עוללות אפרים ל

אל הארץ כשהיה ובסוד אומרו ושבו העבים אחרי הגשם והמשכיל יבין ואמרו עוד שהאדם בעה"ז כשכיר יקוה פעלו וכמו שכל שכירות אינה משתלמת כי אם לבסוף כמו כן שכירות השלמים זמן התשלומין לעה"ב כאמור וכמ"ש המלאכה מרובה והשכר הרבה כו' ולהנחה זו מי הוא זה אשר מלאו לבו לאמור יש לו מקום ללון על שאין בידו בעה"ז כפי רצונו בחמדות העה"ז אחרי שעדיין לא נשלם זמן השכירות כאמור או ילמוד הערה זו מצד היותו בעה"ז כסוחר הבא מעבר הים לקנות סחורה וכאורח נטה ללון שאינו מקפיד על אכילתו הטובה היא אם רעה ויתר תענוגיו המעט הם אם רב כנודע מגדר האורח ואדרבה כל היום לא ינוחו רגליו לרוץ אצל כל פינה אולי ימצא לקנות הסחורה אשר בקשה נפשו ק"ו בן בנו של ק"ו שיעשה כל זה בקניין החכמה והמעלות בעה"ז כדרך שנתבאר למעלה. או ילמוד הערה זו מצד היותו כשליח כמאמר שלמה ע"ה שאמר להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשולחיך הורה בבירור שאמרי אמת התוריים הם לכדי שתוכל להשיב שולחיך דבר והשליח צריך גם הוא לפנות דעתו מכל עסק או תענוג גופני כדי שתהיה דעתו פנויה לקיים דבר שולחיו ושלא יעשה כמו שעשה השליח שוגה ופתי כמבואר במאמר י' ע"ש ומכל ההערות הללו נלמד שלא כעה"ז העה"ב כי בעה"ז הכל בערבוביא הרעות והטובות כי כן טבע הגר והאורח לקבל עליו אפי' הרעות כאמור אך לעה"ב שכולו טוב הכל יאמרו הטוב והמטיב וכבר הזכרנו שמצד הפעולות ההפכיות שנראו בעה"ז כטוב ורע יצאו מקצתם למינות לומר ששתי רשויות הם כי מהתחלה אחת לא יצאו שני הפכים כמבואר בעקידה פרשת ואתחנן שמצא בספרי טאריק"י האומות שבימי קוסטנטי"ן קיסר עמד א' בעולם ושמו מאני וטען ששני אלהות הם א' מושל על הטובות ואחד על הרעות כו' ובאמת שהשינוי אינו בא כי אם מפאת המקבלים כמבואר בדברי הרב: נמצא שבעה"ז אין הקב"ה אחד בפי כל אדם מצד היותם רואים שעל בשורות טובות אומרים ברוך הטוב וכו' ועל הרעות ברוך דיין האמת אמנם לעה"ב שלא יראו ההפכיות כי כולם יאמרו ברוך הטוב והמטיב ביום ההוא יהיה ה' אחד בפי כל בריה ושמו אחד דהיינו שם של רחמים יהיה אחד כי לא יצטרך לשם המורה על מידת הדין שיצטרף עם מדת הרחמים ונראה שמטעם זה נאמר במעשה בראשית ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד ולא נאמר יום ראשון לפי שהזכיר לפנים בריאתו את האור והחושך ויש מקום למהרהר לומר מי שברא אור לא ברא חושך לפי שהם הפכיים כנודע לכך נאמר יום אחד לומר שאל אחד בראם כמ"ש יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע אני ה' עושה כל אלה עם היות שאור וחושך הם הפכיים וכן השלום והרע מ"מ יצאו מאתי לכך נאמר יום אחד דומה לפרש"י שפי' ג"כ אחד על אחדותו של הקב"ה לכך אמר מונבז אבותי גנזו לעה"ז שמצאו בו הטובות