עוללות אפרים שד

עם עני ודל וגו' וסברו מלכי יון מאחר שהמילה והשבת והנידה היו סיבת הגאולה ע"כ רצו לבטלם ור' ראובן השיב להם אדרבה שכפי הטבע הם סיבת השעבוד וע"ד המדרש נוכל לומר שבאו כנגד שלשה מצות שנקראו אותות שבת ומילה זהו כפשוטו. ונדות באו כנגד התפילין לפי שראו שנעשו לישראל נסים מפורסמים בתפילין כמו שקרה לאלישע ע"כ באו בתחבולות וסתמו המעיינות ולא נתנו להם מקום להטביל נשותיהם ויבעלום נדות וכתיב בבועל הנדה ותהי נדתה עליו ואם כן טמא טמא יקרא וחשבו שממילא לא יניחו תפילין לפי שתפילין צריכין גוף נקי. תסב ד' מצות נקראו אות שבת ומילה חודש ותפילין ובימי אנטיוכוס בקשו לבטל מישראל חודש ומילה ושבת כי החודש נקרא גם כן אות כמ"ש והיו לאותות וגו' וכן מתחיל הפיוט של פ' החודש אות זה החודש כו' ובדרשות של חנוכה מאמ' רפ"ז בארנו שם מה ראו על ככה לבטל ג' מצות אלו והכלל העולה שארבע מצות אלו הם אות ומופת על יחודו של יוצר הכל ועל התורה ועל העבודה ועל השכר הרוחני לעתיד ועל זה יורה לשון אות שהוא הוראה ולשון מופת על העבר או על העתיד כמ"ש והיה לאות ולעד וגומר מכאן אתה למד שכל אות הוא עדות על העבר או על העתיד ומצות אלו ברית כרותה להם כי לא ימושו מישראל לעולם לפי שכבר קבלום ישראל עליהם בשמחה. המילה כמ"ש כל מצוה שקבלו ישראל עליהם בשמחה כמו המילה כו' התפילין עיקר זמן הנחתם בשעת התפילה וארז"ל אין עומדים להתפלל כו' אלא מתוך שמחה ומטעם זה אבל אסור בתפילין החודש כדאיתא בטור אורח חיים שאיתקש ר"ח למועד שנאמר וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם וגו' וכן איתא שם בבית יוסף שכתב בשם הרוקח סי' תי"ט ר"ח יום שמחה ועונג ולפי שד' אלו נצחיים כאמור לכך נאמ' שמחת עולם על ראשם שמחת ר"ת שבת מילה חודש תפילין והם יחולו לעולם על ראש ישראל כי מתוכם יתבארו ג' עקרים גדולים והם מציאות האל ית'. ותורה מן השמים והשגחתו ית' לשכר ועונש. א השבת הוא אות על חידוש העולם שנאמר כי ששת ימים עשה ה' וגו' והחידוש מורה על מחדשו ומציאות על ממציאו זהו אות על התורה שנתנה ביום השבת כי הוא יום מוכן לתלמוד תורה שצריכה מנוחת הגוף ועמל הנפש כמ"ש וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה להיותה אוירא דמחכים לפיכך ויט שכמו לסבול עול תורה כו' וכן מצינו בהדיא בעקידה פר' ויקהל. והוא אות על העה"ב שנקרא יום שכולו שבת כי שם עיקר השכר והעונש כנודע והחודש ג"כ מופת ואות על ג' עקרים אלו נראה עין בעין בירח זה שהוא מתחדש מידי חודש בחדשו והוא הוראה עצומה שיש לעולם בורא ומנהיג לפיכך מקבלין פני השכינה בחידוש הירח כי מתוכו יתאמת לנו מציאותו ית' זה"ש מידי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחות כו' לפי שמתוך ב' זמנים אלו ניכר ונודע בישראל אלהים לפיכך יבואו בהם לפניו ית'. ב השגחתו ית' לשכר ועונש זה יתבאר לנו ממיעוט הירח על שקטרגה והיא מופת על העה"ב כמו שאנו אומרין בנוסח הברכה שהם עתידים להתחדש כמותה כו' והיא הוראה עצומה על שיש תקוה לכל חוטא אשר הלך חשכים ואין נוגה לו וכבה נר מצוה ותורה אור ונר ה' נשמת אדם אמנם יש תקוה לאחריתו אם ישוב בתשובה אזי יחזור ויתחדש אורו אחר מיעוטו כירח זה. ג הירח אות על התורה כמ"ש רז"ל לא איברא סיהר' אלא לגירסא כי זולת זה אין לך עסק בלילה כ"א בתורה שנאמר ובתורתו יהגה יומם ולילה כי הלילה נבחרה לתלמוד תורה בזמן מנוחות הגופות כאמור למעלה. התפילין הם אות על מציאות השם יתברך שנאמר וראו כל העמים כי שם ה' נקרא עליך ודרשו רז"ל אלו תפילין שבראש והפרשיות שבתפילין הם הוראה על ג' עקרים אלו מציאות השם ית' שנאמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ושכר ועונש מפרשת והיה אם שמוע וגומר מטר ארצכם וגומר ותורה מן השמים לזה באה הקשירה על יד כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח הם כלי החכמה כנודע ובמלת אחד נרמזו שלשתן. א אחדותו ית' ואחד עולה י"ג כנגד י"ג מדות שבהם הקב"ה נוהג עולמו והתורה י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם. ועה"ב נרמז ג"כ במספר י"ג כמו שאמרו אצל רבי יהושע בן לוי דהוה יתיב אתליסר טכתקי דפיזא כו' וכן לרבי אלעזר הראו לו תליסר נהרי דמשכי אפרסמון וכל זה נרמז במספר אחד ולפיכך באה העין גדולה במלת שמע והדלית גדולה במלת אחד והוא אותיות עד כי מצוה זו אות ועדות על ג' עיקרים אלו כאמור המילה ג"כ אות ומופת על שלשתן. א מציאות השי"ת זה מבואר ממה שמצינו לחכמינו הקדמונים שאמרו שבמילה זו נרמז השם הגדול כי שמו ית' בקרבה וכן תמצא ברבינו בחיי פ' לך לך ובכמה ספרי קבלה וסמך לדבר מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה וס"ת השם הגדול. ב התורה כבר אמרנו בכמה מקומות שהמילה סיבה לתלמוד תור' בהמולו מערלת לבו ופיו ואזנו שהם כלי החכמה. ג העה"ב לפי שאמרו אברהם יושב על פתחה של גיהנם ואינו מניח שם הנימולים. וכמו שאמרו על כן אל צוה להציל ידידות שארינו משחת למען בריתו והמילה באה בשמיני לפי ששיתא אלפא הוי עלמא וחד חרב נמצא שבאלף השמיני תהיה התחייה ואז המול ימול ה' את לב כל ערלי בשר וישחוט היצר הרע הערל לכך נאמר במילה והיה לאות ברית ביני וביניכם לפי שהיא אות ומופת על העה"ב הצפון והגנוז ולא גילה הקב"ה סודו כ"א לשארו ישראל בנו תסג מזמור לאסף וגו' אותותינו לא ראינו ונראה שעל ד' אותות אלו אמר המשורר מזמור לאסף למה אלהים זנחת לנצח וגו' שמו אותותם אותות וגומר אותותינו לא ראינו וגומר