה נושא משך הזרע כי הצדקה נמשלה לזריעה כמו שאמרנו ואע"פ שנותנה בדמעה מ"מ לסוף בא יבא ברינה נושא אלומותיו כאלומות של יוסף שנ' בהם קמה וגם נצבה כי הוא הממון שיש לו קיום עולמים כמ"ש יש מתרושש והון רב הוא המפזר ממונו לצדקה וחושבין עליו שבסיבה זו יתרושש ואינו כן כי אדרבה פיזור זה גורם להיות לו הון עתיק וכן בהפכו יש מתעשר וגומר וק"ל וזה"ש ה' צלך על יד ימינך ושמעתי אומרים כי הצל של היד עושה הכל מה שהיד עושה אם ידו פתוחה גם צלו נראה יד פתוחה וכן קמוצה כך הקב"ה הוא כצל לידו שאם ידו קמוצה אזי גם יד הקב"ה קמוצה מליתן לו ואם ידו פתוחה אזי גם יד הקב"ה פתוחה לו ובזכות הצדקה