עוללות אפרים רפח

רמז על המילה כי היא גורמת המנוחה וההשקט מרתיחת הדמים המותרים ועליה אמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל כי בזכות המילה יזכו ישראל לפרות ולרבות כי היא מקום שעושה פירות בדרך שבארנו פרשת לך לך. וירא העם בוכה למשפחותיו על עסקי עריות שנאסרו להם רמז למילה ותמצא הכל מבואר במאמר תס"ה ע"ש: תלו יה יושיעך מן המרגלי' רמז למילה

שלח לך ויקרא משה להושע בן נון יהושע וארז"ל יה יושיעך מעצת מרגלים

ויש להתבונן למה אמר שדווקא שם של יה יהיה לו לתשועה ונראה לפרש ע"ד שארז"ל גדולה מילה שהיא דוחה את הנגעים וכבר בארנו פרשת מצורע שהנגעים באים על לשון הרע והמילה סיבה לתיקון ערלת הפה וכשהוא נימול מערלת פיו שלא ידבר לשון הרע אז ממילא יהיה ניצול מן הנגעים נמצא שהמילה דוחה את הנגעים שלא יבואו עליו וכבר ידעת שיהושע מל את בני ישראל אל גבעת הערלות ולפי שהיה שלם במצות המילה ע"כ זכה להנצל מן הלשון הרע שספרו המרגלים על ארץ ישראל לכך אמר יה יושיעך כי שם יה הוא השם של המילה כי הנעלם מן תיבת מילה הוא יה בסוד אומרו כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק וכבר ידוע שהמלחמה בעמלק היתה על שביזה המילה וחתך המילות וזרקם כלפי מעלה ולפיכך נאמר כי יד על כס יה כי יה רמז למילה היו"ד לפי שהמילה היא אחת מעשרה שליטים שבעיר קטנה כדאיתא פרשת מקץ ובפ' לך לך והה"א בסוד הה"א שנתוספה לאברהם במילה זה"ש יה יושיעך שמצות המילה היא שעמדה לו לבלתי היות בעצת המרגלים לדבר לשון הרע המביא לידי נגעים וזהו טעם הסמיכות של המרגלים למרים שלקתה בצרעת על שספרה לשון הרע או יאמר יה יושיעך כו' לפי שפרעה אמר ראו כי רעה נגד פניכם שראה סימן דם והריגה והקב"ה הפכו לדם מילה בימי יהושע שנאמר היום גלותי חרפת מצרים מעליכם וא"כ אם היה גם יהושע בעצת המרגלים ונאבד עמהם חלילה אז היו דברי פרעה קרובים להתאמת חלילה לכך נאמר בפרשה זו ושמעו מצרים וגו' מבלתי יכולת וגו' וישחטם במדבר פירש בעל הטורים שבתיבת וישחטם החית שבורה לפי שעברו על. ח' בריתות כו' ולפי דרכינו נוכל לומר שלכך החית שבורה לומר שאם תשחטם במדבר ואז יהיה הסימן דם והריגה ממש ואז תהיה המילה שנתנה לשמנה שבורה ובטילה אמנם אם החית שלימה אז יתהפך הדם לדם של מילה שהיא בשמיני לכך אמר יה יושיעך כו' שהמילה הרמוזה בשם יה היא שעמדה לו להפך הרעה שראה פרעה באצטגנינות שלו וסיבת ההצלה היתה שלא היה יהושע בעצתם וק"ל. כתיב בפרשת ציצית והייתם קדושים לאלהיכם וכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה שם תמצא קדושה והקדושה היא המילה הנקראת אות ברית קודש כי כמו שהמילה סיבה למיעוט המשגל להציל מן הזנות כך הציצית מצילין מן הזנות כמעשה דההוא גברא שהיה זהיר במצות ציצית ושמע שיש זונה בכרכי הים כו' וזהו שאמרו שדוד כשראה עצמו במרחץ ערום נצטער ואח"כ נתקררה דעתו כשהסתכל במילה לפי שבהיותו לבוש היו הציצית מצילין אותו מהרהורי עבירה כמ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם ובהיותו ערום מצא שהמילה עומדת במקום הציצית לכך ראה לרמוז המילה בפרשת ציצית באמרו והייתם קדושים וגו': תלז ענין מחלוקתו של קרח ושני פעמים החטאים במסורת

קרח ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי כפי הנראה שהיה לו לומר שמע נא קרח או הל"ל ויאמר אל בני לוי אלא שרצה להוכיח את קרח על השחתת ברית הלוי

כי כבר אמרנו למעלה במאמר שפ"ו בשם העקידה שהמילה היא סיבה לתווך השלום בין עם ה' וראייה לדבר ממה שנאמר במלאכי שיחתם ברית הלוי אמר ה' צבאות וגו' הלא אב אחד לכלנו וגו' ומדוע נבגוד איש באחיו לחלל ברית אבותינו וכן דרשו רז"ל עיין בילקוט במלאכי ובזאת הברכה מאי דכתיב שיחתם ברית הלוי לפי שהיו שבטו של לוי נמולים שנאמר כי שמרו אמרתיך ובריתך ינצורו אמר הקב"ה אע"פ שאברהם התחיל במילה איני קורא אותה אלא על שמכם ופשוטו של הענין מוכיח שבמדת השלום הנמשך מן המילה הפסוק מדבר וכמו שאמר בריתי היתה אתו החיים והשלום וכמו שיתבאר בפרשת פנחס על פסוק הנני נותן לו את בריתי שלום וא"כ מדת השלום מן הראוי שיחזיקו בה בני לוי יותר מזולתם מצד שהחזיקו במצות המילה אשר על זה בא הוראת שם לוי לשון חיבור כי הוא על שם הפעם ילוה אישי אלי והוא שיהיו באסיפה ואגודה אחת. וכאשר החזיק קרח במחלוקת ראה משה להוכיחם על זה מדוע הם מחללים ברית הלוי זה"ש שמעו נא בני לוי ומלת שמעו יכול להיות שהוא לשון אסיפה מלשון וישמע שאול ור"ל ראוי לכם שתהיו נאספים באגודה אחת מאחר שאתם בני לוי כאמור לכך נאמר בסוף הענין ויהיו לאות לבני מרי לפי שהם חללו האות ברית קודש במחלוקת זה וכאשר הארץ יראה ושקטה מן המחלוקת חזרה אות ברית קודש למקומה וזהו שמצינו במסורת החטאים שנים במסורת חדא הכא מחתות החטאים וגו' ב' אצל עמלק החטאים את עמלק וגו' מה חטאים דהתם במילה שהרי עמלק נענש על שביזה מצות המילה וזרק מילות כלפי מעלה שנאמר ויזנב בך וגו' כך חטאים האלו על שם ביזוי מצות המילה כאמור. ונוכל לומר עוד שקרח ערער על המילה וראייה לדבר ממה שארז"ל שקרח שאל טלית שכולה תכלת חייב בציצית או לא כו' וכן בית מלא ספרים אם חייב במזוזה כו' והיה כל זה מעין מחלוקת לומר כי כל העדה כולם קדושים וגומר ומדוע תתנשאו וגו' לומר שבזמן שעצמות הענין כולו קדוש אינו צריך לקדושת חלק אחד ביתר שאת על שאר החלקים כך ישראל שכל גופם