עוללות אפרים שלא

חונן דל נמצא הנותן מלחמו לדל כאלו הוא נותן אליו ית' נתינה דרך הלואה שהרי על כל פנים ישלם לו הקדוש ברוך הוא כפלי כפלים שנאמר יש מפזר ונוסף עוד נמצא שהנתינה לדל היא בעצם הנתינה למעלה עד שבסיבה זו ירד השפע מלמעלה ויחזור הדבר בסיבוב כמו שאמרנו וזהו שאמר מונבז אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה שנא' אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף גם ה' יתן הטוב וארצינו תתן יבולה צדק לפניו יהלך וגו' הורה בפסוקים שהנותן צדקה נקרא גונז למעלה וממשיך השפע מלמעלה למטה לכך אמר כשאמת מארץ תצמח והיינו צדקה שנא' וזורע צדקה שכר אמת והוא החסד של אמת גורם שהצדק נשקף משמים וישפיע זה"ש גם ה' יתן הטוב ויחזור וישלם לזה שהלווה לו עד שארצינו תתן יבולה ואז הצדק שעשה יהלך לפניו והוא מבואר וזה דווקא בזמן שהוא עושה חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום גמול כי זה דומה למי שמלוה בריבית. תקט צדקה תרומם גוי אלו ישראל וארז"ל השלחן דומה למזבח וזה"ש צדקה תרומם גוי אנו הצדיקים וחסד לאומים חטאת אלו הרשעים שאינן עושין כ"א להתגדל כו' ר"ל שעושין להתגדל ולהרבות ממונם וחסד זה חטאת הוא כאלו הלוה בריבית אמנם הצדקה שהצדיקים עושים חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום גמול צדקה זו תרומם גוי ע"ד ואני גנזתי למעלה כי הוא נקרא מלוה ה' וסופו להפרע על כל פנים אך שלא יתכוין לזה אעפ"י שארז"ל עשר בשביל שתתעשר כו' שנאמר ובחנוני נא בזאת וגו' דווקא במעשר התורה ולא בסתם צדקה. או יאמר צדקה תרומם גוי ע"ד שארז"ל במסכת חגיגה ששלחנו של אדם מכפר כמו המזבח כמו שדרשו שם פתח במזבח וסיים בשלחן כו' נמצא שהצדקה שהצדיקים עושין מכפרת לפיכך אינן צריכין לחטאת לכפר עליהם. אבל הצדקה שהרשעים עושין מאחר שאינן עושין כ"א להתגדל אינה מכפרת והם צריכין לחטאת לכך נאמר וחסד לאומים ים חטאת ומה שאמרו שהשלחן מכפר כמו המזבח שאין מקריבין עליו כ"א דבר מועט כבש אחד בבקר וכבש אחד בין הערבים ועשירית האיפה סולת ומדבר מועט כזה הקב"ה משפיע לכל העולם שובע שמחות וצידה שלח לשובע לכל הנמצאים כך שלחנו של אדם מדבר מועט שהוא נותן משלחנו לרעבים הקב"ה משלם לו כפלי כפלים תקי יותר העני עושה עם הבעל הבית כמ"ש בויקרא רבה אמר רבי סימון אמר ריב"ל יותר ממה שהבעל הבית עושה עם העני עוד יותר העני עושה עם הבעל הבית שכך אמרה רות לנעמי שם האיש אשר עשיתי עמו היום בועז עשה עמי אין כתיב אלא עשיתי עמו ע"כ. ונראה שעל זה נאמר גומל נפשו איש חסד שהחסד שהוא עושה לנפשו הוא עושה והוא מבואר לפי דרכינו שהעני עושה עמו יותר לפי שבעד כל פרוטה שהוא נותן לעני הקב"ה משלם לו כפלים כמ"ש הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות כו' נמצא שעושה עמו יותר ויותר ובזה השלחן שממנו הוא מאכיל רעבים דומה למזבח תקיא המהנה תלמידי חכמי' כאלו הקרי' תמידין ובדרך זה אמרו בפ"ק דברכות כל המארח ת"ח בתוך ביתו ומאכילו ומשקהו ומהנהו מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב תמידין שנאמר עובר עלינו תמיד והוא מבואר לפי דרכינו שהתמיד אינו כי אם דבר מועט וממנו נתמלא כל העולם אורה וששון ושובע שמחות כאמור כך היא הצדקה בשביל דבר מועט יקנה לנפשו כל מיני הצלחות העה"ז והעולם הבא כמו שיתבאר בסמוך כל דבר על מכונו בשכר הצדקה: ב אבותי גנזו במקום שהיד שולטת ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת: תקיב ענין אין היד שולטת בצדק'

זה מבואר ממה שסופר במעשה בחסיד אחד בעקידה פרשת נצבים באחד שהיה עשיר במאוד מאוד ושאלו המלך שיגיד לו מספר ממונו וכבוד עשרו אשר גדלהו המלך ה' צבאות והוא נשבע בחייו שאין לו יותר מכך וכך והמלך כעס עליו כי היה מפורסם לכל באי שער עירו שהיה לו עשר ידות יותר ממה שהגיד והוא השיב למלך את כל אשר אתה רואה לא לי הוא בהחלט שהרי אינו ברשותי ובידך ליטלו ממני מתי שתרצה אמנם הסך שהגדתי לך הוא מה שהוצאתי בצדקות וחסדים שעשיתי והוא שלי בהחלט ואין שום יד זולתי שולטת בו כלל וישמח המלך על דבריו כי נמצא בפיו נכונה. ע"כ וכן אמר שלמה אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח וגומר ר"ל במה שהוציא על ענינים רוחניים אין שום בריה שולטת בו כלל ובדרך זה הענין כפשוטו ואינו צריך ביאור. תקיג הנותן צדקה אויביו נופלים לפניו וזוכה לגדולה כיוסף ויששכר אך נראה להוסיף ביאור בענין זה ממה שמצינו לרז"ל שאמרו שהנותן צדקה אויביו נופלים לפניו חללים א"כ איפה זהו הדבר שאמר מונבז ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת כי בזכות הצדקה אין שום יד זולתו שולטת בו אדרבה כל אויביו נופלים לפניו חללים כמו שמצינו בפרק קמא דבבא קמא אמר רבי יוחנן מ"ד אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחומר כל העוסק בתורה וגמילות חסדים זוכה לנחלת שני שבטים אין זריעה אלא צדקה שנאמר זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד ואין מים אלא תורה שנאמר כל צמא לכו למים. השור והחמור זוכה לנחלה כיוסף שנא' בו בכור שורו הדר לו וזוכה לנחלה כיששכר שנאמר יששכר חמור גרם ואיכא דאמרי אויבים נופלים לפניו חללים כיוסף שנאמר ינגח עמים וזוכה לבינה כיששכר שנ' ומבני יששכר יודעי בינה לעתים עכ"ל ומאמר זה כולו הוא ממש דוגמת אומרו ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו וזה שאמרו זוכה לנחלה כיוסף כי