עוללות אפרים שב

שכל המעשים הבאים בדרך תחבולה להרגיל את האדם בעבודת השי"ת הם טובים כשהם נעשים ע"י האדם לבדו מבלי שיבקש עזר אלהי כי כבר נעשה האדם בעל בחירה ובידו לבחור בטוב ולמאוס ברע או בהפך ועל ענין זה תפול השאלה איזו מעשים נאים של ב"ו ור"ל מה שהאדם עושה מתורה ומצוה מעצמו בלי עזר וסעד וסייעתא דשמיא או של הקב"ה ר"ל המעשים הנעשים בעזר אלהי ובלי ספק שמעשים של ב"ו נאים כאמור אך צריכין אנו להוסיף ביאור בויכוח הנזכר במאמר זה שכפי הנראה הויכוח מסוכסך ואינו ע"פ ההיקש השכלי כי מה הראה לו בשבלים וגלוסקאות אלו הרי הדרא קושי' לדוכתא כי יחזור ויאמר לו שבלים אלו אתה יכול לעשות כדרך שאמר לו שמים וארץ אתה יכול לעשות כי אע"פ שהאדם זורע וחורש מ"מ הגשם יגדיל ויצמיח ואם יכלא הגשם מהביא כל חכמתו לא עמדה לו. תס שני משלים על המילה על כן אומר אני לדמות תורף השאלה איזו מעשים נאים כו' לשנים שנעשו שותפין בבנין הבית א' בנה הבית על תילו והכין כל צרכי הבית בחרושת עץ ואבן וכל מלאכה ויסד בעפר יסודו והיכל יוסד תחתיים שניים ושלישים. אמנם הבית בהבנותו עמודיו ירופפו והיה קרוב ליפול עד שבא השני והעמיד עמודים חזקים אף בריאים עד אשר עמד הבית בכל תוקף ועוז לא ימוט לעולם והנה יש כאן מקום לשאול איזו מעשים גדולים אם מלאכת הבונה או מלאכת המעמיד עמודים והשכל האנושי גוזר שהמקיימו גדול מן הבונה כי הגדיל לעשות עמודים כאמור והדבר נקרא על שם הגומרו. עוד אמשול לך משל ממה שארז"ל גדול העונה אמן יותר מן המברך לפי שהוא דומה לכותב השטר וא' חותם והכל הולך אחר החיתום ושני משלים אלו ושברם ידוע כי זה אלהים אלהינו הוא הבונה בשמים מעליותיו ויסד ארץ על מכוניה אך עמודי שמים וארץ ירופפו עד שבא אברהם והעמיד יסודות במילה זו וכן ארז"ל אלמלא המילה לא נתקיימו שמים וארץ כו' וא"כ יש מקום לשאלה זו אם הבונה גדול או המקיימו זהו שאמר איזו מעשים נאים כו' וכמו כן האדם שנקרא עולם קטן והוא מעשה ידי יוצר הכל וגמר שלו תלוי ג"כ במילה המשלמת בין החומר והצורה שהמשיל בשמים וארץ כאמור. ואחר שנבראו העולם הכללי והפרטי עמודיהם ירופפו ויתמהו מגערת זדים ארורים אשר מצד מעשיהם המקולקלים הם סיבת נפילתם כמו שקרה לדור המבול עד שבא אברהם וקבל המילה ובה העמיד שלשה עמודים אשר עליהם עומד והם תורה ועבודה וג"ח ושלשתן תלוין במילה התורה בהמולו מערלת לבבו אשר בו תלוי השגת החכמה והעבודה כי המילה במקום קרבן וג"ח כמו שיתבאר בסמוך מאמר תע"ד וזהו המשל של השטר ועדיו בחותמיו זכין לו כי השטר זו התורה והמכתב מכתב אלהים הוא והחותם זו המילה כמו שאומרין וצאצאיו חתם באות ברית קודש ובוודאי החותם עיקר כאמור. ולהנחתינו גם העולם הגדול דהיינו השמים והארץ וכל אשר בהם קיומם תלוי בטילה זו גם העולה הקטן דהיינו האדם המכונה בשמים וארץ קיומו תלוי במילה זו כי זולתה יתגבר היצה"ר ותהיה המלחמה חזקה בין כוחות הגוף והנפש ובמילה זו שלום יעשה ביניהם ובהצעה זו יהיה מבואר הויכוח הנזכר במאמר זה כי הוא שאל איזו מעשים נאים אם הבונה או המקיימו. או אם הכותב השטר או החותמו. כי יש פנים לכאן ולכאן והשיב לו של ב"ו נאים ר"ל המקיימו גדול מן הבונה או לפחות שותפו כארז"ל שהצדיקי' דומים כאלו נעשו שותף להקב"ה במעשה בראשית. ושאלו שמים וארץ אתה יכול לעשות ר"ל איך תאמר שהמקיימו גדול הרי מצינו בחינה אמיתית בהפך זה שהאומן הבונה אם היה רוצה היה יכול לעשות גם עמודים אמנם המעמיד עמודים אף אם היה רוצה לא היה יכול לבנות בנין מצוייר כזה וא"כ הבנאי גדול שהרי שמים וארץ אין אתה יכול לעשות והקב"ה ברא שמים וארץ ואם היה רוצה היה בורא אותם באופן שלא יצטרכו לעמודים שלך. השיב לו נא תאמר כן כי באמת אנחנו עם ה' מאמינים אמונה שלימה שגם העולם הגדול לא נברא כ"א בשביל ישראל נמצא שקיום העולם תלוי ב מילה ה זו שהיא סיבה לקיום ישראל ושמירת התורה אמנם למין זה ולרשע רע הבלתי מאמין השיב רבי עקיבא לפי דרכו מה שנאמר אם לא בריתי וגומר לא דבר בסתם שמים וארץ כ"א בחומר וצורה וקיומם תלוי במילה בדרך שנתבאר זה"ש לא תאמר בדברים שהם למעלה ואין ודי הבריות שולטת בהם לקיימם או להרסם אלא תאמר בדברים שהם מצויין אצלינו ר"ל פשוטו של מקרא מדבר בגוף ונפש שנגזרו משמים וארץ וקיומם תלוי במילה ועל זה אמרתי לך של ב"ו נאים לא שמעשיו גדולים אלא שהוא מוסיף תואר מקריי בגוף ומלאכה זו יאתה לאדם להשלים גופו בחסרון המדות מאחר שהוא בעל בחירה וכדרך שכתב הרב המורה: אמר ליה למה אתם מוהלים. כי הרשע לא הבין תשובת רבי עקיבא על זה האופן וחשב הרשע שר' עקיבא לא הבין על מה שאל והשיב לו כסומא בארובה כך בא הרשע לפרש שאלתו ושאלו למה אתם מוהלים ר"ל תחילת שאלתי ובקשתי היתה למה אתם מוהלים יותר מכל האומות וחושבים להשלים מה שחסר יוצר הכל ביצירה אמר לו ר' עקיבא יודע הייתי שעל דבר זה ק שואלני ר"ל אתה אומר שלא הבנתי שאלתך ואני אומר יפה הבנתי על מה אתה שואל. ולכן הקדמתי כו' ר"ל שאם לא הייתי מבין שאלתך א"כ למה הקדמתי להשיב לך קודם שתפרש שאלתך כי זולת פירוש זה הקשית לשאול כי איך יעלה על הדעת לומר ולהיות אם מעשה הקב"ה נאים או של ב"ו מה לתבן את הבר וא"כ בודאי היה בדעתך לפרש השאלה וא"כ הקדמתי להשיב לך וקפצתי ונכנסתי בתוך דבריך הלא אמר שלמה משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו אלא בוודאי שהבנתי דבריך מיד ויודע אל שעל דבר זה אתה שואלני ולכך קדמתי להשיב לך כו'. אמנם אתה לא הבנת תשובתי שהשבתי