עוללות אפרים רפה

תלא בחקותי וגומר וזכרתי את בריתי וגו' רמז למילה

בחקותי אם בחקותי תלכו וגו' ונתנה הארץ יבולה וגו' הוא הדבר שדברנו בפרשת קדושים שבזכות המילה הנקראת חק השובע הווה בעולם

ויתבאר דרוש זה בארוכה במאמר תע"ח בהרבה ענינים שנקראו חק יבוקש ממקומו. ותמצא ביאור פרשה זו כתיב בפרשה להפרכם את בריתי וגומר אף אני אעשה זאת לכם וגומר רמז שלא גלו ישראל ולא נתקיימו בהם התוכחות עד שחללו ברית המילה כתיב כאן להפרכם את בריתי וכתיב להלן את בריתי הפר וכן ארז"ל במדרש בפסוק מה לידידי בביתי כו' ומסיק שם היה לך לזכור וכו' ברית המילה והשיב הקב"ה לאברהם ובשר קודש יעברו מעליך לפיכך הזכיר אצל הגאולה שיזכיר לישראל זכות ברית המילה שנא' וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור לפי ששלשה דברים נקראו ברית. א התורה שנ' כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית. ב המילה שנאמר זאת בריתי אשר תשמרו. ג היסורין שנאמר בפרשה כי תבא אלה דברי הברית וארז"ל נאמרה ברית במלח וביסורין מה המלח ממתיק הבשר כן היסורין ממרקין. וראוי לייחס ברית המילה לאברהם שהיה ראש לנימולים. וברית התורה ליעקב שהיה יושב אוהלים ועוסק בתורה וברית היסורין ליצחק שהיה סומא וכלוא בבית והסומא חשוב כמת ועוד שנעקד ע"ג המזבח כי היסורין הם במקום קרבן שהאדם מקריב חלבו ודמו כליל לה' ומטעם זה נזכרו האבות למפרע כסדר מדריגת ג' בריתות אלו כי התורה גדולה מכולם שהרי גם המילה בכללה היסורין גדולים מן המילה שזה באחד מאיבריו וזה בכל גופו כמו שפירש"י על פסוק אחר הדברים האלה וגומר באחד מאיבריך אתה מתפאר כו' לכך הזכירם כסדר מעלתם וק"ל: תלב המנין רמז למילה

במדבר שאו את ראש כל עדת בני ישראל וגו' במדרש הה"ד מאשר יקרת בעיני נכבדת אמר הקב"ה יקר אתה בעיני שכל יוצאי ירך עשו לא נתתי להם מנין ולך נתתי מנין משל למלך ב"ו שהיו לו גרנות הרבה והיו כולם מלאים טינופות ומלאים זונין (פי' זרעונין שחורים הנמצאים בין החיטים) ולא היה מדקדק במנין והיה לו גורן אחר ראה אותו נאה אמר לו לבן ביתו אותן הגרנות טינופת היו לפיכך לא הייתי מדקדק במנין כמה כורין הם כמה שקים הם כמה מוריות יש בה. כך המלך זה מלך מלכי המלכים הקב"ה. והגורן אלו ישראל שנאמר מדושתי ובן גרני ואו' קודש ישראל לה' ראשי' תבואתו א' הקב"ה רשעי בני עשו טינופת הן שג' והיו עמים משרפות סיד לפיכך אל תדקדק במנינם אבל ישראל צדיקים הם שנאמר ועמך כלם צדיקים וגו' ואומר כלך יפה רעיתי ומום אין בך לכך אני מדקדק במנינם ע"כ

מאמר זה יבאר גודל מעלת תהילת המילה אשר בה נבדלו ישראל מכל העמים וע"ד המאמר של רבי עקיבא ששאל אותו טורנוסרופס הרשע על דבר המילה למה אתם מוהלים כו' ומסיק שהראה לו רבי עקיבא גלוסקאות ושיבלים וכו' וביאור מאמר זה תמצא מבואר כולו במאמר תנ"ט אפס קצתו תראה כאן והוא שהמשיל בני עשו לשיבולת זו שהתבואה שבתוכה מעורבת עם כמה מיני פסולת כקש וסובין ומוץ וכח השכלי שבהם מעורב עם כמה מיני פסולת המסבבים את התאוה וריבוי המשגל וכח הכעסני הבא מתגבורת הדמים והצדיקים המשיל לגלוסקא זו הנקייה מכל פסולת וסיג וחלאה כך המילה היא הסרת כל מים וכל פסולת וכל הדמיון כל זה תמצא מבואר במאמר תנ"ט. וזהו שראה בעל מדרש זה להמשיל את הרשעים לגורן מלא פסולת וטינופת כמ"ש רז"ל מאוסה הערלה שנתגנו בה הרשעי' כו' ולפיכך אין להם מנין פרטי כי אין להם השגחה פרטית כ"א השגחה כללית דהיינו אומה שלמה בכללה כהשגחת מיני שאר הבעלי חיים בהמות וחיתו ארץ ולפיכך אין להם מנין המורה על שלימות כל איש ואיש בפני עצמו שיושגח בהשגחה פרטית כמ"ש אזכיר רהב ובבל וגו' ולציון יאמר איש ואיש יולד בה וגו' רצה בזה הרשעים אין להם כי אם זכרון כללי דהיינו רהב ובבל וכיוצא בהם אבל לישראל יושבי ציון יאמר על כל איש ואיש היולד בה שהוא מושגח בפרטות מהשי"ת לפיכך יש להם מנין פרטי זהו שמסיים באותו מזמור ה' יספור בכתוב עמים ר"ל שזהו סיבת המספר כאמור והכל מצד שהם נימולים והרי הם נקיים מכל טינוף ופסולת לכך יש להם מנין כדרך המלך שאינו נותן מספר להמון עם הכללי שאין לו בהם צורך זולת עבדיו נושאים חותמו הם מתי מספר כך ישראל החתומים באות ברית קודש מאחר שכל אחד חתום בפני עצמו ע"כ יש להם מספר לגודל חשיבותם כדרך התגרים הקובעים חותמם בחביות גדולות של יין הנמכרים במספר משא"כ בדברים קטנים הנמכרים שאין לכל אחד חותם לסימן ועל כן הם נמכרים במדה בלא מספר ובדרך זה מבואר המאמר שהתחלנו שרצה להוסיף על ראייתו באמרו ואומר קודש ישראל וגו' ואומר כלך יפה רעיתי וגו' ועל כיוצא בזה דרך התלמוד להקשות מאי ואומר ועל כן נראה לפרש לפי שהביא שתי ראיות ולא יובן מהם שמעלת המספר בא לישראל מצד שהם חתומים באות ברית קודש ע"כ הוסיף ראיה על ראייתו כי בפסוק ראשון נרמז שישראל נמשלו לתבואה שכבר נידשת והונחה בגורן והרי היא נקייה מן המוץ ופסולת שקראה זונין והם גרעינין שחורים והאי שחור אדום הוא אלא שלקה כח השכלי המעורב בדמים המותריים וישראל נקיים מכל זה אך כי לא פורש עדיין שזכו לזה מצד המילה ע"כ הוסיף