עוללות אפרים שכו

שם ה'. ורז"ל אמרו מי שאינו יכול לכוין הרוחות יכוין את לבו כנגד אביו שבשמים שנאמר והתפללו אל ה' דרך ארצם היה עומד בח"ל יכוין לבו כנגד א"י כו' והוא רמז נפלא למקור השפע הבא מבריכה עליונה דרך השתלשלות הסיבות לכל סבה וסבה עד הסבה העליונה כמבואר בספר המורה חלק שני פרק מ"ח ע"ש ואמר שם שלפעמים יקצרו הנביאים מצד חסרון ידיעת השתלשלות הסיבות ומייחסים בקצרה הענין אל הסיבה ראשונה ית' ובדרך זה ממש אמרו שישים האדם מגמת פניו מול ההיכל הקדוש כי המקום ההוא מקבל הברכה בעצם וראשונה ומשם יחול השפע על כל הארצות כמו שאמרו רז"ל כל הארצות מתמצית א"י הם שותים אך הסומא מעין השכלי ואינו יודע לכוין הרוחות ודרך השתלשלות הסיבות אז יקצר בתפילתו ויכווין לבו לאביו שבשמים ולא יצטרך לחזור אחר בקשות השתלשלות הברכות מסיבה לסיבה כאמור ועל ענין הכוונה נאמר השמיעני את קולך וגומר כמו שיתבאר בסמוך. תצט טעם חיתוך שפתים וסדר קדימ' ואיחו' התפל' הדרך השני שאמר במאמר שצריך שיחתוך בשפתיו שיש צורך גדול בחתוך השפתים כדי לסדר התפילות בקדימה ואיחור סדר ראוי ונכון וזה אי אפשר לעשות במחשבה לבד אע"פ שעריכת הלב היה מספיק לשאלותיו נגד השי"ת כאמור למעלה מ"מ צריך האדם לסדר הענין בשפתיו סדר נכון עד שאמרו רז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של מקום תחילה ואח"כ יתפלל שנאמר ואתחנן אל ה' אתה החלות וגומר וקדימת שבחו ית' יש לענין זה שני דרכים שניהם כאחד טובים הדרך הא' הוא שהצדיקים אינן מבקשין מן השם ית' כי אם מתנת חנם ואינן תולין סיבת השאלה במעשיהם טובים מצד שהם יודעין ומכירין במיעוט ערכם וגודל חסדי השם ית' עליהם מיום הולדם עד שבאמת אין לאדם שום חוב על השי"ת וכל מעשיו הטובים לא יספיקו לשלם להקב"ה הטובות שכבר עשה השי"ת עמו כמו שיתבאר ענין זה בארוכה בסמוך בעמוד גמילות חסדים מאמר תק"ה ע"ש. זהו שאמר לעולם יסדר אדם שבחו של מקום תחילה היינו שיתלה סיבת השאלה בשבחו של מקום ב"ה שיעשה עמו צדקה וחסד לא על צד החיוב שכן משה אמר בתפלתו אתה החילות וגו' ר"ל אתה הוא המתחיל תמיד בעשיית הטובות ואני המשלם הטובות שעשית עמי כבר א"כ מכאן ולהבא אין בידי לתלות השאלה בשום מעשים כי אם מתנת חנם אני מבקש לכך נאמר ואתחנן וזה טעם קדימת סיפור השבח בתפילה ואח"כ יסדר בקשתו להורות שהבקשה תלויה בשבחו ית' ולא בשום מעשה כמו שאמר דוד ואני כזית רענן בבית אלהים בטחתי בחסד עליון וגומר ובדרך שנתבאר פסוק זה במאמר רל"ט ע"ש. הדרך הב' הוא שכל איש משכיל יעשה בתפילתו עניינים רוחניים עיקר ובקשת עניינים גשמיים טפל ולא יקדים המאוחר ויאחר המוקדם ועל זה הדרך ארז"ל במדרש במה ידע משה ברקיע אימתי יום ואימתי לילה ומסיק שם במדרש בזמן ששמע שהיו מקדימין קריאת שמע לתפילה ידע שהוא יום ובזמן ששמע שהיו מקדימין תפילה לקריאת שמע ידע שהוא לילה וכבר בארנו בראש השנה עמוד כ"ח מאמר קפ"ד ע"ש שק"ש אין בו כי אם קבלת עול מלכות שמים זה ענין רוחני מתייחס לכח השכלי המכונה ביום והתפילה יש בה בקשת צרכי האדם שהם ענייני החומ' הנמשל ללילה כששמע משה הקדמת ק"ש לתפילה דהיינו הקדמת יראת חטאו לחכמתו והקדמת קניני הנפש לקניני הגוף במחשבה ובדיבור ובמעשה בזה ידע שהוא יום בהאיר בו האור השכלי כשחר נכון מוצאו והוא משיג ויודע שראוי לעשות קבלת עול מלכות שמים עיקר ובקשת צרכיו טפל עד שראוי להקדים קריאת שמע לתפילה והפך זה ידע שהוא לילה דהיינו עצת החומר ההיולני הנמשל ללילה. תק ענין הגבהת הבית הכנסת לבתים וזהו בעצם ענין הגבהת בנין בית הכנסת על בנין הבתים כדאיתא בפרק קמא דשבת אמר רב כל עיר שגגותיה גבוהין מבנין בית הכנסת לסוף חריבה שנ' לרומם בית אלהינו ולהעמיד את חרבותיו. והגובה זו הוא גובה במקום כפשוטו וגובה במעלה שירומם ויגביה במחשבתו הענינים המיוחדים לב"ה לבד היינו קבלת עול מלכות שמים על הענינים המיוחדים גם לצורך ביתו דהיינו ענינים גשמיים דהיינו בקשת צרכיו כאמור וגובה זה הוא בעצם הקדימה בדרך שנתבאר. תקא ענין שלא ישמיע קולו זולת לאזניו הדרך השלישי שלא ישמיע בחוץ קולו בתפילתו רק בק"ש ארז"ל שלכתחילה ישמיע לאזניו מה שמוציא בשפתיו וכל זה הערה שאינו מבקש מן הקב"ה כי אם מתנת חנם כי המגביה קולו כדי שישמעו רבים מה שאלתו ומה בקשתו הרי הוא כמתרעם כשלא נעשית בקשתו והרי הוא כמי שאומר הביטו וראו מה בקשתי האם אין אני ראוי שיעשה הקב"ה שאלתי אך האמירה בלחש היא הוראה שאינו תולה הבקשה כי אם ברחמיו ית' ועל כזה נאמר יונתי בחגוי הסלע בסתר המדריגה ר"ל שיעשה המצות והתפלה בסתר ולא יתכוין להדר בהם בפני הבריות וזה"ש הראיני את מראיך השמיעני את קולך שלא ישמע את קולך שום בריה זולתי כי למי אתה פונה בעת צרה זולת אלי לפיכך הראני את מראיך ולא תתהדר בפני זולתך להראות את העמים כי אתה איש חיל ויודע לנגן כמנהג רוב המתפללים המשוררים בב"ה וקולם נשמע ברמה ומקדימין את החזן בהתחלת כל ניגון להראות לשכניו כי הוא יודע בטיב הניגון וכי הוא כרכא דכולא ביה לא יחסר כל בו הן קצרה אורך היריעה האחת להעלות עליה כל מומי ותחלואי הדור אשר חלה ה' בה המנהגים המקולקלים הנוהגין בענין התפילות ובסיבה זו מקויים בנו אמרו סכות בענן לך מעבור תפלה. ונראה שעל כזה ארז"ל לעולם