עוללות אפרים רפז

אדם נח לוט בני אהרן. אדם למ"ד עץ הדעת גפן היה וחטאו היה רדיפת התאוה כמ"ש וכי תאוה הוא לעינים נח מצינו אצלו שסרסו בנו והוא חטא בלתי שום הנאה. לוט ארז"ל הבנות נתכוונו לשם שמים ולוט שלא לש"ש וזהו בעצם ענין שימושי הנפש החיצונית כעושר וכבוד יש בהם צד לש"ש ויש בהם צד שלא לש"ש כנודע מגדרם. בני אהרן הציצו בשכינה ונפגעו וזהו כנגד הכח השכלי כאמ'. וארבעתן נמצאו בסוטה זו כאמ' לכך אמרו הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין: תלד המנורה מקשה היא עד יריכה רמז למילה

בהעלותך וזה מעשה המנורה מקשה היא עד יריכה עד פרחה רז"ל אמרו שמשה נתקשה במעש' המנורה עד שהראה לו הקב"ה באצבע שנאמר וזה מעשה המנורה

נראה לפרש ענין זה על הדרך שבארנו מאמר זה בחג הפסח מאמר נ"ג שהיה משה דואג על תיקון החומר והצורה המתייחסים לפני המנורה ממימין ומשמאל וע"ד לב חכם לימינו וגומר והיה מתקשה לידע במה תלוי שלימות מציאתם עד שהראה לו הקב"ה באצבע רמז לתורה ולמילה. כי התורה תיקון השכל והמילה תיקון החומר ושניהם רמוזים באצבע: התורה שנאמר והלוחות מעשה אלהים המה כתובים באצבע אלהים. והמילה שכן מצינו בלשון התלמוד שכשהחכמים רוצים לכנות האבר ההוא בלשון נקיה הם קוראים אותו אצבע ע"ד לא כל האצבעות שוות וכמו כן כאן הזכירו בזה הלשון וזה"ש וזה מעשה המנורה מקשה היא ר"ל שקשה לבא לידי שלימת מציאת השכל המתייחס לג' קני המנורה שמימין ולידי שלימת החומר המתייחס לג' קני המנורה שמשמאל עד יריכה ר"ל עד שיראה במהות שני אצבעות אלו שהזכרנו והם רמוזים לירך התורה ע"ד ארז"ל חמוקי יריכיך למה התורה נמשלה לירך מה ירך בסתר אף ד"ת כן כו'. והמילה רמוזה בירך כמו שפירש"י על פסוק שים נא ידך תחת יריכי זה"ש עד ירכה כי ירך המנורה משל לירך האדם כי כבר האריכו למעניתם רוב המחברים לומר שצורת המנורה כצורת האדם ולפיכך יש בה י"ח טפחים כנגד י"ח חוליות שבשדרה עיין פרשת תרומה בעקידה ותמצא כל הענין מבואר או נוכל לפרש כל הענין בדרך אחר והוא ע"ד המדרש תן חלק לשבעה אלו ז' קני המנורה וגם לשמונה אלו שמונה ימי המילה. ומה ענין זה לזה אלא לפי שז' קני המנורה רמז לז' מיני חכמות הכלולים בנר מצוה ותורה אור כמ"ש חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה וכבר אמרנו שהמילה חיצונית זו היא סיבה לבא לידי מילה פנימית דהיינו ערלת הלב מקום משכן השגת החכמה כמ"ש וצבי ראה הרבה וגומר וזה"ש וזה מעשה המנורה מקשה היא ר"ל שהשגת ז' חכמות הרמוזים בז' קני המנורה הם קשי ההשגה עד יריכה ר"ל עד בואו ליד המילה החיצונית הרמוזה בירך כאמור ועד ולא עד בכלל כי מן המילה שבמקום הירך והלאה ישיג בנקל מציאת ז' חכמות כי אז הוא נימול גם מערלת לבבו ואז נפתחו לפניו חלוני המושכלות האטומות ונעשו שקופות זה"ש עד יריכה עד פרחה רמז למילה שבמקום הירך והוא מקום שעושה פירות ופרח לכך נאמר עד פרחה וזה"ש שהיה משה נתקשה במעשה המנורה ר"ל בהשגות החכמות עד שהראה לו הקב"ה באצבע ר"ל המילה הרמוזה באצבע כאמור ולפיכך מצינו בכל מקום שהתורה והמילה שקולין כאחד כי המילה מביאה לידי תורה כאמור תלה כל ס"ת של פ"ה אותיות מצילין כו' זה"ש רז"ל כל ס"ת שיש ללקט מתוכה פ"ה אותיות כפרשת ויהי בנסוע מצילין אותה מן הדליקה כו' רמז במספר פ"ה לתורה ולמילה. התורה שנאמר למען תהיה תורת ה' בפיך. והמילה בגימטריא פ"ה ושניהם מצילין את האדם מן הדליקה של הגיהנם. התורה ע"ד שארז"ל כל בית שאין נשמעים בו דברי תורה בלילה לסוף אש אוכלתו שנ' כל חושך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח ירע שריד באהלו ואין שריד אלא ת"ח שנאמר לשרידים אשר ה' קורא. ואש זה ירמוז גם על אש הגיהנם ע"ד מהאש יצאו והאש תאכלם מהאש של תורה יצאו שנאמר הלא כה דברי כאש וגו' והאש של גיהנם תאכלם. ופשוטו מדבר באש העה"ז ולכך נאמר במתאוננים ותבער בהם אש ה' מדה כנגד מדה לפי שנאמר ויסעו מהר ה' וארז"ל כתינוק הבורח מבית הספר כך ברחו מהר ה' כדי שלא יוסיף ליתן להם תורה ומצות לפיכך בערה בהם אש ע"ד מהאש יצאו והאש תאכלם. והמילה מצלת ג"כ כן מאש של גיהנם בזכות מיעוט רתיחת הדמים המותריים במילה זו יוצלו מרתיחת אש הגיהנם כמ"ש רז"ל אברהם יושב על פתחה של גיהנם ואינו מניח שם הנימולים כו' וכמ"ש גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו זה"ש כל ס"ת שיש בה פ"ה אותיות מצילין מן הדליקה רמז למילה ולתורה כאמור והם מצילין מן אש הפורענות זה"ש תן חלק לשבעה היינו שבעה חכמות הכלולי' בתורה וגם לשמונה ימי המילה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ ר"ל בזכות שניהם תהיה ניצול מכל מיני רעה הבוערות כאש סביב כמ"ש שומר מצוה לא ידע דבר רע. ומצינו בשני פסוקים אלו ויהי בנסוע הארון ובנחה יאמר שהם בכל אחד פ"ה אותיות והם ספר בפני עצמו כי בב' פסוקים אלו נרמז מעלת תהלת התורה והמילה בפסוק ויהי בנסוע הארון רמז למעלת התורה שמצלת מן האויב החיצון והפנימי. החיצוני ע"ד השכם והערב לבית המדרש והם כלים מאליהם והפנימי ע"ד אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש. זה"ש ויהי בנסוע הארון כי התורה כולה נקראת דרך כי על ידה נעתק האדם מיום ליום ממדריגה למדריגה. ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויבך רמז לאויבים החיצונים לכך נאמר ויפוצו כי עצת האויבים תלוי בלקיחת עצה משא"כ באויב הפנימי ועל הפנימי אמר וינוסו משנאיך ובפסוק ובנחה יאמר