עוללות אפרים רעח

רוב כסף וזהב שהשפעת להם גרמת שעשו אלהי זהב כו' והוא מהידוע שבארבע מיני תיקונים יתוקנו ד' ראשי עבירות אלו. א הע"ג אין לה כפרה כ"א בשמירת השבת כמו שדרשו רז"ל אפילו עובד ע"ג כדור אנוש מ"מ בשמירת השבת נמחל לו כמו שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת וסמיך ליה שומר שבת מחללו אל תקרי מחללו אלא מחול לו וזהו שאמר כאן תבא אלה הדברים ותכפר על אנה אלהיך ישראל כי בשתי תיבות אלו נרמז ל"ט מלאכות של שבת אלה עולה ל"ו דבר דברים הדברים ג' הרי ל"ט כדא' במס' שבת. ב הש"ד היינו ההריגה והרציחה באה לעולם מצד המחלוקת ופירוד הלבבות המצוי בין הבריות ודבר זה יש לו תקנ' במציאת השלום זהו שאמר תבא קהלת משה ותכפר על קהלת אהרן כי מה שנא' ויקהל העם על אהרן כד"א כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו וגו' ודבר זה ראה משה לתקן במציאת השלום זהו שאמר ויקהל משה שהקהילם באגודה אחת כי בסבה זו לא יהיה חרב ביניהם לעולם וזהו שפי' רש"י למחרת יום כפורים ר"ל מיד אחר המילה כי אברהם נימול ביום כפור כמו שלמדו. רז"ל ג"ש מפסוק בעצם היום הזה וגו' והמילה סיבת השלום כמבואר במאמר שפ"ה ומכאן נמשך לדורות שביום כפור השלום מתווך בין ישראל ובנוהג שבעולם שלמחרתו הם חוזרים לסורם לכך ראה משה להקהילם גם ביום המחרת שיהיה כיום אתמול שעבר וזהו שפי' רש"י שאינו אוספם בידים כו' כי לקרב הלבבות הוא מן הנמנע בידים כ"א ע"פ דבורו ומוסריו הם נאספים. ג גילוי עריות דבר זה יתוקן במילה הבאה למעט תאות המשגל וע"ז אמר תבא אמירת משה רמז למילה שנתנה באמירה שנא' שש אנכי על אמרתך וגו' ונקראת אמירת משה כי הוא נולד מהול. ותכפר על אמירת אהרן היינו ג"ע שנרמזה ג"כ בלשון אמירה כמו שדרשו רז"ל בשבעה מצות של בני נח לאמר זו גילוי עריות שנאמר לאמר הן ישלח איש אשתו וגו' ריבוי הממון אין לו תקנה כ"א כשיוציאו על ענינים רוחניים כצדקה ובנין ב"ה וזולתם זהו שאמר תבא זהב התנופה ותכפר על זהב העגל וק"ל: תיז חינוך המשכן רמז למילה

פקודי במדרש אמרו שנזכר בפרשה זו ג' הקמות במשכן תקים ויקם הוקם כנגד ג' פעמים שהיה משה מקים המשכן בכל יום א' לתמיד של שחר וא' לתמיד של בין הערבים ואחד למילואים

נראה לפרש לפי שכבר מצינו בעקידה וברבינו בחיי שתבנית המשכן בכללו היה דוגמא לתבנית גוף האדם ואם כן יהיה הקמת המשכן דוגמא ורמז לדבר המקים את האדם על רגליו באופן שיוכל לעמוד בפני השכינה וזה מצינו במילה שכן אברהם קודם המילה לא היה יכול לעמוד על רגליו בפני השכינה עד שנימול וזה סוד יום שמיני למלואים שבו נתחנך המשכן ובו ביום הוקם המשכן כך האדם ביום השמיני למילה בעצם היום ההוא נתחנך למצוה ומצד היום ההוא הוקם הבית האנושי באופן שיוכל לעמוד חי לפני ה' כאמור ונ"ל עוד בהיות שהתשובה היא יסוד העולם וקיומו הן העולם הגדול הן העולם הקטן הפרטי והוא האדם. כדאיתא בפרקי רבי אליעזר שהיה הקב"ה מחריט לפניו את כל העולם וראה שאינו מתקיים עד שברא את התשובה כו' נמצא שהתשובה היא קיום העולם הכללי אשר מציאתו תלוי בעולם הפרטי וכבר אמרנו בדרשות חג הפסח במאמר מ"ו על מקרא בבוקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידך שפסוק זה בא להשוות ימי הזקנה לימי הבחרות שהתשובה שוה בכל הזמנים וכדאיתא בראש השנה במאמר ר"ב. וז"ש כאן א' לתמיד ש"ש וא' לתמיד של בן הערבים כי ציור העולם הכללי הוא דוגמת ציור העולם הפרטי ושניהם דוגמת ציור תבנית המשכן כמבואר בחיבורנו עיר גבורים ובעקידה וביתר המפרשים והתשובה מקימה את האדם על רגליו היפך מה שנאמר ברשעים ע"כ לא יקומו רשעים במשפט וזה סוד הקמת המשכן לתמיד של שחר ושל ערב ע"ד בבוקר זרע זרעך וגו' ולמילואים היינו המילה כאמור. או שבא לרמוז שהתשובה שוה בכל שלשה זמני האדם דהיינו ימי העלייה והחשובה שבהם נרמזה בתמיד של שחר בזמן שהוא מקריב חלבו ודמו כלה כליל לגבוה בבחרותו ושל ערבים רמז לימי הירידה קרוב להערב שמשו של אדם ושל מילואים רמז לימי העמידה שאז האדם במלואו וטובו והתשובה שבכל שלשה זמנים אלו תמצא מבואר בע"ה במאמר ר"ב ר"ג: תיח ביאור פ' הקרבנות על ד' ערלות

ויקרא אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מכם בני' זו במילה שהאדם מקריב מגופו ממש קרבן לה' ע"ד שמצינו בפרקי ר"א שכל מי שמגיש את בנו למילה כאלו כהן גדול מקריב מנחתו ונסכו על גבי המזבח

וכבר מבואר שד' ערלות הם סתם ערלה וערלת הלב והפה ואוזן וכולם יתוקנו במילה זו וזהו סוד א' קטנה בויקרא כי אלף ר"ת אוזן לב פה ורמז שתקון ג' ערלות אלו הם סיבת הקריאה בלשון חיבה כמלאכים אבל בלעם שהיה ערל נאמר בו ויקר חסר א' מטעם זה וכן לשון ויקר הוא לשון מקרה לילה הבא מצד טומאת הערלה כי המילה מצלת מן המשגל ממקרה לילה כנודע וזהו סוד חסרון האל"ף בויקרא אצל בלעם וסוד א' קטנה אצל משה וזהו שמתחיל אדם כי יקריב כו' אדם ר"ת אוזן דבור מחשבה רמז לערלת האוזן והפה והלב ע"ד שנאמר לב אדם יחשב דרכו ובא הרמז על המילה בפרשת הקרבנות כי כל הקרבנות הבאים לכפרה הם על שלשה מיני חטא דהיינו חטא המעשה וחטא הדיבור וחטא המחשבה הבאים מצד ג' ערלות אלו חטא המחשבה נמשך מן הרהור הלב וכנגדו העולה שנא' והעולה על רוחכם והלב בצד שמאל לפיכך שחיטתו