והרעות כאחד ואני גנזתי לעה"ב שכולו טוב ועל הדרך שבארנו שטובות העה"ז אין תועלתם כי אם לגוף אבל הנשמה אינה מתענגת בהם ואדרבה שהם צער לה שתקבל שכרה בעה"ז אמנם בטובות העה"ב צדקו יחדיו הגוף והנפש כמבואר במאמר ב' ע"ש נמצא שלא כעה"ז העה"ב כי טובות העה"ז הם טובים לחומר זה שיתנו לו מטעמים כאשר אהב אהבה בתענוגים וא"כ הוא מברך ברוך הטוב והמטיב אך הם רעים אל הנפש המשכלת כי אינם תענוג לה כלל ואדרבה צער הם לה כי אולי ישמן ויבעט או יקבל שכרו בעה"ז וא"כ ראוי לה לברך על הטובות ברוך דיין האמת אמנם טובות העה"ב שהם טובים באמת לשניהם כאחד למ"ד שלעתיד יחיו נפשות בגופות ואז שניהם יברכו ברוך הטוב והמטיב ואז יהיה ה' אחד בפי שניהם כמ"ש שמע ישראל ה' אלהינו שהוא עכשיו מצורף שם של רחמים לשם אלקינו המורה על מידת הדין ולעתיד יהיה ה' אחד כולו רחמים כאמור וכן נוכל לומר שטובות העה"ז ובהיות שאינם טובים בהחלט בהיות ידוע ומפורסם שעם היות שהמשכיל עיניו בראשו למאוס ברע ובוחר בטוב עם כל זה אין בידו להבחין בין טוב לרע בהחלט כיצד הרי לפעמים הקב"ה מזמן ליד האדם איזו פגע רע שלפי ראות עיני האדם רעה היא לו ויוכל להיות שרעה זו היא להטיב אחריתו כמ"ש רז"ל לעושה נפלאות גדולות לבדו אפילו בעל הנס אינו מכיר בניסו ומשל לשנים שרוצין לפרוש בים ישב לו לאחד קוץ ברגלו ולא יכול לילך התחיל יושב ומצטער לסוף שמע שנטבעה ספינת חבירו בים התחיל להודות ולהלל לבוראו שלטובתו נשברה רגל פרתו כו' ומעשים בכל יום הוא שהרעות יתהפכו לטובה וכן בהפך זה לפעמים יזמין ה' ליד האדם איזו טובה והיא לרעתו כמו העושר שהכל יכספוהו ולא ידעו כי לפעמים הוא שמור לרעתם כמ"ש עושר שמור לבעליו לרעתו והרבה מן הטובות הזמניות שנראין טובים ולסוף יגיע מהם לבעליהם רעות גדולות ונאמנות ועל כזה נאמר לאדם הראשון ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל שלפי ידיעתך והשגתך תהיה שלימה בכל אך בידיעות הטובות והרעות לא יהיה לך בה חלק ונחלה כי לא תוכל לשפוט באמת הטובה היא אם רעה ומטעם זה ארז"ל שחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה כי יכול להיות שהרעה היא להטיב אחריתו. וכל זה הוא בטובות העה"ז לפיכך אמרו לא כעה"ז העה"ב כו' בעה"ז על הטובות הוא מברך ברוך הטוב והמטיב אע"פ שאינו בטוח שלא יגיעו לידו מהם רעה ועל הרעות הוא מברך ברוך דיין האמת אע"פ שיכול להיות שרעה זו היא לטובתו וא"כ בעה"ז האדם נבוך בכל דרכיו אמנם לעה"ב לא תהיה עוד מות ומשכלת וכולם יאמרו הטוב והמטיב כי לא יתהפכו הטובות עוד לכך התפאר מונבז על עצמו לאמר ואני גנזתי לעה"ב שנאמר והלך לפניך צדקך לתור לך מנוחה בעולם שכולו טוב וכבוד ה' יאספך היינו שם של רחמים לבד כאמור ובזה נשלם ביאור המאמר בס"ד