עוללות אפרים רצג

בממונו וכן היעודים שייעד בפרשה הם לגופו כמו וברך פרי בטנך וגו' והסיר ה' ממך כל חולי וגומר ע"ד שארז"ל גדולה מילה שהיא דוחה את הנגעים פי' בעקידה פרשת לך לך שהיא מצלת מכמה מיני נגעים ופגעים המתרגשות לרגעים מצד מותרות הדמים. ויש בפ' זו יעודי שכר הממון כמו וברך פרי אדמתך וגו' וזהו בזכות החסד. כתיב בפרשה הן לה' אלהיך השמים וגומר ומלתם את ערלת לבבכם וגו' מה ענין מילה זו לכאן אלא לפי שארז"ל גדולה המילה שאלמלא המילה לא נתקיימו שמים וארץ כו' וכבר אמרנו שמילה חיצונית זו תכליתה להביא לידי מילת ערלת הלב הפנימי לכך נאמר הן לה' אלהיך השמים וגו' הוא ית' בראם וכוננם והי' בידו ית' לבראם על אופן אחר שלא יהי' קיומם תולה במילה זו שאתה מקיים ולמה עשה זה אלא לפי שרק באבותיך חשק ה' מכל העמים וגומר ובמה יודע איפה למה חשק בהם יותר מבזולתם ונפלינו מכל העמים ולמה זה ועל מה זה ומה תשובה ישיב כי ישאלך השואל מחר על זה והיתה תשובתך הרמתה ענין המילה לומר שבזכות המילה נתקיימו שמים וארץ א"כ התבל ומלואה יותר ראוין ישראל ליורשה מכל האומות כי יש להם חלק בקיומו והרי הם כאלו נעשו שותפים להקב"ה ביצירה מאחר שהם מקיימים המילה בדרך שנתבאר במאמר שפ"ו לפיכך ומלתם את ערלת לבבכם הוו זהירין וזריזין במצות המילה כי בה ולא בזולתה תגלה ותראה לעיני העמים אהבתכם וטעם החשק שיש לו ית' בכם יותר מבהם לפי שעל ידיכם יתקיימו שמים וארץ כאמור וסמך אומרו כי ה' אלהיכם הוא האלהים וגו' עושה משפט יתום וגומר ומכאן למד רבי יוחנן שבכל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו כו' ורצה ליתן טעם למה ששיתף הקב"ה אליו את ישראל ביצירה וזה לרוב ענוה שבו ובזכות המילה המסבבת מדת הענוה בדרך שנתבאר במאמר תכ"ד ע"ש: תמו את הברכה וגומר ופרשת כי ירחיב רמז למילה

ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקלל' את הברכה אשר תשמעו וגו' והקללה אם לא תשמעו וגו'

