עוללות אפרים רפט
Ollolot Efraim 289 · עוללות אפרים · free full Hebrew text
Open in the reader →קדוש שנאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש א"כ למה יצטרכו לאות ברית קודש לקדש האבר הנקרא ראש הגויה זה"ש כי כל העדה כלם קדושים וגומר הזכיר הקדושה מן הטעם שנתבאר כי בדרך כלל היה חולק על כל דבר ראשיי הפוטר את הכלל ומשתרר עליו והכל היה מעין מחלוקתו וז"ש שחלק על פרשת ציצית כי שם נאמר והייתם קדושים וגומר וכבר אמרנו בפרשת שלח לך שהוא רמז למילה ולפיכך נידונו בירידת שאול חיים לפי שחלקו על המילה שנאמר בה ואומר לך בדמיך חיי גם לפי שארז"ל שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו והם לא חפצו במורא מלכות ואמרו כי כל העדה כלם קדושים וגו' ומדוע תתנשאו וגומר לפיכך ירדו המה חיים שאולה מדה כנגד מדה וק"ל: תלח זאת חקת התורה רמז למילה משל לתינוק כו'
חקת ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו וסמיך ליה זאת חקת התורה רמז למילה שנקראת קדשי בני ישראל ע"ד ובשר קודש יעברו מעליך וזהו מדבר באות ברית קודש שלא ימותו עליו כדאמר בדמיך חיי
זה"ש זאת חקת התורה שהמילה נרמזה בזאת שנאמר זאת בריתי אשר תשמרו והיא חקת התורה ר"ל מכלל החקים כמ"ש וחק בשארו שם כו' ורמז כאן ענין המילה ע"ד שארז"ל ויקחו אליך פרה אדומה משל לתינוק שטנף פלטין המלך תבא האם ותקנח צואת בנה וזה בשכבר ידוע שהרוצה לבטל איזו גידול רע צריך הוא לעקור הגידול מן השורש כי בביטול השורש יתבטלו כל הענפים מה שאין כן כשיעזוב השורש בארץ אע"פ שיכרות כל האילן יכול הוא לשוב לקדמותו ויחזור ויצמח וכמו שאמר פן יש בכם שורש פורה וגו' לא חשש כ"א אל השורש ולא לכריתת הענפים ובדרך זה ארז"ל העוקר ע"ג צריך לשרש אחריה ובדרך זה יפול תואר האם על השורש ולשון תינוק על הענף כי כמו שהענפים מסתעפין מן השורש כך התולדה נמשכת מן הדבר המסבב התולדה והיא האם תבא האם ותקנח צואת בנה רמז לביטול של הדבר המוליד והוא השורש והאם כך הפרה תכפר על מעשה העגל. כי העגל רמז אל הפעולות הרעות הנמשכים מפאת היצה"ר הנמשל לפרה סוררה כמ"ש כי כפרה סוררה סרר ישראל. ונמשך הוא היות האדם כעגל לא למד והוא מסבב ג' ראשי עבירות והם גילוי עריות שפיכות דמים ועבודת כוכבים וכן עגל ר"ת עבודה גילוי לשון כי הלשון הרע גורם לש"ד והם המצות שנצטווה בהם מלך ישראל שלא ירבה לו כסף וסוס' ונשים שנאמר והיה כשבתו על כסא פירש"י שבזכות ג' מצות אלו יזכה לישב על כסא וכן כסא ר"ת כסף סוס אשה. כסף היינו ע"ג שנאמר וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל סוס היינו ש"ד הבא במלחמה שנאמר סוס מוכן ליום מלחמה. אשה היינו ג"ע. ועל שלשתן עברו ישראל במעשה העגל. ע"ג כפשוטו. וש"ד היינו חור וג"ע שנ' ויקומו לצחק וג' תולדות אלו באו מצד היצה"ר הנמשל לפרה ע"כ נצטוו בביטול השורש להביא פרה אדומה כנגד החטא האדום תמימה באדמי' או כי לפי שהיצה"ר מראה פנים לאדם כאלו הוא תמים פעלו ואין ברוחו רמיה וכל זה הוא בסיבה שלא עלה עניו עול התורה לפיכך לא מצא עונו לשנוא וכמ"ש אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש ר"ל אם הוא רוצה להתיר לך האסורות אז תמשכהו למקום ישיבת החכמים והם יורו לך הדרך הישר ויגלו על עונו וע"ד שארז"ל הרואה יסורין באין עליו יפשפש במעשיו כו' פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה ר"ל לפי שלא למד ע"כ לא מצא עונו ולא ידע במה יכשל. ונתתם אותה אל אלעזר הכהן ע"ד שארז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו וזהו אלעזר על שם כי אלהי אבי בעזרי ולכך היתה מצות הפרה באלעזר לומר לך שהיצה"ר הנמשל בפרה יהיה נשחט ג"כ לעתיד ע"י הקב"ה כנודע וענין זה דהיינו ביטול השורש הוא בעצם טעם המילה שבראש הגויה כי בתיקון הדבר הראשיי יתוקנו כל החלקים כי אבר זה הוא השורש ועיקר לכל העורקים השופכים לתוכו ובתיקון השורש יתוקנו כל הענפים וזהו טעם סמיכת הפרה לזאת חקת התורה המדבר בחק המילה כאמור: תלט כי מראש צורים וגו' רמז להרבות צורים
בלק כתי' בי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו וגו'. וכתיב מי מנה עפר יעקב ואמרו במדרש כשבא בלעם ראה את כל המדבר מלא ערלות של ישראל אמר מי יובל לעמוד בזכות דם מילה זאת שהיא מכוסה בעפר שנאמר מי מנה עפר יעקב מכאן התקינו חכמים שיהיו מכסים את הערלה בעפר ע"כ
מדרש זה בנין אב על כל דבריו של בלעם שמתחילה נתקנא במילה וזה לפי שכל אומן שונא בר אומנתו ובלעם לפי שהיה נביא אומות העולם לפיכך היה מתקנא בנביאי ישראל מצד היתרון שראה בנביאי ישראל מצד המילה שכשהיתה השכינה מדברת עמהם היה בהם כח לעמוד בהיכל ה' כדאיתא בפר' וירא. ובלעם לפי שהיה ערל ומאוסה הערלה לפניו ית' עד שהיה נופל וגלוי עינים וזהו שפי' בעל הטורים יחזה נופל וגלוי עינים ס"ת מילה לפי שהיה ערל ומאוס לא היה בו כח לעמוד כמ"ש המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד. ומטעם זה נאמר אצל בלעם ויקר לשון טומאה ומקרה לילה שהערלה סיבתה כמו שבארנו בפ' ויקרא ע"ש ולפיכך נתן בלעם עצה להכשילם בזנות כדי לבטל מהם המילה וזהו שפירש רש"י וגרשתיו מן העולם כי בלק לא אמר כ"א ואגרשנו מן הארץ ולא מן העולם ר"ל בלק לא נתכוין כ"א לגרשם מן העולם הזה ובלעם נתכוין גם מן הע"הב במה שרצה להכשילם בעבירה. ומתוך הצעה זו