עוללות אפרים שכח
Ollolot Efraim 328 · עוללות אפרים · free full Hebrew text
Open in the reader →מה שהוא אוכל לחמו בדאגה ובעצבון יאכלנה כי אינו בטוח על יום המחרת כמ"ש רז"ל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר הרי זה מקטני אמנה ר"ל שהוא מזרע קטני אמנה שאם היו אבותיו בעלי אמנה אז לא היה צריך לדאג על יום המחרת כי כבר נאמר נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם וכתיב כל היום חונן ומלוה וזרעו לברכה ומעתה מבואר לפנינו המאמר שהתחלנו בו שהלכות תפלה אנו למדין מחנה שהתפלה צריכה כוונת הלב וחיתוך שפתים וקול דממה דקה ואנו למדין מחנה שהתפלה והבקשה תהיה דוגמת תפלת חנה שהתפללה על הזרע לשם ה' לא לשם שום הנאה שכן אמרה בתפלתה ונתת לאמתך זרע אנשים ונתתיו לה' כל ימי חייו וגו' כך כל המתפלל לא יבקש מלפניו ית' כ"א על הצרכים ההכרחיים לשם ה' ולא על המותרות ואף גם זאת צריך להיות שלם בפה ולב ואוזן וזה באמת מקום התפלה שיקבע מקום לתפלתו ועל כזה אמרו רז"ל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו ר"ל שיקבע לה מקומה האמיתי והוא בפה ולב ואוזן כי כבר אמרנו פי לב אוזן בגי' מקום וכן צריך האדם להתפלל ק' ברכות בכל יום קו"ף במילוי בגי' מקום רמז לפה לב ואוזן כאמור או יאמר מקום על הקב"ה שהוא מקומו של עולם וקביעות מקום שהזכיר היינו שיקבע בלבו מוראו ית' וכי אליו ית' לבד עיניו נשואות בתפלה וזו בעצם הכוונה ועל שם זה היא נקראת תפלה כי תפלה עם ד' אותיותיו עולה תקי"ט וזה בגמטריא כוונת הלב או עבודת הלב כי התפלה עומדת במקום הקרבן והקרבן צריך כוונה שכן ארז"ל מתעסק בקדשים פסול וכשמתפלל על זו הכוונה אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני. אמנם אותן בני האדם העומדים בב"ה ומספרים בו בדברי הבאי בשעת שהחזן מתפלל כמנהג דורינו בכל הקהילות שרוב סיפור דברים שלהם הוא בב"ה בשעת התפלה ורוב דברי ריבות נשמעים בב"ה וקובל אחד על חבירו שקורין קלאגן אפי' בין ישתבח ליוצר אור קורא אני עליהם המערת פריצים היה הבית הזה וגו'. הלא תראה מאמר רז"ל המספר בין ישתבח ליוצר אור עבירה היא בידו וחוזר עליה ממערכי המלחמה ושמעתי על זה פירוש נאה יובן מחיבור זה במאמר רפ"ד ע"ש ובדורנו אין עון זה נחשב למאומה וחושבי' כי הוא נקרא צרכי רבים האמנם גם צרכי רבים מי התיר לנו לעשותם במקום קדושה ויראה הלא תראה המלאכים כמה הם מזדעזעים ומוראו ית' עליהם בשעה שמקדשין שמו ית' ועונים ואומרים ביראה קדוש כו' ותמיד מוראו ית' עליהם ואנו אם הוא אבינו מעולם איה מוראו כי מעודי לא ראיתי איש עומד בב"ה ברתת ובזיעה מפני גודל מוראו ית' כ"א בדרך מצות אנשים מלומדה עד אשר בסיבה זו לא נתקבלה תפלתנו על הגאולה ועל התמורה זמן ארוך כזה ואיש אין בארץ שיחוש לזה לתקן פרצה זו עד אשר ישקיף ה' וירא ויתן בנו לב חדש וטהור ונוח לעבודתו ית' אז יתקיים בנו אומרו אז תקרא וה' יענה ויאמר השמיעני את קולך כי קולך ערבה לי כימי עולם וכשנים קדמוניות אכי"ר: עמוד גמ"ח אחרי ה' תלכו עמוד ב מאמר תקה להלביש ערומים ולבקר חולים כו'
אמר ר' חמא בר חנינא מ"ד אחרי ה' תלכו וכי אפשר להלך אחרי השכינה הלא כתיב כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אלא הלך אחרי מדותיו מה הוא מלביש ערומים שג' ויעש ה' לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם אף אתה הלבש ערומים הקב"ה מבקר חולים שנאמר וירא אליו ה' באלוני ממרא אף אתה בקר חולים: הקב"ה מנחם אבלים שנא' ויהי אחרי מות אברהם ויברך ה' את יצחק בנו אף אתה נחם אבלים. הקב"ה קובר מתים שנאמר ויקבור אותו בגיא אף אתה קבור מתים עכ"ל
אם החסד האלהי קודם לכל החסדים ושכרו קודם למעשה בזה נחה שקטה תלונות האנשים המשהין שטרות פרועים ותובעים מאתו ית' במקום שאינו חייב להם מאומה ועל כזה נאמר אחרי ה' תלכו שכל המעשים שהאדם עושה הם אחרי ה' כי הקב"ה המתחיל תמיד
הקדמת הענין בארו בחובות הלבבות הובא בעקידה פרשה ואתחנן להשקיט תלונות האנשים האומרים ידינו רמה בתורה ומעשים ובזה יש לנו מקום ללון על שאנחנו נעדרים מכל הטובות הזמניות האדם כשכיר יקוה פעלו ושכיר הוא בא בשכרו ועתה נפשינו יבשה אין כל בלתי אל ה' עינינו עד שיחננו במתנת חנם אך באמת לא מחכמה שאלו על אלה כי כך המדה שאין שכירות משתלמת כ"א לבסוף וסוף זמן הפעולה הוא בצאתו מארץ מאפילה זו לעולם הנצחי א"כ עיקר השכר הוא לעה"ב ואף גם זאת שהקב"ה מקדים השכר אל המעשה תמיד כי מיום שנברא האדם הכין לפניו הקב"ה כל מיני צרכיו והצילו מכל המקרים היורדים מפאת המערכה והרבה מיני טובות אין ערך להם אשר מזה הצד כל המ"ט שהאדם עושה בעה"ז אין כדי השיב להקב"ה הטובות שכבר עשה אתו הקב"ה וא"כ אין לאדם שום חוב על הקב"ה ואדרבה תמיד הוא חייב להקב"ה ותמיד הוא עושה בדרך תשלומין ועל זה נאמר מי הקדימני ואשלם והתובע שכר פעולתו נקרא משהה שטר פרוע כי על כזה נאמר כי לי בני ישראל עבדים וארז"ל שטרי קודם ר"ל אמר הקב"ה שטרי שיש לי על האדם הוא שטר מוקדם כי כבר עשיתי עמכם כמה מיני טובות אשר מזה הצד ראוי הוא שתהיו לי עבדים לעולם. ואם יהרהר האדם ולחשך לומר מה לי ולצרה זו אם אני עושה דרך תשלומים א"כ לא אקבל שום שכר