בברכה לא הזכיר לשון אם המורה על התנאי לפי שהברכה תבא בהכרח לפי שעל הרוב כל איש מישראל נימול מנעוריו וכבר ברית כרותה לישראל שזכות המילה לא ימוש ואין כח בשום חטא לבטלו כמ"ש במדרש כשאמר הקב"ה לאברהם מה לידידי בביתי א"ל בניך חטאו וגלו וגו' ומסיק שם א"ל היה לך לזכור ברית מילה א"ל ובשר קודש יעברו מעליך הרי בבירור שאעפ"י שאמר לו כבר שעברו על כל התורה מ"מ היה לו פתחון פה לומר היה לך לזכור זכות המילה והיינו לפי שיש בה ברית מלח עולם שזכותה לא ימוש ומטעם זה נקראת ברית ורמז לדבר ראה אנכי מלת אנכי בגי' פ"ה עם האותיות כמספר מילה ואמר ונתת הברכה על הר גריזים גרזים כתיב חסר יו"ד ראשונה והוא עולה ר"ס כמספר מיל"ה פ"ה ל"ב אז"ן עולה ג"כ ר"ס כי ד' ערלות הן וסתם מילה היא של גוף ותיקון ארבעתן הוא מקור כל הברכות בדרך שנתבאר. גם נוכל לומר שלכך לא הטיל תנאי בברכה לפי שטוב ה' לכל והיא ודאית והקללה באה מסוג דרכי הפשע כמ"ש מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב ר"ל מי שיש לו סוג לב עם בוראו ישבע מדרכי עצמו כי הוא מביא הרעה על עצמו אמנם האיש טוב נפרע ממי שעליו דהיינו הקב"ה כי הוא ית' מקור כל הברכות והטובות וזה"ש גם חושך לא יחשיך ממך ר"ל שחושך ענן וערפל של פורענות אינו בא מאתו ית כ"א מעשיו גרמו כאמור לכך הזכיר בהם לשון אם וק"ל. כתיב בפ' כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך וגו' כי תאוה נפשך לאכול בשר וגו' כי ירחק ממך המקום וגו' רק חזק לבלתי אכול את הדם וגו' יש בכאן רמז על המילה הבאה למעט מותרות הדמים המסבבים רתיחת התאוה כמ"ש כי תאוה נפשך וכתיב כי הדם הוא הנפש לכך הזהיר בפרשת יתרו התאוה על אכילת הדם כי אבר מחזיק אבר ויש לחוש שלא ישוב כח התאוה לאיתנו: אך הזהיר עכ"פ אם יארע שממקום אחר יבא לך תגבורת התאוה והוא מצד כי ירחיב ה' את גבולך וישפיע לך רוב הטובות עד אשר ירום לבבך לאמר מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני אז אכל תאכל ככל אות נפשך אך ראה לעומת זה ההעדר הכרוך בעקבך כי ירחק ממך המקום שתגרום ברדיפת התאות שירחק ממך הקב"ה הנקרא מקום ב"ה ר"ל שתשכח את ה' עושך ותאמר בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. ואמר רק קדשיך וגו' רמז למילה הנקראת אות ברית קודש ונמשלה לקרבן ואותו קרבן תשא ובאת אל המקום ר"ל במילה זו תתקן תגבורת התאוה ובה תוכל לקרב אל המקום ב"ה תחת הריחוק הבא מצד התאוה זה"ש ובאת אל המקום אשר יבחר ה' וזה בזכות שתשא קדשיך כאמור או יאמר אם השיאך יצרך הרע עון אשמה מצד שהרחיב ה' גבולך שמנת עבית כשית ויטוש אלוה עשהו עד אשר ישחית כל מעשיו לא זו שעסקי הגוף לא יעשה לשם שמים כמו שהוא מן הראוי ע"ד בכל דרכיך דעהו אלא אפילו בזמן שהוא עוסק בחפצי שמים יפנה לבבו אל מחשבות זרות המפגלות המעשה כמו לשם יוהרא או איזו צד הנאת ממון על זה בא להזהיר את האדם בפרשה זו שלכל הפחות אם אין בך כח להטות את יצרך עד קצה האחרון שיכוין לעשות שימושי הגוף לשם התכלית אזי לכל הפחות קדשיך אשר יהיו לך דהיינו העסקים הקדושים בזמן שתעסוק בהם אז תשא אותם אל רום מעונה אלהי קדם וזה לכל הפחות דרך פשרה ע"ד שלי שלי ושלך שלך זו מדה בינונית בדרך שיתבאר במאמר תצ"א. זה"ש כי ירחיב ה' גבולך ואמרת אוכלה בשר הרוג צאן ושחוט בקר והסיבה אשר הביאך הלום זה כי ירחק ממך המקום ב"ה כי תשכח את ה' מרוב הטובה וא"כ יש לחוש לקלקול המעשים האלהיים כאמור לכך אני מזהירך לאמור בכל אות נפשיך תאכל בשר שהאכילה אף אם תאכלנה שלא לשם שמים הנה לפחות קדשיך אשר יהיו